חלם: נשארתם עם הילדים בבית? ימי החופש על חשבונכם

ניתוח "גלובס": כך מפקירה המדינה את כיסם של תושבי הדרום ■ יד אחת של המדינה (פיקוד העורף) מורה על השבתת מערכת החינוך, ויד אחרת מאפשרת שגרה מוחלטת במקומות העבודה

ב-2 בנובמבר האחרון, בתום "סבב נוסף" של הסלמה בדרום, כתבנו כאן על אחד האבסורדים הגדולים שעמם נאלצים להתמודד מיליון תושבים בין באר-שבע לגדרה: יד אחת של המדינה (פיקוד העורף) מורה על השבתת מערכת החינוך, ויד אחרת מאפשרת שגרה מוחלטת במקומות העבודה. כך קורה שהורים הנאלצים להישאר עם ילדיהם בשל השבתת הלימודים עושים זאת על חשבונם: או שהם לוקחים ימי חופשה או שמזמינים בייביסיטר. הפגיעה בכיס ברורה. אם מביאים בחשבון כי בשנה ממוצעת ישנם 3 "סבבים" של הסלמה ובכל סבב לפחות אחד ההורים מפסיד 2-3 ימי עבודה, מדובר בנזק כלכלי של ממש לתושבים שממילא משתכרים פחות מתושבי המרכז.

באותם ימים הבטיחו לנו גורמים במשרד התמ"ת כי השר שלום שמחון ער לאבסורד, ועל כן הוא מתכוון "בתוך ימים" להביא את הסוגייה לדיון בישיבת הממשלה. היום, כמה חודשים לאחר מכן, בסביבתו של שמחון מכחישים כוונה כזאת מצד השר. שמחון, הם אומרים, הנחה אז את אנשי המקצוע לבחון את הנושא. במילים אחרות: חכו ל"סבב" הבא.

אנשי המקצוע במשרד התמ"ת ודאי ישמחו לשמוע שכבר ב-9 בנובמבר האחרון הוגשה הצעת חוק הדורשת לפצות עובדים שנאלצו להישאר בביתם כתוצאה ממצב ביטחוני מיוחד. את ההצעה הזו הגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ', משה גפני, ציון פיניאן, איתן כבל, רוברט אילטוב ויצחק וקנין. למעשה, בהצעת החוק יש מנגנון פיצוי ישן משנת 2006, שעליו הוסכם בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות. הבעיה היא שהמנגנון הזה נולד אך ורק לטובת מלחמת לבנון השנייה, ותוקפו פג מיד בסיומה.

גם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, נרדם בשמירה. כמי שהתווה את מנגנון הפיצוי לעובדי הצפון וכמי שמשפחתו חיה בבאר שבע, היה מצופה ממנו להילחם גם למען העובדים בדרום. בפועל, עיני לא השמיע מילה אחת בעניין בפומבי. רק יו"ר ההסתדרות במרחב הנגב, מאיר בביוף, השמיע את קולו, אך עם כל הכבוד לו, קולו לא ממש נספר. כעת, אומרים לנו בהסתדרות, עיני מתכוון לשלוח, אולי עוד היום, מכתב לשר האוצר, יובל שטייניץ, שבו ידרוש לקיים דיון משותף לגיבוש פתרון.

סכנה בדרכים

הצעת החוק של יחימוביץ' וחבריה אמורה לתת מענה לאותו אבסורד שתיארנו, אלא שיש אבסורד נוסף שאיש לא נתן עליו את הדעת. אותה הצעת חוק קובעת כי הפיצוי יינתן רק במקרים שבהם הרשויות הורו על סגירת מקומות עבודה או על סגירת מוסדות חינוך. בפועל, כפי שקורה גם היום, פיקוד העורף נמנע מסגירת מקומות עבודה, בהנחה שקיימים בהם מרחבים מוגנים. הנחת העבודה הזאת מתעלמת לחלוטין מהסיכון בדרך לעבודה. למשל, תושב אשדוד המועסק בחברת ההיי-טק אורבוטק, שממוקמת ביבנה, נדרש "לבלות" ברכבו כ-20 דקות בנסיעה שכולה במסגרת טווח האיום של רקטות הגראד. מה עושה תושב כזה בעת אזעקה? לפי פיקוד העורף, עליו לצאת מהרכב, להישכב על הרצפה ולהניח את ידיו על ראשו. גם להתפלל לא יזיק. ומה אמורה לעשות תושבת אשדוד המועסקת בחברת תוכנה בבאר שבע, הנדרשת לבלות שעה שלמה על הכביש? במקרה שלה, מדינת ישראל מעניקה שתי אופציות בלבד: להגיע לעבודה ולהפקיר את ביטחונה הפיזי או להישאר בבית ולהפקיר את ביטחונה הכלכלי. במה אתם הייתם בוחרים?

כדי לסבר את האוזן על המשמעות של שעת נסיעה שלמה בטווח הרקטות, כדאי להזכיר שבמוצאי שבת האזעקה באשדוד הושמעה ארבע פעמים בתוך שעה אחת. אם מביאים בחשבון כי האזעקות מושמעות לסירוגין גם באזור אשקלון, קרית גת, אופקים ובאר שבע, הרי שאותה נסיעה יכולה להיות חוויה בלתי רגילה. האם אדם אמור לעצור את רכבו 3-4 פעמים בדרך לעבודה כדי להשתטח על הרצפה?

תפיסת הסבבים

התקשורת לא המציאה את המילה "סבב". חזרו עליה בסוף השבוע האחרון אלופים בצה"ל וכך גם שר הביטחון וראש הממשלה. זוהי תפיסת הביטחון בשנים האחרונות, תפיסה של "סבבים". קובעי המדיניות סבורים כי המציאות הקיימת, שמתחממת ומתקררת לסירוגין, עדיפה על ניסיון להכריע באופן צבאי את האיום שנשקף מרצועת עזה. אפשר ורצוי להתווכח על התפיסה הזאת, אבל כל עוד זו המדיניות, הממשלה צריכה לקבל עליה אחריות מלאה, והמינימום שהמדינה יכולה לעשות זה לאפשר לתושבים להימנע מסיכון חייהם ולא לאלץ אותם להגיע לעבודה. אם בממשלה חוששים כי הדבר יגרום נזק כלכלי למשק, אז אולי זו בדיוק הדרך לגרום למישהו בירושלים להבין שתפיסת הסבבים נכשלה. להבין דרך הכיס.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988