ארץ האפשרויות

הראיון עם לפיד ב"ינשופים" הוא חלק מעיסוק באייקונים גבריים אמריקנים

"ינשופים מתחלפים עם עופר שלח", ג' 22:30, ערוץ 8 (הוט)

יש מקום, אי שם מעבר לים, שבו כל משאלה יכולה להתגשם, מקום שבו האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות והבלתי-ייאמן יכול להפוך בן לילה למציאות. אני מתכוון כמובן לישראל, ולפני שניגש לתכני התוכנית, קשה שלא לתהות על הדרך הארוכה שעשו משתתפיה מאז הצילומים, ושהעניקה לה, מבלי משים, משנה תוקף אקטואלי: כאשר הוקלטה התוכנית הזאת אירח העיתונאי עופר שלח את חברו, יאיר לפיד, לשיחה אודות המתאגרף מוחמד עלי. לפיד, חובב האגרוף, התייצב באולפן כדי לשוחח עם עמיתו וחברו על המתאגרף שהוא אולי הגדול ביותר בכל הזמנים, בוודאי החשוב ביותר. הצופה, לעומת זאת, הרוויח כאן מה שיכול להיות, בטווח של כמה חודשים, שיח בין שני שרים בממשלת ישראל...

נו, אז מי מהשתיים, ישראל וארצות-הברית היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות?

האנטי-גיבור המושלם

ומהקונטקסט אל התוכן: עופר שלח הוא אחד המומחים לתרבות האמריקנית, עם דגש חזק על ספורט, אבל בהחלט לא רק ספורט. יאיר לפיד גם הוא צרכן נלהב של תרבות אמריקנית - מספרות ועד אגרוף. הפעם הוא מדבר על מוחמד עלי, שממש הערב חוגג את יום-הולדתו ה-70. לפיד אינו עוסק רק בדמותו של עלי בזירה, אלא לא פחות, ואולי אף יותר, בעלי כסמל, כמוביל מאבק חברתי וגם כמשורר.

כדי להשלים טרילוגיה של אייקונים גבריים בתרבות האמריקנית, מארח שלח גם את מנשה נוי שמדבר על קלינט איסטווד (אפרופו כוכבים שהיו לפוליטיקאים), ללא ספק ה"גבר-גבר" האולטימטיבי בקולנוע האמריקני בעידן שאחרי ג'ון וויין.

כן מתארח באולפן גורי אלפי שידבר, איך לא, על האנטי-גיבור המושלם, היפוכו המוחלט של ה"גבר-גבר", הקולנוען וודי אלן, שהפך פרנויה, התנהגות נוירוטית ואישיות מתוסבכת ומסוכסכת לחומרים מצחיקים שהניחו יסודות לז'אנר קומי עתיר הישגים: נסו לדמיין את ג'רי סיינפלד או את לארי דייויד ללא וודי אלן.