מנכ"ל אקסלנס: "מזעזע שהדיון הידרדר לקיפוח"

גורמים בשוק ההון: "אם בירם ודויטש היו עדיין באקסלנס הם לא היו מפטרים אותו. כנראה רצו שילך וזו הייתה ההזדמנות המתאימה" ■ גורם המקורב למעוז: "הוא רצה להיות חבר דירקטוריון בלאומי. נורא התעצבן על ועדת האיתור ואמר שזו חונטה"

ההודעה הדרמטית והפומבית שמסר אמש בית ההשקעות אקסלנס נשואה בדבר פיטוריו של הכלכלן הראשי שלמה מעוז בשל התבטאויותיו השנויות במחלוקת בכנס במכללה האקדמית ספיר, יצרה היום סערה ציבורית הן בשוק ההון והן בקרב פעילים חברתיים שמחו על הסיבה והאופן שבו פוטר.

מעוז, שהפך בשנים האחרונות למעין כוכב טלוויזיה בשל הלשון החדה והשנויה במחלוקת שלו בעניינים כלכליים וחברתיים, תקף אתמול את "הממסד האשכנזי" שמפלה את בני עדות המזרח ולא חסך דברים מבית המשפט העליון, מהקיבוצים ש"שדדו קרקעות", מהמשטרה שנוהגת באלימות במפגינים מהשכונות הדרומיות של ת"א ומנגד נוהגת בכפפות של משי במפגינים משדרות רוטשילד.

עם זאת, פיטוריו מיוחסים בעיקר לעובדה שתקף את בנק לאומי והגדיר אותו "בנק של אשכנזים", שכן כבר התבטא בעבר בחריפות בעניין האפליה בין אשכנזים למזרחים. מעוז טען כי בנק לאומי סירב לקבל אותו בעבר לעבודה רק בשל מוצאו, ובאותו ערב פוטר לאלתר מאקסלנס נשואה שם גינו את דבריו בתוקף.

דוד ברוך, מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס, אמר היום (ה') ל"גלובס": "אנשים לא יכולים לנצל פוזיציה כדי להביע השקפות בנושאים שאינם בעיסוקה של אקסלנס", והוסיף: "מזעזע בעיניי שמדרדרים את הדיון למגרשים של קיפוח עדתי". ברוך סבור כי "יש זכות לגיטימית לכל אדם לדבר על כל מה שקשור לחברה הישראלית. אך עובדי ומנהלי אקסלנס חייבים לעמוד ברמה של סגנון ודרך ארץ מחייבים. לא יכול להיות שדברים יגיעו לרמה של השתלחות".

גורמים בכירים באקסלנס אמרו היום כי "מי שלקח על עצמו את התווית של כלכלן ראשי של אחד מבית השקעות הגדולים, לא יכול להביע עמדות אישיות ובצורה לא ראויה. בגוף שעוסק בניהול כסף, יש מחויבות גם לסגנון".

מנגד, אמר גורם בשוק ההון כי "החלטות כאלה תוך שעה לא מתאימות לדוד ברוך. שלמה לא מתחבא כשהוא מדבר והדעות שלו לא חדשות לאיש, מה גם שאם בוחנים את מה שאמר, אז המינון היה חזק וההתבטאות חריפה מדי אבל יש בסיס נכון לטענות שהשמיע".

גורם אחר המכיר את מעוז ואקסלנס העריך ש"אם רוני בירם וגיל דויטש היו עדיין באקסלנס הם לא היו מפטרים אותו. הוא אומר דברים כאלה תמיד, ותמיד מדבר בבוטות. בסך הכול כנראה רצו שילך וזו הייתה ההזדמנות המתאימה. מהיכרותי עם שלמה, נראה לי שהוא לא מתכוון אשכנזים במובן הגזעי (מוצא), אלא כתפיסה בין אלו שיש להם וקיבלו הכול על מגש של כסף כחלק מההשתייכות שלהם, לבין אלו שהכול הלך להם קשה כי הם לא מהקבוצה הנכונה".

את תגובתו של מעוז לא ניתן היה להשיג היום.

"הוא רצה להיות דירקטור בלאומי"

מעוז (65) נמנה עם בכירי הכלכלנים בשוק ההון זה שנים רבות. התבטאויותיו הציפו "בטן מלאה" שיש לו על בנק לאומי. במבט לאחור, כך מעריכים היום, נראה שהאיבה העזה שרוחש מעוז ללאומי ו"החונטה" שממנה את העומדים בראשו התגבשה סופית במהלך שנת 2010, לאחר שלא נבחר לדירקטוריון הבנק, על רקע התחרות העזה על זהות יו"ר הדירקטוריון.

מעוז, שהתמודד אז על תפקיד דירקטור בבנק לאומי ונדחה, טען אתמול כי לא נבחר לתפקיד כי הוא מזרחי.

בבנק לאומי ובבנק ישראל מסרבים להתייחס לנושא וטוענים בתוקף שאין להם כל קשר לפרשה. באוצר ציינו היום כי "הליך מינוי הדירקטורים בבנק לאומי נעשה בהתאם להוראות חוק המניות הבנקאיות שבהסדר. מועמדי המדינה מוצעים בידי ועדה של אנשי ציבור שמונו בידי ועד ציבורי בראשות שופטת בדימוס. בוועד ובוועדה לא חברים עובדי המדינה ולמדינה אין שום יכולת להשפיע על רשימת המועמדים או על אופן ההצבעה של הועדה מכוח מניות המדינה".

"הוא רצה להיות חבר דירקטוריון בלאומי", סיפר היום גורם המקורב למעוז. "הוא נורא התעצבן על ועדת האיתור ואמר שזו חונטה של המדינה, שסימנה את האנשים שהיא רוצה לתפקיד וכלום לא יעזור לו - לא היכולות ולא המעשים וההישגים".

ב-22 ביולי 2010, היה דירקטוריון בנק לאומי בשיאו של המרוץ לבחירת יו"ר הבנק במקומו של איתן רף. לתפקיד נבחר דוד ברודט, לשעבר מראשי משרד האוצר בירושלים. סיפור מועמדותו של מעוז לדירקטוריון החברה, שנדחתה חודשים ספורים קודם לכן, נדחק לקרן זווית. עם זאת, באפריל 2010 עתר מעוז לבג"ץ נגד אי-זימונו לראיונות בוועדת המניות בראשות מרגלית נוף ובוועדת המניות העליונה בראשות השופטת שולמית ולרשטיין, וטען כי לא קיבל הזדמנות שווה להופיע בפני הוועדה ולכן הופלה לרעה בהשוואה לאחרים שהציגו מועמדותם לדירקטוריון.

מועמדי ועדת המניות ("ועדת מרגלית נוף") לדירקטוריון הבנק, כלומר מועמדי המדינה, היו אז דוד ברודט, אהוד שפירא, יואב נרדי, יהודה דרורי ומשה דברת, שאף נבחרו למועצת המנהלים בבנק.

הקשרים עם נמרודי ועופר

מעוז, שנולד ב-1946 בעיראק, מחזיק בתואר שני בכלכלה מ-London School of Economics. הוא החל את דרכו ככתב ועורך ב"ג'רוזלם פוסט" והיום הוא כלכלן מוערך בשוק ההון. ב-2008 הוא מונה לתפקיד יו"ר הכשרת היישוב - חברת הנדל"ן והאנרגיה שבשליטת משפחת נמרודי, הנסחרת בבורסה לפי שווי של כ-803 מיליון שקל. הקשר של מעוז עם נמרודי לא מסתכם בתפקידו הנוכחי בהכשרת היישוב. מ-2004 עד אוקטובר 2010 היה חבר בדירקטוריון "מעריב" (בימים שבהם העיתון היה של הכשרת היישוב) ומנובמבר 2005 עד פברואר 2006 היה ממלא מקום יו"ר חברת הכשרה, חברה לביטוח, ממש ערב מכירתה מהכשרת הישוב של נמרודי לאיש העסקים אלי אלעזרא.

מעוז מכהן גם במועצות מנהלים בקבוצת החברה לישראל של משפחת עופר, כגון צים, תרכובות ברום, מפעלי ים המלח ורותם אמפרט נגב - שלושתן בשליטת כיל, שגם היא של החברה לישראל.

לצד קבוצות אלה, מעוז מכהן כדירקטור בשורה רחבה של חברות כבעלים של חברת ייעוץ כלכלי וייעוץ בשוק ההון בשם "שלמה מעוז השקעות", ובמסגרת זו הוא בין היתר דח"צ בחברות הציבוריות סנו ואפקון אלקטרו-מכניקה שבשליטת שלמה שמלצר. לצד חברות אלה, מכהן מעוז כדח"צ גם בדיסקונט חיתום והנפקות מקבוצת בנק דיסקונט.

בעבר שימש יועץ כלכלי לשר האוצר יצחק מודעי. מאוחר יותר שימש נספח כלכלי בלונדון ונציג משרד התקשורת בעיר. בתחילת שנות השמונים, זמן קצר לפני משבר המניות, היה מעוז אחד הבודדים שהתריע מפני התמוטטות הבורסה.