זו רק התחלת האבטלה

בינתיים ישראל נפגעה מהמשבר באירופה ובארה"ב פחות מאחרות. בינתיים

נתוני האבטלה מראים שבחודש מרץ הייתה עלייה באבטלה, לאחר תקופה ארוכה שבה האבטלה הייתה במגמה של ירידה. אלה שטוענים - כמו שר האוצר והנגיד - שמצבו של המשק איתן, רואים בעלייה הזאת באבטלה אירוע חד-פעמי ומאמינים שבקרוב נחזור למגמה של ירידה או יציבות ברמת האבטלה. אולם התמשכות המשבר הכלכלי באירופה והמשך הירידה בצריכה הפרטית בארה"ב, מעוררים את החשש שמדובר בתחילתה של מגמה.

מדינת ישראל מייצאת בשנה סחורות ושירותים בהיקף כמעט 90 מיליארד דולר. יותר ממחצית מהייצור של ענפי ההיי-טק מיועד לחו"ל, וכך גם חלק לא מבוטל מן התוצרת של התעשייה המסורתית. לכן, הייצוא הוא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, וכל ירידה בקצב הייצוא מתבטאת בהאטה בצמיחה ובעלייה באבטלה.

למרות הסימנים המעודדים

כבר מאז שנת 2011 ישנה ירידה מסוימת בקצב הייצוא, וניתן לשער שהמגמה הזאת רק תתחזק בתקופה הקרובה. כשבמרבית מדינות אירופה שיעור האבטלה נע בין 10% ליותר מ-20%, התוצאה היא שהצרכנים מצמצמים את הצריכה.

בנוסף, בחלק גדול מהמדינות באירופה הממשלות נוקטות מדיניות צמצום מספר המשרות בסקטור הציבורי, העלאות מסים ופגיעה בתנאי התעסוקה והשכר של כלל המועסקים. מדיניות זאת צפויה להוביל להמשך הגידול באבטלה ולהאצת הקיטון בצריכה.

למרות הסימנים המעודדים מארצות הברית, גם שם עדיין קיים משבר חריף בשוק הדיור והתעסוקה. מעבר לכך, בארצות הברית קיים חוסר ודאות פוליטי לגבי אופי המדיניות הכלכלית לאחר הבחירות, וחוסר הוודאות הפוליטי מצמצם את הרצון של חברות להשקיע ולרכוש מוצרים חדשים. לכן, גם בארצות הברית נרשמת ירידה בצריכה הפרטית וירידה ברכישה של מוצרי ייבוא.

מכיוון שלמעלה מ-60% מהייצוא של חברות בישראל מיועד לארצות הברית ולאירופה, הירידה בביקוש שם משפיעה ותמשיך להשפיע על הייצוא. עד עתה, הפגיעה בייצוא של תעשיית הטכנולוגיה העילית היה קטן יחסית, מכיוון שחלק גדול מהייצוא הוא של מוצרים שאין להם תחליפים ממקורות אחרים.

אולם כשחברות וצרכנים בחו"ל מפסיקים לרכוש, הם יפסיקו לרכוש גם את התוצרת של התעשייה הישראלית. החברות הישראליות צפויות למכור אפוא פחות, והמוצרים שהם ימשיכו למכור, יימכרו במחירים נמוכים יותר מאלה שבהם הם נמכרו עד עתה.

סכנות תוצרת בית

הירידה בייצוא תוביל לגידול באבטלה, והגידול באבטלה עשוי בשלב הראשון להתמקד דווקא בעובדים בתעשיות עתירות הטכנולוגיה, עובדים שבדרך-כלל הם האחרונים להיפגע. כבר כעת רואים פיטורים בחברות כמו ECI, שעשויים להגיע גם לחברות נוספות. אם הפיטורים הללו יימשכו, הרי שגם הביקוש בארץ יתחיל לרדת, מכיוון שלעובדים יהיה פחות שכר ופחות ודאות לגבי העתיד.

כך שלמרות שעד עתה המשק הישראלי נפגע מהמשבר באירופה ובארה"ב הרבה פחות ממשקים אחרים, התמשכות המשבר בחו"ל עלולה להוביל להאטה ואפילו למיתון גם כאן.

מעבר לסכנות שקיימות לייצוא בשל צמצום בביקוש בחו"ל, קיימת סכנה נוספת לייצוא שהיא תוצרת בית. כבר כיום הייצוא הישראלי נפגע בשל העמדות האנטי-ישראליות של חלקים גדולים מהציבור בחו"ל.

כך שכל החמרה במצב הביטחוני מול הפלסטינים, כל תוספת בנייה בהתנחלויות, וכל פעולה אחרת שמייצרת רעש באירופה ובארה"ב עשויה לפגוע בייצוא. לכן, מעבר למצב הכלכלי באירופה, גם לפוליטיקה ולדיפלומטיה הישראלית יש השפעה חשובה על מצב האבטלה.

הכותב הוא כלכלן התנהגותי ופוליטי, המכללה האקדמית נתניה