שותף מסוכן בחשבון הבנק

הורה יכול לבטל ייפוי-כוח באופן חד-צדדי, אך לא ניתן להוציא בן שותף מחשבון ללא הסכמתו

כשהיו שואלים את סבא שלי מה שלומו, הוא היה אומר: "קמתי בבוקר והלכתי לשירותים לבד - דיינו". כשההורים מתבגרים, לא רק הקימה בבוקר היא אתגר, גם ניהול ענייניהם הכספיים השוטפים בבנק הופך לעיתים קרובות לקושי מכביד, ואך טבעי הוא שהם יפנו להעזר בילדיהם, בהם הם נותנים אמון.

כדי לאפשר את פעולות הבן או הבת בחשבון הבנק ניתן לנקוט באחד משני אמצעים: מתן ייפוי-כוח, או הכנסתם כשותפים לחשבון. ייפוי-כוח בחשבון הוא אמצעי מוגבל יותר מהפיכה לשותף בחשבון הבנק, ולכן הבחירה באיזו דרך לנקוט תלויה במידה רבה במידת האמון שנותן ההורה בקרוב המשפחה בו הוא מתכוון להיעזר.

הכנסת הבן כשותף מאפשרת לו פעילות פשוטה יותר בחשבון, מונעת סרבול וחוסכת את הטרחתו מעבר לנדרש, אך עם זאת לשותפות חסרונות רבים שכן מבחינת הבנק, אין משמעות לעובדה שהבן צורף כשותף לחשבון לצרכי נוחות של הקשיש בלבד, והוא הופך להיות שותף לכל דבר ועניין.

כך למשל הבן יכול למשוך כספים מן החשבון ללא הגבלה, גם לאחר, חס וחלילה, אובדן צלילות-הדעת של הקשיש, כאשר הוא כבר אינו שולט בפועל בנעשה בחשבון, ואף לאחר פטירת הקשיש, אם נחתם טופס אריכות ימים.

כמו כן, בניגוד לייפוי-כוח שההורה יכול לבטל באופן חד-צדדי בכל עת, לא ניתן להוציא את הבן השותף מהחשבון ללא הסכמתו. יתרה מכך, אם הבן שקע בחובות - ניתן להטיל עיקולים גם על חשבון הבנק בו הוא שותף עם ההורה הקשיש.

הפיכתו של הבן לשותף בחשבון הבנק יוצרת דילמה גם לאחר פטירת הקשיש, סביב השאלה איזה חלק יורש הבן השותף מחשבון הבנק, במיוחד כאשר לקשיש ילדים נוספים שלא צורפו כשותפים לחשבון.

בתי המשפט עוסקים רבות בשאלה האם חלקו של העיזבון בחשבון הוא כל חשבון הבנק, או רק מחציתו, ובמהלך השנים נפסקו מספר קווים מנחים: כאשר חשבון הבנק נפתח כחשבון משותף מהתחלה - בית המשפט יטה לראות את הבן כזכאי למחצית החשבון, ושאר היורשים יצטרכו לחלוק עימו את המחצית הנוספת, לעומת זאת, כאשר הבן צורף כשותף לחשבון פעיל - ההנחה היא שהשותפות היא לצרכי נוחות בלבד, והחשבון כולו יתחלק בין היורשים.

אז מדוע לא להסתפק בייפוי-כוח? החסרון של ייפוי-הכוח טמון למעשה ביתרונותיו. אמנם להורה ולבנק יש שליטה רבה יותר על הנעשה בחשבון, אך במקרים שבהם ההורה הופך לפתע לחסר ישע, והבן או הבת זקוקים לסכומי כסף גדולים מהחשבון כדי לדאוג בתום-לב לרווחתו של הקשיש ולשלומו - הם עלולים להתקל במחסום מצד הבנק.

הבנק מחויב לכבד את ייפוי-הכוח רק כל עוד נותן ייפוי-הכוח צלול בדעתו, וכאשר נעשות תנועות גדולות ופתאומיות בחשבון, הבנק נוהג פעמים רבות לברר עם בעל החשבון אם הוא מתיר את הפעולות.

אם עולה בבנק חשש כי בעל החשבון אינו מודע לפעולות ולא אישר אותן באופן אישי, הוא זכאי ואף מחויב לעצור כל פעילות בחשבון. במקרה כזה מיופה-הכוח צריך לפתוח בהליכים לא פשוטים כדי לקבל מינוי כאפוטרופוס של הקשיש - פרוצדורה שלוקחת זמן, שלא תמיד נמצא בידינו.

כדי לאפשר לבן או לבת לעזור וליהנות מהאמון של הוריהם, אך לא לאבד שליטה לגמרי, מומלץ לנקוט בצעדי הזהירות הבאים: אם הולכים על האופציה של שותפות בחשבון הבנק, כדאי לצרף את הבן לחשבון שכבר קיים.

בחשבון זה יש להחזיק די כספים שיאפשרו מחיה והוצאות רפואיות, אך רצוי שלא יהיה זה חשבון המחזיק בעיקר הכספים, למקרה שחס וחלילה הבן מסתבך כלכלית, וחשבון השותפות נפגע מכך גם הוא.

חשוב לעקוב תקופתית אחר מצב החשבון, וכדי למנוע מצב של ריקון חשבון הבנק לאחר הפטירה, יש לברר אם ברירת המחדל של הבנק היא קיומו של סעיף אריכות ימים, או אם נחתם טופס כזה, ולבטלו.

על מנת לחסוך את הדיונים הארוכים סביב השאלה למה התכוון המנוח כשצרף את הבן לחשבון הבנק, ניתן פשוט להוסיף הבהרה בצוואה כי מלוא חשבון הבנק שבו הבן שותף צריך להתחלק בין כל היורשים, וכמובן הכי חשוב זה לשמור על הבריאות כדי להבטיח אריכות ימים.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".

צרו איתנו קשר *5988