אז תשלמו קצת יותר על דלק, אז מה

אחרת תקבלו איראן גרעינית ששולטת על המקורות וקובעת מחירים אסטרונומיים

השיחות שהחלו בסוף השבוע באיסטנבול בין מדינות המערב לאיראן, בנוגע לתוכנית הגרעין הצבאית של המשטר האיראני, אינן צריכות להרדים כל בר דעת בעולם החופשי, ואסור שיקהו את גודל האתגר שניצב בפנינו: גם בעידן של דיבורים, שעדיפים על פני מלחמה, איראן היא עדיין הגורם המסוכן ביותר ליציבות המזרח התיכון והעולם המערבי.

יתרה מזאת: איראן היא כבר היום הגורם המשמעותי ביותר המערער את יציבות האזור, בהיותה זו שתומכת בגורמי טרור בעיראק, באפגניסטן, בבחריין, בתימן, בסיני, בלבנון ובעזה. היא מחמשת אותם, מאמנת אותם ומזרימה להם כספים. לעתים, כמו בעיראק למשל, היא תומכת גם בשיעים וגם בסונים כדי שיילחמו אלה באלה, אחרי שסייעה להם להרוג חיילים אמריקנים טרם הנסיגה.

אך לא רק שם איראן פעילה. משטרו הרצחני של בשאר אסאד נהנה גם הוא מסיוע איראני, שמטרתו להשאיר את השלטון הסורי על כנו ולמנוע את שבירתו של ציר הרשע טהרן-דמשק-חיזבאללה-ארגוני הטרור הפלסטיניים. איראן הקימה לאורך השנים תאי טרור רדומים במערב אירופה, באפריקה ובאסיה, שיתעוררו ביום פקודה. דרום אמריקה, בעיקר ונצואלה, מהווה אכסנייה מרכזית לנציגי הטרור של איראן ובת חסותה, החיזבאללה.

זו החצר האחורית של ארה"ב, "השטן הגדול" בעיני האיראנים (יחד עם שאר מדינות המערב. ישראל זכתה להיות רק "השטן הקטן"), ומשם יוכלו שליחיהם להחדיר פצצות מלוכלכות, באמצעות סוחרי סמים למשל, למדינות כמו טקסס, קליפורניה ואריזונה.

הניסיון האיראני לחסל את השגריר הסעודי בוושינגטון רק מעיד על הרצון והיכולת שלהם לאתגר את המעצמה הגדולה בעולם.

באחרונה היו מי שטענו כי המשטר האיראני רציונלי, ולכן צריך להתייחס אליו ככזה כשנכנסים איתו למו"מ או כששוקלים תקיפה צבאית. רציונליות היא עניין סובייקטיבי: נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, בנה מסגד ענק ושדרות רחבות ידיים שיוכלו להכיל את הקהל הרב שיקבל את פני המהדי, "האימאם הנעלם" (המשיח לפי תפיסת האסלאם השיעי, שיופיע כשהעולם כולו יתאסלם). הוא מאמין בכך באמת ובתמים. בעיני תומכיו הוא עשה משהו רציונלי. רציונלי מאוד. לכן, לאפשר נשק גרעיני בידיים כאלו זה לאיים על יציבות העולם. חד וחלק.

מתי משטרים מסוג זה נהיים רציונליים? כשהם חשים איום על קיומם. אחמד יאסין, ארכי-טרוריסט עם קבלות, התחיל לדבר על הודנה בין החמאס לישראל רק אחרי שהבין שהוא נמצא על הכוונת שלנו ושלא נהסס לחסל אותו (מה שאכן קרה עת כיהנתי כרמטכ"ל, ב-2004).

מנהיגה העליון של איראן, עלי חמנאי, הבין ב-2003 שהמשך קידומה של תוכנית הגרעין האיראנית עלול לחסל את המשטר בטהרן. הוא צפה בפלישה האמריקנית לעיראק וחזה בטיפול הנחוש שלהם בניסיונות ההתגרענות של מנהיג לוב, מועמר קדאפי. זה הספיק לו כדי להבין שרצוי לאיראן לעצור את הפרויקט. כמה שנים לאחר מכן הוא זיהה גם את היחלשותה של הנחישות האמריקנית לטפל בגרעין האיראני, והורה על המשך התוכנית בכל הכוח.

גם אם מחירי הדלק יעלו

השורה התחתונה של המפגש שהתקיים אתמול באיסטנבול היא, שיהיה לו המשך בתקופה הקרובה. זה, כנראה, משרת את האינטרס של שני הצדדים, אך לא הביא את הסוגיה לכלל הכרעה. החדשות הטובות הן, שאין פיצוץ בשיחות והן אמורות להימשך בחודש הבא. החדשות הרעות הן, שנדמה שהמצב הזה נוח לכל הצדדים, שכרגע מעוניינים למשוך זמן מבלי להגיע להכרעה, כל אחד מטעמיו.

גם היום, אני מאמין, אפשר לגרום למשטר בטהרן לוותר על פרויקט הגרעין באמצעות סנקציות חריפות, שיגרמו לו להבין שהוא ניצב בפני הדילמה של פצצה או הישרדות. הסנקציות שהוחלט להטיל באחרונה על המשטר בטהרן הן משמעותיות והמצב הכלכלי שם הולך ומתדרדר, אך עובדה היא שהאיראנים עדיין מתנהלים כאילו זה לא משפיע עליהם וממשיכים בקידום פרויקט הגרעין הצבאי.

חלק מכך הוא אמנם טקטיקה שנוהלה לקראת המו"מ שנפתח בסוף השבוע באיסטנבול. מצד שני, גם הם מזהים שעדיין אין נחישות מספקת במערב להאיץ את יישום הסנקציות הללו, באופן שיאתגר את המשטר ויגרום לו להבין שאם לא ישנה את דרכיו, סופו יהיה כסופם של משטרים סוררים אחרים במזה"ת.

לשם כך המערב, בראשות ארה"ב, חייב להפשיל שרוולים. להוכיח נחישות להתעמת עם המשטר האיראני, גם בשנת בחירות בארה"ב וגם אם מחירי הדלק יעלו באופן זמני (אם כי גם כאן ניתן להגדיל את תפוקת הנפט במדינות כמו סעודיה ועיראק ולהשתמש בעתודות האסטרטגיות, כדי לנטרל את הפחתת השימוש בנפט האיראני).

עדיף לשלם עכשיו יותר על דלק ולמנוע מאיראן להיות גרעינית, מאשר לקבל איראן גרעינית ששולטת על מקורות הנפט, מפילה לרגליה את נסיכויות המפרץ וקובעת מחירי דלק אסטרונומיים בהתאם לרצונה והודות לנשק הבלתי קונבנציונלי שבידיה.

עדיף להתעמת עכשיו, בראש ובראשונה בהטלת סנקציות חונקות, בבידוד בינלאומי של המשטר האיראני ובסיוע לאופוזיציה, ורק בסוף באופציה צבאית (שצריכה להיות מוכנה בידי ארה"ב והמערב), מאשר לקבל איראן גרעינית שמאיימת על שלום העולם, כי הדבר הגרוע יותר מתקיפה צבאית של איראן, הוא איראן גרעינית. לכן, בדרך זו או אחרת שאיפותיו הגרעיניות של המשטר הבלתי-קונבנציונלי הזה חייבות להיעצר.

וישראל? אנחנו לא צריכים לקפוץ בראש, אך אסור לנו גם להרפות מהנושא ולאפשר לו לרדת מסדר היום העולמי. עלינו לקוות ש"צדיקים מלאכתם תיעשה בידי אחרים", אך להתכונן כאילו "אם אין אני לי - מי לי".

הכותב הוא המשנה לראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים.