מה מושך בנכסים ספקולטיביים?

נכסים שבסביבת הנכס שהשקענו בו, יכולים לנבא את התנהגותו. דוגמאות מה'דאו' ומהזהב

בהנחה ששוקי ההון כולם מושפעים ומונעים מדחפים אנושיים: תאוות בצע וחרדת הפסדים, אפשר לנחש שיש גם תהליך שבו מתפתחים דחפים אלו.

כשנכס, מגזר, או שוק מתייצב לאחר ירידה גדולה. היחס כלפיו, מאז הירידה, מתחיל בהימנעות ממנו, מתפתח לאדישות, ממנה לעניין קטן בו, לעניין יותר משמעותי, לעניין רב, ומכאן - הוא יכול לרכז את עיקר תשומת הלב במדיה הכלכלית, ואז הוא הופך לנושא שיחה סביב שולחן ערב שבת וגלגול דברים במושב הנוסע שליד נהגי המוניות.

במאמר היום אנסה לברר אם יש דרך לזהות שלבי התפתחות אלה, בנוסף לניתוח של הנכס עצמו. ההנחה שלי היא שכאשר סוג נכסים מתחיל להתחזק או להיחלש משמעותית, השינוי יופיע בנכסים הנתפסים כיותר מסוכנים ותנודתיים וגם בנכסים הנתפסים כיציבים ופחות מסוכנים.

לפניכם גרף שבועי המייצג את היחס בין תעודת הסל של הזהב (GLD ) ותעודת הסל המייצגת את מתכת הכסף (SLV ). בחלק העליון של הגרף מוצג היחס בין שתי התעודות. למטה אנו יכולים לראות את התעודות עצמן: תחילה -SLV ומתחתיו GLD. (מקור הנתונים באתר Stockcharts.com):

משה שלום זהב כסף
 משה שלום זהב כסף

מטרתנו בתצוגה זו היא לברר משהו לגבי הזהב , ולא על הכסף . בנקודת ההתחלה של הגרף (משמאל - פברואר 2010), היחס בין שתי המתכות אינו נע בכיוון מובהק אחד ויציבות זו היא סימן שאין התלהבות סוחרים בסקטור המתכות, ושמשפחת הנכסים זו עדיין לא הפכה ליעד למעקב מצד ה"כסף הגדול" ולא מצד הציבור הרחב.

באמצע 2010 משתנה דבר, ובגרף רואים ירידה דרמטית ביחס (חלק עליון בגרף), דבר המצביע על חוזקו היחסי של הכסף לעומת הזהב.

ניתן לראות בבירור ששני הנכסים עולים, אבל העובדה שהכסף עולה בחוזקה יתרה, מעידה שכל הסקטור נמצא תחת בחינה והתעניינות יתרה. במצב כזה, למשקיעים המקצועיים, ולאחר מכן לציבור הרחב, תהיה נטייה להעדיף את הנכס הספקולטיבי יותר בשל הסיכוי להרוויח בו יותר.

זו האינדיקאציה שמחכים לה, ושעליה נסמכים כדי להתכונן לסיום התהליך כולו. והנה, במאי שנה שעברה, היחס הפך כיוון בצורה חדה ביותר. בצורה די אופיינית, לנכס היציב יותר (זהב) הייתה עוד עלייה יפה מאוד, עוד לפני שהשתנתה מגמת העלייה שלו.

הבריחה מן הנכס הספקולטיבי יותר במקרה זה(הכסף), שמוצג בגרף דרך השינוי בכיוון היחס בין שתי המתכות, נתנה תקופת הכנה לקראת השינוי בנכס שהיינו מעוניינים בו, הזהב.

אביא עוד דוגמא בדמות היחס בין מדד מניות Dow Jones ומדד Russell 2000. האחד מייצג את 30 החברות התעשייתיות הגדולות במשק האמריקאי, והשני את 2000 המניות הקטנות (בדומה למדד היתר אצלנו):

משה שלום דאו ראסל
 משה שלום דאו ראסל

בניגוד לגרף הקודם, אני מראה כאן את היחס כנכס פיננסי בפני עצמו, שאותו ניתן לנתח כגרף סגירות, יחד עם אינדיקאטורים כמו ה-RSI (למעלה) וה-MACD (למטה).

לצורך העניין שאני רוצה להראות כאן, נתרכז בשנה החולפת. מאז תחילת 2011 ועד מאי, לא הייתה העדפה מצד המשקיעים לגבי אף מדד, ולמעשה שררה אדישות יחסית שהייתה מלווה כזכור בתנודתיות מדשדשת עצומה.

מייד לאחר מכן ראינו קריסה מהירה של המדדים לרמות הנמוכות שלהם, כאשר בחלון היחס אנו יכולים לזהות עליה. עלייה זו הצביעה על זהירות, ופחד, כי הנכס הפחות ספקולטיבי כאן הוא המתחזק ביחס לזה המסוכן יותר.

אחרי תקופת דשדוש נוסף, רואים את האינדיקאטורים, ואת היחס עצמו, מצביעים על ירידה ביחס, ובכך ברצון של המשקיעים להיכנס דווקא לחלק המסוכן של השוק. זה היה כמובן אחד הסממנים להתחלתו של ראלי סוף השנה שעברה (מאז ה-4 לאוקטובר) ועד עתה.

וללא עדכון קצר של מדד S&P500 אי אפשר לכן הנה הגרף היומי שלו:

משה שלום סנופי
 משה שלום סנופי

לפי הערכתי, הרגל המסיימת את התיקון העולה, מאז ה 4 לאוקטובר, עדיין מתבצעת. המדד הצליח לחצות בקלות את רמת ההתנגדות ב 1280 לבדוק אותה, ולהמשיך ללא הפסקה עד רמת ההתנגדות הברורה הבאה הנמצאת ב 1315 (1 סגול).

לאור התנועה האחרונה אני מעביר את היעד הסופי הסביר של כל התנועה מעלה, שקבעתי שבוע שעבר, מאזור סביב 1300 1320 לאזור סביב 1350.

הממוצעים הנעים 50 ו 200 במדד זה עדיין לא חצו אחד את השני אבל ראינו חצייה כזו הן בדאו, והן בנסדק, ולכן די ברורה האופטימיות האדירה בשוק הזה.

  • משה שלום ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות), ומרצה במכללת מגמות.
  • ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
  • מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.