ביניש: חוק החנינה למתנגדי תוכנית ההתנתקות לא יבוטל

כך קבע בג"ץ ברוב של 8 שופטים נגד אחד, בפסק דין שבו נדחתה עתירה שהוגשה לפני כשנתיים בדרישה לפסול את חוק החנינה בשל פגיעתו בעיקרון השוויון

חוק החנינה למורשעים בעבירות פליליות במסגרת פעולות מחאה נגד תוכנית ההתנתקות ב-2005, לא יבוטל. כך קבע הערב (ה׳) בג"ץ ברוב של 8 שופטים נגד אחד, בפסק דין שבו נדחתה עתירה שהוגשה לפני כשנתיים, בדרישה לפסול את חוק החנינה בשל פגיעתו בעקרון השוויון. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, שכתבה את פסק הדין העיקרי, קבעה כי החוק אכן פוגע בשוויון במובנו החוקתי, אך הוא עומד במבחני פסקת ההגבלה שבחוק היסוד - כלומר, הוא נועד לתכלית ראויה והוא מידתי.

לדברי ביניש, החוק אכן פוגע בזכות לשוויון בפני החוק, בקובעו הסדר של אכיפה בררנית ביחס לקבוצה מסוימת וביחס לעבירות מסוימות. קבוצה זו - מי שבעניינם נפתחו הליכים פליליים על רקע התנגדות לתוכנית ההתנתקות - היא קבוצה מובחנת ומובהקת, פוליטית ואידיאולוגית, הנהנית מתמיכתו של רוב פוליטי בכנסת.

בית המשפט קבע כי לצורכי אכיפתו של הדין הפלילי, אין לראות בשוני האידיאולוגי או הפוליטי של קבוצה אחת על-פני קבוצות אחרות שיקול רלוונטי להבחנה, ומכאן כי הסדרי החוק פוגעים בעקרון השוויון. נוכח הקביעה בדבר הפגיעה בעקרון השוויון בחן בית המשפט אם נפגע השוויון במובנו החוקתי, בהתאם למודל שאומץ בפסיקתו של בג״ץ בפסק הדין בעניין גיוס תלמידי הישיבות בשנת 2006. מסקנתה היא שהפגיעה עומדת בדרישות פסקת ההגבלה.

השופטת מרים נאור, שהצטרפה לנשיאה ביניש, ציינה בפסק דינה כי לשיטתה יתכן והפגיעה בשוויון הנגרמת מהחלת החוק אינה עולה כדי פגיעה בשוויון במובנו החוקתי, אך הסכימה עם ביניש כי בכל מקרה צולח החוק את מבחני פסקת ההגבלה. בדעת מיעוט נותר השופט סלים ג׳ובראן, שטען שיש לבטל את חק החנינה.

יו''ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, יוזם ומוביל החוק בקדנציה הקודמת, אמר בתגובה כי "היה ברור לנו מראש שהחוק יעמוד במבחן הביקורת השיפוטית ולא יבוטל, משום שלא היתה בו כל התגרות והתרסה כלפי שלטון החוק." ריבלין הוסיף כי "מהלך זה נועד לרפא טראומה קשה שנוצרה בחברה הישראלית כתוצאה מההתנתקות שיש להביא לריפוייה, והוא מסייע לאיחוי הקרע בחברה הישראלית ולתיקון העוול שנעשה למפונים ששילמו את מחיר הדמוקרטיה באופן הכבד ביותר".

עורכי הדין יפתח כהן ועמר שץ, שייצגו את העותרים, מסרו בתגובה כי "דמוקרטים והומניסטים ישראלים לא ימצאו ישועה בבית המשפט העליון בישראל, וכפי שנראית הארץ הזו סופם שיבקשו מקלט במדינות מעבר לים. ואז הלוואי שיפגשו אנשים כמו סלים ג׳ובראן".

עו"ד נדב העצני המייצג פורמלית את משה לשם, (משיב 4), הגיב: "החלטת בג"צ משמחת, וחשוב לשים לב לעובדה שרוב השופטים לא דחה את הטענה שלנו, לפיה החוק נועד בראש ובראשונה לתקן את האפליה הקשה ממנה סבלו מי שנרדפו והועמדו לדין בתקופת ההתנתקות, על ידי רשויות החוק".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988