וינשטיין - פרשן אקטיביסט

ככל שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אכן הורה לשר האוצר, יובל שטייניץ, שלא להביא לממשלה את ההצעה למנות את משה אשר לראש רשות המסים, נוכח כוונתו של שר האוצר להצביע נגד המינוי - מדובר בפרשנות אקטיביסטית למדי של הדין מצדו של היועץ.

מדובר בהיקש שעושה היועץ המשפטי מהחלטות קודמות של בג"ץ בנושאים משיקים, מתוך ניסיון למנוע את מה שמצטייר כעתירה הבאה שתוגש בפרשה זו.

כזכור, לאחר ששטייניץ החליט שלא לאמץ את המלצת ועדת האיתור למנות את אשר, ולמנות תחתיה ועדת איתור חדשה, עתר אשר לבג"ץ נגד השר. עתירתו של אשר התקבלה.

פירוש הדבר הוא ששיקול-דעתו של השר נמצא בלתי סביר באופן קיצוני, המצדיק התערבות מצד בית משפט. שטייניץ, למעשה, קיבל הוראה מבית המשפט להביא לממשלה הצעה למנות את אשר.

ברור שבג"ץ איננו יכול לקבוע עבור הממשלה כיצד להצביע. מטבע הדברים, פסק דינו של בג"ץ לא עסק בשאלת הצבעתה העתידית של הממשלה, מאחר שבעת מתן פסק הדין מדובר היה בביצה שטרם נולדה. בית המשפט גם נזהר שלא לשים את שיקול-דעתו במקום שיקול-דעתם של הגורמים המחליטים, אלא רק בהצטרף נסיבות קיצוניות המעמידות את ההחלטה באור בלתי סביר.

מאחר שמשרד המשפטים מסרב לפרט מה תוכן ההתייעצויות בין שטייניץ לוינשטיין, נותר רק לשער מה הרציונל המשפטי המנחה את היועץ. אפשר שלגישתו, לאחר ששטייניץ קיבל הוראה מבית המשפט להמליץ לממשלה על מינויו של אשר, יהיה זה בלתי סביר מצד השר להביא את ההצעה לממשלה ביד ימין - ולהצביע נגדה ביד שמאל.

מנגד, אפשר שהיועץ איננו רואה בעין יפה את תרגיל "ההפוך על הפוך" של שר האוצר, המגייס בקרב שרי הממשלה תמיכה בעמדה המתנגדת למינוי אשר.

פסילה של התנהגות כזו מצד השר עשויה להיות מושתתת על פסק דינו של בג"ץ, שפסל בעבר את החלטת ועדת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של חבר הכנסת דאז מיכאל גורולובסקי ולהחזיר את הדיון לוועדה.

השופטים אמנם לא הורו לחברי הכנסת כיצד להצביע בשנית, ואולם ברור היה שהחלטה חוזרת על אי-הסרת החסינות תיתקל באותה עמדה שיפוטית, כמו ההחלטה הראשונה שבוטלה על-ידי בית המשפט.

החלטה של הממשלה שלא לאשר את מינויו של אשר תגרור מן הסתם עתירה נוספת לבג"ץ, אולי שוב מצד אשר עצמו. אפשר שויינשטיין מעריך כי דינה של עתירה כזו להתקבל, והוא מבקש לקצר את התהליך.