יחסי "אהבה-שנאה": הקשר המסחרי בין ישראל וירדן

אתמול נערך המפגש הראשון של הפורום לכלכלת המזרח התיכון של מרכז משה דיין, בשיתוף עיתון "גלובס"

הקשרים הכלכליים בין ישראל לבין שכנותיה עלו לדיון במפגש הראשון של הפורום לכלכלת המזרח התיכון של מרכז משה דיין, שנערך אתמול בשיתוף עיתון "גלובס". במפגש השתתפו אנשי עסקים ובכירים במשק הישראלי, בהם נציגים מבנק ישראל ואיגוד לשכות המסחר.

המפגש, בהנחייתם של ד"ר פול ריבלין ויצחק גל ממרכז דיין, הוקדש למבט-על על כלכלת המזרח התיכון והסחר הישראלי עם ירדן. המשתתפים דנו בפוטנציאל לסחר הישראלי עם המזרח התיכון, ובערוצי ההידברות שייפתחו באמצעות יחסי גומלין כלכליים.

סך היבוא של מדינות המזרח התיכון (לא כולל ישראל) בשנת 2011 עמד על 1.25 טריליון דולר. מתוכם, היצוא הישראלי היווה 6 מיליארד דולר. השווקים הגדולים לסחורה ישראלית במזרח התיכון הם הרשות הפלסטינית, טורקיה ומדינות המפרץ הפרסי, דרך יבוא עקיף. מצרים וירדן גם הן מהוות שוק למוצרים ישראליים, אם כי במידה מועטה יותר. עיקר המוצרים הישראליים המיוצאים למדינות המזרח התיכון הם כימיקלים, מכונות, מוצרי מזון, מוצרים חקלאיים ואבנים יקרות.

גבי בר, ממונה מחלקת המזרח התיכון במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סקר את הסכמי הסחר של ישראל עם מדינות המזרח התיכון, תוך התמקדות בירדן. לישראל הסכמי QIZ עם ירדן ומצרים, במסגרתם הוגדרו אזורי שיתוף פעולה, בהם לתוצרת יהיה פטור ממכס בארצות הברית. בר סבור שגם אם תהיה פתיחות גדולה יותר במסחר ויוסרו המחסומים, המזרח התיכון לא יהפוך לשוק גדול עבור היצוא הישראלי.

אלירן מלול, מנכ"ל חברת Arab Markets המתמחה בקידום עסקים עם העולם הערבי, הציג גישה אופטימית יותר. לדבריו, הקשר המסחרי בין ישראל וירדן הנו משמעותי, גם אם הוא לעתים מתחת לפני השטח. מלול הגדיר את היחסים בין המדינות כ"יחסי אהבה-שנאה". הסיכון עבור הירדנים בסחר מופגן עם ישראל הוא פגיעה בשוק המקומי וחשש מאובדן השווקים במפרץ הפרסי, בשל דעת הקהל השלילית לגבי ישראל. לעומת זאת, השוק הישראלי זמין ונגיש, וישראל נתפסת כמדינה יציבה בתקופה של חוסר יציבות אזורי. לדברי מלול, ישנה הערכה רבה בירדן כלפי אנשי העסקים והמוצרים הישראליים.

צרו איתנו קשר *5988