ריזוטו ותורת היחסות

בתוכנית החביבה הזאת נתקלתי בסוף-השבוע האחרון, ונהניתי ממנה כל-כך שחשבתי להמליץ על השידור החוזר שלה. במסגרת מסעותיו בעקבות חתני פרס נובל בתוכנית "אוכל למחשבה", מגיע הערב גיל חובב, אינטלקטואל ובשלן כאחד, לבית הקיט של אלברט איינשטיין בעיירה קאפוט הסמוכה לברלין. איינשטיין התגורר בבית הזה בין השנים 1929-1933 ועזב אותו עם עליית הנאצים לשלטון. כדי ללמוד יותר על המדען האגדי, משוחח חובב עם נשיאה לשעבר של האוניברסיטה העברית, הפרופסור חנוך גוטפרוינד. פרופסור גוטפרוינד מספר לחובב לא רק על איינשטיין כאיש מדע ורוח, אלא גם על הצדדים הפחות מוכרים באישיותו, כמו חיבתו לפטריות למשל, אהבתו לשעועית ירוקה ולפסטות. חובב, מצידו, מבשל את המאכל האהוב על הפיזיקאי המנוח: ריזוטו בסגנון מילאנזי. אני מודה שיש לי חולשה לסגנונו של חובב: מה שנתפס אולי כטרחני בעיני מבקריו, הוא חביב להפליא בעיני, וכאשר משולבים מזון פיזי ורוחני כאחד, ההנאה מרובה.

והן לפני סיום

"מעושרות", יום ד' 21:00, ערוץ 10

ביום ב' הקרוב נשוב בפעם האחרונה אל הסדרה הזאת, עם שידור פרק הסיום שלה (יהיה עוד פרק של ריוניון, אבל למי אכפת?), ואם תורשה לי פראפרזה על אחד המשפטים הידועים בתולדות הספרות הקלאסית, אומר רק ש"כל הנשים המאושרות דומות זו לזו, בעוד שכל הנשים המעושרות, אומללות, כל אחת בדרכה".

באחד הפרקים בשבוע שעבר צפיתי יחד עם בתי, שטענה שנראה לה כיף לא לעבוד ועדיין ליהנות מהדברים הכי יקרים כמו בית מדוגם, רכב מפואר, בגדים יפים ותכשיטים.

כמעט באותו המשפט הוסיפה גילוי מרעיש שנודע לה במקרה על אחת מהן. צחקתי, שכן מדובר באחד הסודות הגלויים בקרב האלפיון העליון. ואז עברתי איתה כמעט אחת-אחת מהדמויות וסיפרתי לה את כל מה שידוע לי אודותיהן. חומרים שמהם ניתן היה להרכיב סדרה טובה בהרבה. הילדה הקשיבה, הנהנה, ומאז היא כבר לא רוצה להיות "מעושרת" שתהיה גדולה, למרות שוויתור שכזה כרוך במגורים בדירה ולא בוילה, ברכב מליסינג ובבגדים שקונים ברשתות אופנה ולא בכיכר המדינה.

אם היה זה השגה היחיד של הסדרה הזאת (שנפתחה לא רע, אבל התחילה לשעמם מהר מאוד, ולא רק בגלל שכל קשר בינה לבין במציאות הוא קלוש ותלוש), הרי שהפקתה מבחינתי, בעצם כל קיומו של ערוץ 10, לא היה לשווא.