ארה"ב תפצה מאבטח ישראלי שפוטר כי חשף צלבי קרס

‎‎ערב יום השואה תשע"ב, בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל תביעה שהגיש ישראלי שעבד כמאבטח בקונסוליה האמריקנית בירושלים, נגד ממשלת ארה"ב, בטענה כי פוטר מעבודתו כיוון שחשף פרשת ציור צלבי קרס בעמדת השמירה של בניין הקונסוליה.

ממשלת ארה"ב חויבה לשלם לעובד, איתמר כהן, פיצויים בגין פיטורים ובגין הלנת פיצויי הפיטורים בסך של כ-19 אלף שקל ועוד כ-8,000 שקל בגין זכויות נוספות.

נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דיתה פרוז'ינין, דחתה את טענת ממשלת ארה"ב לפיה כהן פוטר בשל עבירות משמעת, וקבעה כי הפיטורים נעשו בניגוד לדין. היא ציינה כי כהן אמנם "לא טמן ידו בצלחת", והתגלו כשלים משמעתיים בהתנהגותו, אך הבהירה כי לא השתכנע מגירסת ממשלת ארה"ב, לפיה כהן פוטר אך ורק בשל עבירות משמעת.

‏‎‎תלונה למבקר

‏באוגוסט 2003 התחיל כהן לעבוד כמאבטח בקונסוליה האמריקנית בירושלים. בנובמבר 2004 גילה כהן כי צוירו צלבי קרס בעמדת השמירה של הקונסוליה, והגיש לממונים עליו תלונה בעניין. בהמשך הגיש כהן תלונה נוספת, הפעם בגין אי-זימונו לראיון עבודה עבור תפקיד של עובד מחסן בקונסוליה. לטענתו, הקונסוליה העדיפה לקבל לתפקיד קרוב משפחה של מנהל המחסן. באפריל 2005 פוטר כהן מעבודתו, מבלי שקיבל פיצויי פיטורים או דמי הודעה מוקדמת.

‏בתביעתו טען כהן, באמצעות עורכי הדין גיא אופיר ועופר מוסקוביץ, כי לאחר שהלין על אירוע צלבי הקרס ועל העדפת המקורבים בקונסוליה, החלה מסכת התנכלויות כלפיו, ונרשמו לו תלונות רבות. לדבריו, שבועות אחדים לאחר שפנה למבקר המדינה האמריקני, הוא פוטר ללא סיבה נראית לעין, מבלי שנערך לו שימוע ומבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים.

‏מנגד, ממשלת ארה"ב טענה, באמצעות עו"ד טל רנאל כהן, כי כהן פוטר משום שהיה עובד בעייתי שביצע עבירות משמעת רבות, וללא קשר לתלונותיו ולפנייתו למשרד מבקר המדינה האמריקני.

‏‎‎נדחתה טענת חסינות

‏השופטת דיתה פרוז'ינין דחתה את עמדת ממשלת ארה"ב וקבעה כי "גירסת הנתבעת מעלה תהיות לא מעטות. מרבית האירועים המתרחשים אצל הנתבעת מתועדים. אף על-פי כן, והגם שהנתבעת לא הכחישה את חשיבותו של אירוע ציור צלבי הקרס, לא הובא לידיעתנו כי נרשם דיווח על אירוע זה".

‏השופטת גם דחתה את טענת ממשלת ארה"ב, לפיה עומדת לה חסינות מפני תשלום פיצויים בגין הלנת פיצויים פיטורים, משום שביחסים בין מדינות אין מקום להטלת פיצוי שהוא עונשי ביסודו.

"תביעה בתחום יחסי העבודה נכללת בין פעולותיה הפרטיות של המדינה, ולא חלות עליה עקרונות החסינות", קבע בית הדין. "ממשלת ארה"ב פעלה במקרה דנן, ככל מעסיק אחר, במסגרת פעולות פרטיות ולא מתוקף היותה ריבון. משכך, לא חלה חסינות על פעולותיה כמעביד".

בא-כוחו של כהן, עו"ד גיא אופיר, מסר בתגובה כי "מזה כ-7 שנים איתמר כהן מנהל מאבק עיקש מול הישות החזקה בעולם, מאחר שפוטר לא בשל הערות משמעת, אלא בשל פגישה שקיים עם נציגי מבקר המדינה בארה"ב שהגיעו במיוחד לירושלים להיפגש עמו, כשבועיים לפני פיטוריו".

עו"ד אופיר הוסיף ומסר כי הוא סבור כי היה מקום לפסוק לכהן סכום גבוה יותר מזה שפסק בית הדין, נוכח "התנהלותה השערורייתית" של ממשלת ארה"ב. לכן, מסר אופיר, יוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על גובה הסכום שנפסק.