רבע מהמשפחות בישראל מדווחות על אי-ביטחון תזונתי

25.8% מהמשפחות בישראל שכוללות ילדים מדווחות על תחושה של אי-ביטחון תזונתי. כך עולה מסקר מקיף ראשון שערך בעניין אגף המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, אשר מתפרסם היום (ד').

על-פי תוצאות הסקר, הנתון הזה הולך ומחריף בקרב אוכלוסיות שונות: 52.8% ממקבלי קצבת הבטחת הכנסה מדווחים על תחושה של אי-ביטחון תזונתי, לעומת 47% מהערבים, 46.6% מהחד-הוריות, 42.3% מהמשפחות עם 4 ילדים ומעלה, 32.4% מהנכים ו-26.1% מהחרדים. בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל, הממוצע עומד על 18.9%. הנתונים בסקר מצביעים על מתאם גבוה יחסית בין שיעור המדווחים על תחושת אי ביטחון תזונתי, לבין שיעורי העוני במדינה.

אי-ביטחון תזונתי מוגדר על-ידי חוקרי הביטוח הלאומי כמצב שבו המשפחה לא מסוגלת לספק את צרכי המזון בכמות ובאיכות המתאימה לה, ונאלצת להסתפק במה שידה משגת. אי ביטחון תזונתי ניכר, עליו דיווחו 10.6% מהישראלים, הוא מצב הנובע ממחסור כלכלי שבעטיו משפחות חוות מחסור במזון לעיתים שכיחות.

המנכ"ל החדש של המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור-יוסף, חרג ממנהגה של קודמתו בתפקיד, אסתר דומיניסיני, והצהיר על הצורך בהגדלת הקצבאות בישראל - שנחשבות נמוכות ביחס לנהוג במדינות ה-OECD. " יש בנתונים אלה כדי ללמד על החשיבות של הגדלת הקצבאות שרמתן נמוכה, למשפחות הנזקקות בגיל העבודה", אמר מור יוסף. לדבריו, בממצאים יש אינדיקציה לכך שהסיוע למשפחות מסייע להפחית את רמת אי-הביטחון התזונתי, אך בדרך-כלל אין בו כדי למגר את התופעה, "שכן הנעזרים בארגונים ובעמותות לשם צריכת מזונותיהם, חשים עדיין אי-ביטחון תזונתי".

גם שר הרווחה, משה כחלון, הצהיר כי בכוונתו להיאבק על הגדלת הקצבאות והסיוע לחלשים בכלל: "אאבק לשיפור הביטחון התזונתי ולשם כך אדרוש מהאוצר להקצות בבסיס התקציב לשנת 2013 מאה מיליון שקל, כך שהתקציב לא יהיה חד פעמי, על מנת שנצליח למגר את התופעה הקשה. כמו כן אאבק להגדלת הקצבאות לקשישים ולמקבלי הבטחת הכנסה כדי לתת מענה לפגיעה בביטחון התזונתי ולהפחתת העוני".