מגעים לפשרה בין רשות המסים לנשיא אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' משה קוה נדרש לשלם למס הכנסה מאות אלפי שקלים בשל נסיעות רעייתו לחו"ל שמומנו ע"י האוניברסיטה ■ בני-הזוג טענו: הנסיעות נועדו לגיוס תרומות

מחלוקת בין רשות המסים לנשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קוה, על חבות מס בהיקף מאות אלפי שקלים: רשות המסים מבקשת לחייב במס את נסיעותיה של רעייתו, דורית, לחו"ל - במימון האוניברסיטה - בשנים האחרונות.

הנושא עלה במסגרת הדיונים בתיק ניכויי המס של האוניברסיטה עם שלטונות המס, אז גילו ברשות המסים כי עלות נסיעותיה של רעיית נשיא האוניברסיטה, שהצטרפה לנסיעות המקצועיות של בעלה, הגיעה לעיתים למאות אלפי שקלים. זאת, בין היתר, משום שנסיעות אלה התבצעו במחלקת העסקים ולא במחלקת תיירים, הזולה יותר, והשהות עצמה הייתה במלונות יוקרתיים.

ככלל, הוצאות נסיעה לחו"ל מותרות בניכוי, אם הנסיעה והשהייה שם היו הכרחיות לצורך ייצור ההכנסה. אלא שברשות המסים טענו כי מדובר בהטבה שניתנה לנשיא ורעייתו, ולא בהוצאה לצורך ייצור ההכנסה, ולכן מדובר בהכנסה חייבת במס.

מצד האוניברסיטה נטען בדיונים ברשות כי נסיעותיהם של בני-הזוג קוה היו נסיעות מקצועיות, בין היתר במטרה לגייס תורמים לאוניברסיטה. בשנה החולפת עסק קוה, בין היתר, בגיוס אינטנסיבי של כספים לבית-הספר לרפואה שהוקם בצפת.

בנוגע לפרופ' קוה אכן הסכימו הצדדים כי מדובר בנסיעות מקצועיות, אך ברשות לא קיבלו את הטענה כי גם רעייתו שהצטרפה לנסיעותיו עומדת בדרישות הניכוי ממס.

"מאות מיליוני דולרים"

עם זאת, ל"גלובס" נודע כי בין האוניברסיטה, המיוצגת בידי עו"ד ענת טנא ממשרד אלתר ושות', לבין רשות המסים, מתנהלים מזה זמן מגעים מתקדמים להסדיר את הנושא בפשרה, והצדדים אף קרובים לחתימה על הסכם, כולל בנוגע לחבות המס של האוניברסיטה, שיפתור גם את דרישת המס האישית ממשפחת קוה. גורם שמכיר את התיק אמר ל"גלובס" כי הצדדים נמצאים בשלבים האחרונים טרם החתימה על ההסכם.

ככל הידוע, דרישתה של הרשות לתשלום מס על נסיעותיה של הרעיה מתייחסת לתקופה ארוכה יחסית של מספר שנים בעשור האחרון, אך גם בעניין זה נתגלעה מחלוקת בין הצדדים. במסגרת הניסיון להגיע להסכם, דנו הצדדים גם בהיקף השנים שייכללו לבסוף בשומת המס שתוצא למשפחת קוה.

פרופ' קוה, פיזיקאי בעל שם בינלאומי, הוא ותיק ראשי האוניברסיטאות בארץ. הוא מכהן כנשיא אוניברסיטת בר-אילן מאז 1996, ובעבר כיהן כראש המחלקה לפיזיקה וכרקטור האוניברסיטה.

בשנים האחרונות נרתם קוה למערך גיוס התרומות של האוניברסיטה, יצר קשרים עם אנשי עסקים יהודיים ברחבי העולם וקיים סדרת מפגשים עם תורמים פוטנציאליים ברחבי העולם, בין היתר באירופה, בארה"ב ובסין. כך, למשל, שהה קוה אשתקד בארה"ב במסגרת מסע לצורך גיוס כספים לפקולטה לרפואה של בר-אילן. למעשה, שוהה קוה בחו"ל 30%-40% מהשנה, וחתום על מאות מיליוני דולרים שהגיעו כתרומות לאוניברסיטה.

בחודש שעבר, במסגרת כנס על אנטישמיות והסברה, הודיע קוה כי החל בגיוס עשרות מיליוני דולרים להקמת מרכז שנועד לשפר את ההסברה הישראלית בחו"ל. "בנסיעותיי הדחופות לחו"ל הגעתי למסקנה כי אחת הבעיות הקשות של ישראל היא החולשה של נציגים ישראליים להתמודד עם ההתקפות האנטישמיות, האנטי-ישראליות והאנטי-ציוניות במדיה העולמית", אמר אז.

"מחלוקת אזרחית"

ממשרד עו"ד אלתר נמסר בתגובה: "מטעמי חיסיון עורך דין-לקוח איננו יכולים להתייחס לפרטי התיק".

מרשות המסים נמסר: "מפאת חובת הסודיות אנחנו מנועים מלהגיב".

מאוניברסיטת בר-אילן נמסר: "במסגרת הדיונים בתיק ניכויי המס של האוניברסיטה עם שלטונות המס, נבחנות כמה סוגיות ובתוכן גם זו. מדובר במחלוקת אזרחית על הפרשנות לפקודת המסים. אלה דיונים שגרתיים המתקיימים מעת לעת בכל מוסד גדול.

"ככלל, אוניברסיטת בר-אילן נוהגת בשקיפות מלאה ועל-פי החוק בכל ענייניה הכספיים. כידוע, אוניברסיטת בר-אילן מצויה בשנים האחרונות בתקופת פיתוח אדירה, בין היתר בהקמת הפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל, ולשם כך עוסקים בכירי האוניברסיטה בגיוס תרומות ברחבי העולם בהיקף של מאות מיליוני דולרים".

מתי הוצאות הנסיעה של בן-הזוג יוכרו?

* כאשר לבן-הזוג תפקיד מובהק ומשמעותי הקשור למטרת הנסיעה.

* כאשר האדם שנוסע לנסיעה המקצועית נזקק להשגחה או לסיוע, בעיקר על רקע רפואי.

* כאשר אופי הנסיעה הוא אופי עסקי, שמשולב במפגשים חברתיים מהסוג בהם מתבקשת נוכחות בן-הזוג.

הטבה או הוצאה בייצור הכנסה?

בעלי תפקידים ציבוריים - ראשי ממשלות, שרים, ראשי ערים וגם ראשי אוניברסיטאות - מצרפים את בני/בנות-זוגם לנסיעותיהם המקצועיות לחו"ל. זה ממש לא חריג.

זה לא תמיד מתקבל בעין יפה, ולעתים אף נבדק במסגרת בדיקות מבקר המדינה או אפילו במישור הפלילי, ויעידו על כך בני-הזוג נתניהו, שנסיעותיהם נבדקות על-ידי המבקר במסגרת פרשת "ביביטורס" - או להבדיל ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שמתמודד עם אישומים פליליים, שכוללים גם נסיעות לחו"ל בפרשת "ראשונטורס".

אך אלה המצבים החריגים. ככלל, אין מדובר בעניינים חשודים, והצטרפות בני-זוג לנסיעות הינה דבר שבשגרה. ואלה נבחנים בעיניים של רשות המסים - האם מדובר בהטבה או בהוצאה לייצור הכנסה.

"ברוב המקרים הצטרפות של בן-הזוג, שהוא לא בעל תפקיד מקצועי מובהק, אלא הוא נלווה לזה שהנסיעה שלו מקצועית, אכן נחשבת לטובת הנאה", מסביר מומחה המס, רו"ח נדב הכהן.

לדבריו, רק במקרים חריגים ניתנת הסכמת רשות המסים שלא מדובר בהטבה החייבת במס. "מקרה חריג אחד הוא כאשר למלווה יש תפקיד רפואי. כאשר נוסע צריך טיפול צמוד רפואי ובן-הזוג הנלווה נותן את הטיפול, כאשר יש מגבלה רפואית, שמכוחה הנישום, שנוסע לצרכי הפעילות העסקית, הוא לא עצמאי וזקוק לסיוע צמוד - אז באמת ניתן להכיר בהוצאות הנלוות".

מקרה נוסף שבו מוכרות הוצאות בן-הזוג, המצטרף לנסיעה המקצועית, הנו כאשר נמצא לו תפקיד בנסיעה הספציפית או תפקיד כללי, שקשור לנסיעות המקצועיות. "לפעמים יש תפקיד מקצועי מובהק, שהנוסע צריך סיוע צמוד בקבלת שדרים, בהכנת תזכירים, בסדורים עסקיים וכדומה. גם אם מדובר בתפקיד עזר לבן-הזוג, יש על מה לדבר", מציין הכהן.

מבחן הדומיננטיות

האם ניתן לטעון בפני הרשות כי בן-הזוג נדרש להצטרף לנסיעה רק מעצם היותו בן-זוג, כדי להשתתף במפגשים בעלי אופי חברתי, שנערכים במסגרת הנסיעה העסקית והנם חלק בלתי נפרד ממטרת הנסיעה?

הכהן: "זה לא בלתי אפשרי. למשל אנשים רמי-דרג שנוסעים לחו"ל, לאו דווקא למטרת גיוס כספים אלא ראשי ממשלה, נשיאים וכדומה, שבתוקף תפקידם מקיימים מפגשים בפורומים שכוללים בני-זוג, יכולים לטעון כי בני-זוגם נחוצים. אם לפעילות העסקית יש גם סממנים של בנקטים וארוחות ערב, מפגשים לא רשמיים, ששם באמת מתבקשת הנוכחות של בני-הזוג, אז יש על מה לדבר".

אלא שבמקרים כאלה תבחן רשות המסים את מכלול האירועים בנסיעה, ועשויה לעלות גם טענה כי מדובר בנסיעה מעורבת - חלקה פרטית, ומהווה הטבה, וחלקה נסיעה עסקית, הפטורה ממס.

לדברי הכהן, "המבחן הוא נורא פשוט. ככל שהצורך בבן-הזוג הוא דומיננטי יותר, דרמטי יותר, משמעותי יותר, אז באמת אפשר גם לדרוש את הוצאות הנסיעה וגם את הוצאות השהייה וכדומה. אם הנסיעה היא קצרה עניינית ותמציתית, ולבן-הזוג יש תפקיד מובהק, בין אם זה באמת בכדי שהעניין ייראה נכון ויאפשר לאיש לקיים את הפגישות ולעשות את הרושם הדרוש, ובין אם מכיוון שצריך עזרה אמיתית - רפואית, אדמיניסטרטיבית, בארגון או אחרת - אז יש יותר על מה לדבר.

"עם זאת, המקרים האחרונים ייבחנו בקפידה, כי ברוב המקרים ההנחה היא שמי שצריך עזרה, לוקח לאו דווקא את בן-הזוג אלא אדם שעובד איתו בלאו הכי".