- האם חוק חינוך חובה הוא חוק חדש?
לא. למעשה, מדובר בתיקון חוק לאחד החוקים הראשונים שנחקקו במדינת ישראל. חוק חינוך חובה נחקק כבר ב-1949, מתוך הצורך להעניק הזדמנות שווה לכלל ילדי המדינה לזכות בחינוך, ללא אפליה על רקע סוציו-אקונומי, או כל רקע אחר.
תיקון לחוק, שהינו למעשה הרחבת החוק, התקבל ב-1984, ולפיו חוק חינוך חובה חינם יורחב לבני 3-5. מאז, נדחה יישום התיקון לחוק לא פחות משש פעמים, כאשר הדחייה האחרונה, ב-2009, מתוקף חוק ההסדרים, נקבעה לעשר שנים (עד 2019). משמעות אישור החוק אמש - מניעת חלק ניכר מגזרת הדחייה.
- האם מדובר, הלכה למעשה, בהתנערות מתקפותו של חוק קיים?
לא. יישום החוק בוצע באופן חלקי, והוא מיושם ב-209 יישובים על 105 אלף פעוטות, המהווים 35% בקירוב מהאוכלוסייה של בני 3-4, באמצעות צו חוק חינוך חובה. בספטמבר 2012 ייכנס החוק לתוקף, אז ייהנו מיישום מלא של החוק כ-300 אלף ילדים.
- מה לגבי ילדים, שהוריהם מסרבים לשלוח אותם לגנים, ומעדיפים בעבורם מסגרות חלופיות, כמו משפחתונים או מטפלות, אם בכלל?
בחלוף שלוש השנים הקרובות, חוק חינוך חינם חובה יחייב את ההורים להכניס את ילדיהם למסגרת. משרד החינוך אמון הן על יישום החוק, הן על הפיקוח.
- האם מדינת ישראל ערוכה כיום ליישום מלא של החוק?
נכון לעכשיו - לא. בשנים הקרובות ייבנו עוד כ-2,500 גני ילדים, או יוסבו מבנים קיימים, על מנת שכל הילדים בגילים הללו ייקלטו.
- האם החוק נאמן להמלצת דוח טרכטנברג?
כן ולא. החוק אמנם משקף נאמנה את המלצות ועדת טרכטנברג, לשינוי חברתי-כלכלי בסוגיית הגיל הרך (בני 3 ומעלה), ואולם המלצותיה של הוועדה, כפי שבאות לידי ביטוי בדוח, מתייחסות לחוק חינוך חינם בכללותו; כלומר, גם לבני 0-3.
הבחנה נוספת, היא בעניין התקצוב; בה בשעה שהדוח ממליץ על תקצוב החוק על ידי קיצוץ בתקציב הביטחון, קבעה הממשלה כי התקצוב ליישום החוק יושת על מספר רב של משרדים, בשיעור של 4%, וכי תקציב הביטחון לא ייפגע.
- האם מדינת ישראל היא המדינה היחידה שבה מיושם חוק חינוך חינם מגיל 3?
לא. עם אישור החוק, ישראל למעשה מיישרת קו עם מדינות רבות באירופה, בהן צ'כיה, יוון, ספרד ובריטניה.
- האם החל בשנת הלימודים הבאה, יזכה כל ילד מגיל 3 לחינוך חינם?
לא. יישום החוק הינו הדרגתי; תוך שלוש שנים, ייושם באופן מלא לכלל אוכלוסיית הילדים בני 3-4 .
- האם החלת החוק תגדיל את שיעור התעסוקה במשק?
לא בהכרח. קיים פער ניכר בין מספר ימי החופש במשך שנת הלימודים, לבין מספר ימי החופשה שלהם זוכים הורים עובדים. בה בעת שמספר ימי החופש של תלמידים עולה על שלושה חודשים, מספר ימי החופשה של הורה מועסק הינו 15-20 יום בשנה.
מהלך של השלמה
הממשלה אישרה אמש (א') מהלך, שלמעשה מהווה השלמת מתן חינוך חובה חינם לילדים בני 3 ו-4. כבר כיום, ישנם כ-105 אלף ילדים (כ-35% מהילדים בגילים אלו) שזוכים לחינוך חינם. לפי נתוני האוצר, ישנם כ-295 אלף ילדים בגילים הללו בישראל.
הסבסוד המלא של החינוך בעבור אותם ילדים, עולה למדינה כ-700 מיליון שקל, והם שייכים לאשכול סוציו-אקונומי 1 ו-2 (הנמוכים ביותר), ובחלקם גם לאשכול 3 (שכונות מצוקה).
נוסף על כך, ישנם עוד 110 אלף ילדים (כ-37% מהמחזור) אשר מקבלים מהמדינה חינוך מסובסד חלקי, אשר עלותו נאמדת בחצי מיליארד שקל. ילדים אלו מקבלים את הסבסוד החלקי לפי מבחן הכנסה. קבוצה זו מהווה קהל היעד העיקרי של המהלך שאושר אתמול בממשלה, שכן, החל בשנת הלימודים הבאה, הם יקבלו סבסוד מלא, ללא קשר להכנסת הוריהם. כך שבסך הכול, משרד האוצר מקצה כבר כיום מדי שנה כ-1.4 מיליארד שקל לחינוך בני 3 ו-4.
כ-80 אלף ילדים מתחנכים בגנים פרטיים, או נשארים בבית. לפי טרכטנברג, השלמת מתן חינוך חובה חינם לשכבת גיל זו כרוכה בתוספת כ-2.4 מיליארד שקל, בתקציב 2012.
ילדי ישראל בני שלוש עד ארבע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
