גלגוליה של הפרשה

למה מפרישים בגין חובות לקוחות, למה הפרשה גדולה משמעה דוחות עבר לא תקינים, ואיך זה שקמור מוטורס מחקה ב-2 רבעונים רווחים של שנים

רגע לפני שקמור מוטורס נרכשה על ידי דלק רכב, היא פרסמה תוצאות כספיות מזעזעות - הפסד של 87.4 מיליון שקל ב-2011 לעומת רווח של 4.8 מיליון שקל בשנת 2010. ההפסד הענק העביר את החברה לגירעון בהון של 3 מיליון שקל, ובמילים פשוטות - יש לה יותר התחייבויות מנכסים.

ההרעה בשורה התחתונה מנוגדת לשיפור בשורה העליונה, שם ההכנסות גדלו ב-3.6% ל-500 מיליון שקל. למעט זאת, חלה הרעה ברוב סעיפי דוח הרווח והפסד - הרווח והרווחיות הגולמית והתפעולית ירדו, והחברה עברה כאמור להפסד בשורה התחתונה. יש לכך מספר גורמים, אבל הסיבה העיקרית להרעה היא הפרשה גדולה לחובות מסופקים ואבודים - 51.3 מיליון שקל לעומת 920 אלף שקל ב-2010 והפרשה של 1.7 מיליון שקל ב-2009. צריך לקרוא את זה שוב (וגם אז זה לא ממש נתפס) - הפרשה של 51.3 מיליון שקל בשנת 2011 -ולחשב במהירות שזה פי כמה עשרות מההפרשה המקובלת בשנים האחרונות.

צריך גם להבין שזה חלק גדול מאוד מיתרת הלקוחות ברוטו של החברה. החוב ברוטו של הלקוחות הסתכם בסוף השנה ב-112 מיליון שקל; ההפרשה לחומ"ס בתחילת השנה הייתה כמה מיליוני שקלים (וביטאה את ההפרשות של השנים הקודמות), והיא עלתה ל-55.7 מיליון שקל בעקבות הפרשת הענק השנה. ההפרשה הזו שמופחתת מיתרת הלקוחות ברוטו, גרמה ליתרת הלקוחות בנטו להתכווץ במחצית 2011 ל-56.3 מיליון שקל בלבד.

כלומר, איך שלא מסתכלים על ההפרשה הזו - ביחס להפרשות בעבר, לרווח, להכנסות וללקוחות - היא חסרת פרופורציות. הנהלת החברה מנסה להסביר את ההפרשה הגדולה במסגרת הדוחות השנתיים: "במהלך הרבעון השלישי של 2011 , כחלק ממהלך העסקים הרגיל, התגלו אירועים המעידים על קשיים פיננסיים משמעותיים של מספר לקוחות במגזר הרכב של החברה", נכתב בדוח הדירקטוריון. "כתוצאה מכך, ולאחר ניתוח הרכב החוב והתייעצות משפטית, כללה החברה בתקופת הדוח הוצאות בגין חובות מסופקים בסך של כ-22 מיליון שקל ברבעון האמור.

"במהלך הרבעון הרביעי מצב הלקוחות שבגינם ביצעה החברה הפרשה ברבעון השלישי, הורע משמעותית. בהמשך לאמור לעיל, מתקיימים מגעים בניסיון לארגון מחדש של החובות האמורים. לאור כל האמור, ובעקבות ניתוח נוסף של הרכב וטיב החוב, רשמה החברה הוצאה נוספת בגין לקוחות עיקריים אלו ברבעון הרביעי, בסך כ-24.3 מיליון שקל". ההפרשות בשני הרבעונים מסבירות את רוב ההפרשה ב-2011, ובנוסף לכך יש ככל הנראה הפרשה בגין לקוחות אחרים, חובות אבודים, ובסך הכל מגיעים ל-51.7 מיליון שקל.

אילו דוחות אמיתיים יותר

הנתון הזה מטריד. לא שזה לא יכול להיות - ייתכן שלפתע פתאום מתגלים סימנים לקשיי גבייה, סיכויי גבייה נמוכים, מצוקה פיננסית של לקוחות, מיתון עמוק במשק, ובבת אחת יש חשש לחלק מרכזי מחוב הלקוחות. אבל זה נדיר, במיוחד כשאין תלות בלקוחות גדולים משמעותיים (כמו אצל קמור מוטורס) שהרעה אצלם משליכה משמעותית על החברה. בקיצור, הסיכוי שבשני רבעונים חברה תמחק, בלי התרעה מוקדמת, כמעט חצי מיתרת הלקוחות שלה, אמנם קיים אבל נראה נמוך.

וכשזה קורה, עולה תחושה מאוד לא נוחה וספק גדול ביחס לדוחות הכספיים. האם הם מבטאים את המצב האמיתי של החברה? הרי בזמן אמת קראנו את המספרים של 2010, ושל הרבעונים הראשון והשני ב-2011, והאמנו להם. והנה מגיעים המספרים של הרבעונים הבאים - השלישי והרביעי - והם מספרים סיפור אחר לגמרי: שהמספרים שהוצגו בדוחות הקודמים לא ביטאו את מצבה האמיתי של הפירמה; שההכנסות הן לא האמיתיות (כי חלק גדול מהן לא נגבה); שחוב הלקוחות הוא לא באמת החוב (כי חלק גדול ממנו לא ייגבה); והרווח הוא לא הרווח (כי לא הופרש מספיק בגין הלקוחות שלא ישלמו).

אז נכון, הדוחות הכספיים לא אמורים לבטא באופן מדויק לחלוטין את מצב הפירמה, במיוחד כאשר הם נשענים על אומדנים והערכות (לרבות הערכה בנוגע להפרשות לחומ"ס); ובכל זאת - הם צריכים להיות קרובים, ובמקרה הזה הם לא. אולי זו בדיקה והערכה פגומה של החובות המסופקים לאורך זמן, ואז הבעיה נמצאת בחברה עצמה, ביכולתה להעריך נכונה את מצב הלקוחות. ואולי זה מצב חיצוני של הלקוחות שלפתע נכנסו למצוקה פיננסית, וזה כאמור יכול להיות, אם כי במספרים ובפרופורציות כאלו זה יחסית נדיר.

מחיקה במקביל לרכישה

דוחות עבר לא מייצגים מעוררים משבר אמון של השוק עם הנהלת החברה. הרי איך השוק יכול להאמין לדוחות ולמה שההנהלה מספקת, אם מגיע רבעון (או שניים) שמראים שהעבר היה מנותק מהמציאות? במקרה של קמור מוטורס אין את הבעיה הזו, כי אין כבר שוק.

החברה נרכשה על ידי דלק רכב ואין לה כבר מחזיקים מקרב הציבור. מהלך הרכישה נעשה בשלבים, כאשר בשלב הראשון נרכשו מניות השליטה ואחר כך מניות המיעוט (המחזיקים במניות בבורסה). בפועל, התהליך (ההודעה הראשונית) החל ביולי ונסתיים באמצע דצמבר 2011, עם רכישת 100% מהחברה ומחיקת מניות קמור מוטורס מהמסחר. במקרה, או שלא, תהליך המחיקות של חובות הלקוחות היה במקביל לתהליך הרכישה של דלק רכב, וזה מעלה מספר שאלות: האם המחיקות היו נעשות אילו החברה לא נרכשה? ואם כן, האם באותם היקפים?

לכאורה, דלק רכב בדומה לכל משקיע אחר לא מעוניינת בהפסדים שנוצרים בהשקעה שלה. אבל, מסתבר שהתשובה לא כל כך פשוטה. רישום הפרשות בחברה נרכשת לפני שהרוכשת משערכת את תמורת הרכישה, יכול לשחק לטובת הרוכשת בעתיד. אם ההפרשות אכן תקינות, וזה המצב האמיתי, הדוחות מבטאים את המצב, ונקווה שזהו המצב בדלק רכב וקמור מוטורס. אבל אם חברה רוכשת גורמת לכך שבנרכשת יהיו רגע לפני הרכישה הפרשות גדולות, היא בעצם שומרת לה רזרבות של רווחים עתידיים, ואם תרצו - מעבירה הפסדים בנרכשת (שלא נרשמים אצלה) לרווחים עתידיים אצלה.

על הטכניקה הזו, ועל איך ההפרשות בקמור מוטורס משרתות את האינטרסים של דלק רכב, בטור הבא. חג שמח.