מאבק השליטה באולטרה שייפ מגיע לעליון ונפתח מחדש

העליון קבע כי על יוסף גורביץ' להשיב את המניות שאולטרה שייפ הקצתה לו, וזאת עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהגישה קבוצת אפסווינג בראשות ירון ייני

מאבק השליטה בחברת אולטרה שייפ מגיע לעליון ונפתח מחדש: בית המשפט העליון קבע אתמול (ג') כי על יוסף גורביץ', דירקטור בארזים ובנו של יו"ר ארזים מאיר גורביץ', להשיב את המניות שחברת אולטרה שייפ הקצתה לו, בהיקף 24.99%, וזאת עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהגישה קבוצת אפסווינג בראשות ירון ייני על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את הצעת ההשקעה של גורביץ' בחברה.

בכך הפך שופט העליון ניל הנדל את החלטתו של שופט בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, חאלד כבוב, שדחה את בקשת קבוצת אפסווינג להוציא צו מניעה שיאסור על אולטרה שייפ להקצות את המניות לגורביץ'.

מאבק השליטה בחברת אולטרה שייפ החל בראשית חודש פברואר, והסתיים תוך פחות משבועיים, כאשר דירקטוריון החברה אישר הנפקה של 24.9% מהחברה, במחיר של 4 מיליון דולר, לגורביץ'.

אולטרה שייפ, עד לאחרונה מפתחת מערכת לחיטוב הגוף על-ידי המסת שומן באמצעות אולטרה סאונד, הינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל-אביב. ואולם, כיום אין לה פעילות עסקית, לאחר שמכרה את מלוא פעילותה העסקית בחודש שעבר לחברת האסתטיקה סינרון בתמורה ל-12 מיליון דולר.

כיום פועלת אולטרה שייפ במתכונת של שלד בורסאי, כאשר בקופתה תמורת המכירה של עסקיה. במצב זה הפכה החברה לאטרקטיבית ביותר, ואכן חלפו ימים ספורים ממכירת פעילותה העסקית ועד שהחל סביבה מאבק השתלטות.

הצדדים הניצים הנם "סוחר השלדים", ירון ייני, באמצעות חברת מטרת מיזוג; והנהלת אולטרה שייפ. הרקע הנו מאבק שליטה בחברה: ב-12/02/2012 הציע גורביץ' הצעות רכש לחברה, שכללו תחילה אלמנט של שליטה, אך בסופו של המשא-ומתן עם החברה רכש את המניות במצב החברה AS IS, כאשר הוא רכש 24.99% מהון המניות המונפק ומזכויות ההצבעה בה.

ביום 15/02/2012 רכשו ביחד החברות שבשליטת ייני - "מטרת מיזוג חברות" ו"אפסווינג קפיטל" - מעל 18% ממניות אולטרה שייפ. מאז הן המשיכו לרכוש עוד מניות, כך שכיום הן מחזיקות בכ-19% מניות.

לאחר שהתברר היקף הרכישה של גורביץ', הגישו חברותיו של ייני בקשה לבית המשפט הכלכלי למתן צו מניעה שיאסור על אולטרה שייפ להקצות מניות לגורביץ'. לטענתן, בין היתר, דירקטוריון אולטרה שייפ פעל במהירות לאישור הצעתו של גורביץ', במטרה לחסום אותן, ומתוך חשש כי הדירקטורים יועברו מתפקידם. לבקשתם צירפו חוות-דעת של הפרופסורים שרון חנס ואסף חמדני.

מנגד, אולטרה שייפ הגישה חוות-דעת מטעם עו"ד דידי לחמן-מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לפיה אין מדובר בהקצאה פרטית מהותית, חברי הדירקטוריון עמדו בכל דרישות הדין, וקיבלו החלטה עסקית לגיטימית העולה בקנה אחד עם "כלל שיקול-הדעת העסקי".

בשבוע שעבר דחה שופט בית המשפט הכלכלי, חאלד כבוב, את בקשתן של החברות מקבוצת אפסווינג, וקבע כי הצעת ההשקעה של גורביץ' אינה מלאכותית ולא נועדה לטרפד את השתלטותן על החברה. עוד נקבע כי ההצעה נעשתה בתנאי שוק ואינה מהווה השתלטות, מכיוון שנרכשו 24.99% מהמניות ולא 25% כפי שדורש החוק.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. החברות טענו כי בית משפט הכלכלי טעה כאשר אימץ מבחן כמותי נוקשה לשליטה על פני המבחן המהותי, והוסיפו כי לא ייתכן לומר שההקצאה בוצעה ב"תנאי שוק" כאשר לא היה שוק.

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, החליט להוציא צו מניעה זמני, תוך שהוא מציין כי "סיכוייה של בקשת רשות הערעור להתקבל גבוהים דיים כדי להטות את הכף לטובת המבקשות ".

השופט הוסיף כי התנהלות חברי דירקטוריון אולטרה שייפ הייתה תמוהה: "אישור חפוז ומהיר של העסקה, בלא בחינת הצעות חלופיות ומבלי להעריך את כדאיות ההצעה של גורביץ'".

התמיהות אף גוברות, ציין הנדל, נוכח העובדה שהמבקשות היו מוכנות לשלם 4.5 מיליון דולר תמורת נתח המניות נשוא ההסכם בין אולטרה לבין גורביץ'.

"מכך ניתן להסיק לכאורה כי קיום הליך תמחור תחרותי, ובחינת חלופות להצעתו של גורביץ' - עשויים היו להניב עסקה משתלמת יותר מבחינת אולטרה שייפ ובעלי המניות שלה, ולמרות זאת לא נקט הדירקטוריון בפעולות אלה", ציין השופט.

באשר להליכי אישור העסקה, השופט הנדל קבע כי "מבלי להכריע בכך באופן סופי, על פני הדברים יש ראיות לכאורה לכך שהעסקה לא התקיימה בתנאי שוק, או - לחלופין - שהיא הקנתה לגורביץ' שליטה באולטרה שייפ".

צרו איתנו קשר *5988