מציאות נושכת

הבעיה בסאטירה בארץ היא שכל תסריט מופרך עלול לצוץ מחדש כאייטם אמיתי

"ארץ נהדרת", יום ב' 21:35, ערוץ 2 קשת

‏‎‎אחרי לא מעט פרקים שבהם חשבתי ש"ארץ נהדרת" נמצאת כבר מעבר לשיא, בא הפרק של יום שני שעבר וקצת פתח לי את הצ'אקרות: אולי לא התגלגלתי על הרצפה מרוב צחוק, אבל חייכתי בהנאה גלויה, הנה כי כן נמצאו שם כמה פאנצ'ים על חשבון הפוליטיקאים, אמירה זדונית מעט אך שנונה על פסטיבל שליט שמסרב לגווע, ואפילו "מערכון לכל המשפחה", מעין פרודיה על ל"ג בעומר שהייתה כולה הומאז' ל"אני והחבר'ה".

‏אחד הקטעים החביבים היה של שאול מופז, כישנוני שלא קולט שהבחירות בפתח ושהוא הולך לרסק את המפלגה שלו, ביחד עם הקריירה הפוליטית שלו. בדיוק בשעה שמריאנו אידלמן בנעלי (או נעלי בית, במקרה דנן) מופז חמד לו לצון, הקיץ מופז האמיתי מנמנמת-הבחירות שלו הישר אל חיקה של ממשלת האחדות, וכך מי שהלך לישון עם מופז הישנוני - התעורר עם מופז במסיבת העיתונאים המשותפת עם בנימין נתניהו.

לא היה סיכוי לשום תסריטאי בעולם, כמו גם לשום חקיין - מוכשר ככל שיהיה, לשים ללעג את דמותו של מופז, יותר ממה שעשה האיש במו-ידיו באותו הרגע. כך נחשפה אחת הבעיות של הסאטירה הישראלית שבה כל תסריט, מופרך ככל שיהיה בתוכנית סאטירה, עלול לצוץ מחדש כאייטם אמיתי במהדרות החדשות של מחר.

ב"ארץ נהדרת" ימשיכו לנסות ולהתחרות במציאות הישראלית ההזויה, אך מצד שני, אולי מוטב שירימו ידיים ויתרכזו במערכוני "הכול נשאר במשפחה" שכנראה משיגים רייטינג לא רע? התשובה, החל מהערב (ב').