הנקראות ביותר

באזורי התעשייה בהתנחלויות לא מתרגשים מסימון המוצרים

לאחר שרק בסוף השבוע האחרון הודיעה דרום אפריקה על סימון מוצרים המיוצרים מעבר לקו הירוק וגם דנמרק כבר הכריזה על צעד דומה, בדק "גלובס" שלושה אזורי תעשייה באזור ■ ההפתעה: רוב האזורים - במגמת פריחה והתרחבות

"חוק החרם" שחקקה הכנסת אשתקד, אמור היה להרגיע מעט את התעשיינים שהחליטו להציב את מפעליהם ביהודה ושומרון. לפי החוק יושתו על מי שמחרים את מדינת ישראל תשלום פיצויים, ותוגבל זכותו להשתתף במכרזים כלכליים של המדינה. מהלך זה אמור היה לצמצם גם את הפגיעה במפעלים אשר סבלו לא פעם מהחרמות מצד הקהילה הבינלאומית.

באזורי התעשייה הנמצאים מחוץ לקו הירוק יש יתרונות: מיקומם המרכזי, קירבתם לדרכים ראשיות ומענקים למיניהם לבעלי העסקים, לצד ארנונה ודמי שכירות נמוכים. פארקים תעשייה באזור זה נחשבים אזורי עדיפות א' לפי חוק עידוד השקעות, ולכן מפעל שם מזכה בהטבות ממשלתיות (ראה מסגרת).

כיום פועלים בשטחי יהודה ושומרון 14 אזורי תעשייה ובהם 788 מפעלים ועסקים המעסיקים 17 אלף עובדים, מתוכם 11 אלף ערבים תושבי האזור והרשות הפלסטינית (ראה מסגרת). לאזורי תעשייה אלה השפעה גדולה על המשק, היות שיש בהם יצואנים. שני אזורי תעשייה בולטים ביו"ש הם ברקן ופארק תעשיות אדומים. פארק תעשייה משמעותי נוסף מחוץ לקו הירוק הוא עטרות, שמבחינה מוניציפלית שייך לירושלים.

סמנכ"ל מועצת יש"ע, יגאל דילמוני, תולה את יחסן של מדינות באיחוד האירופי כלפי תוצרת יו"ש ב"לחץ ארגוני שמאל וישראלים שפועלים להחרים את ישראל". הוא מדגיש שהמפעלים שעזבו מעטים, וחלקם עשו זאת מסיבות כלכליות ובלי קשר לעניין הפוליטי - "על כל מבנה שמתפנה - ישנם כמה מפעלים שמתמודדים", הוא אומר. דילמוני מאמין שאזורי התעשייה ביהודה ושומרון הם בסיס לדו-קיום כלכלי בין ישראלים לתושבי הרשות הפלסטינית, והם מנועי צמיחה ושיפור איכות החיים התורמים לשקט באזור. החרמת התוצרת מהאזור עלולה לגרום לפיטורי עובדים ובהם גם ערבים תושבי הרשות, ולכן לדעתו על הקהילה הבינ"ל לעודד את התעשייה ביו"ש כי בכך "תסייע בשמירה על השקט והשלום במזרח התיכון".

ברקן - במקום השוודית יבואו יצואנים ישראלים

ברקן / צילום: עינת לברון
 ברקן / צילום: עינת לברון

עוד בנושא נדל"ן ותשתיות


אזור התעשייה הסמוך לישוב ברקן, שייך למועצה האזורית שומרון והוקם ב-1982 על ידי הממשלה. כיום הוא משתרע על 1,600 דונם ופעילות בו 120 יצרניות פלסטיק, אלקטרוניקה, טקסטיל, עץ, מתכת ומזון. 80% מהייצור בו מופנה לייצוא ובין החברות הבולטות שבו: סלטי שמיר, שטיחי כרמל, בייגל-בייגל (שלפי פרסומים עוזבת לצפת) כספות מגן גולדמן, ורשת הרהיטים ביתילי. 60% מהפועלים בברקן יהודים, רובם מהשומרון, ובפארק מועסקים גם פלסטינים.

לדברי אתי אלוש, מנהלת אזור התעשייה, דמי השכירות נעים בין 24 ל-27 שקל למ"ר לחודש, ולרוב חוזי השכירות הם ארוכי שנים. מחיר הקרקע לדונם מפותח מגיע ל-462 אלף שקל, התפוסה בברקן היא 95%, ו-40% מהעסקים מחזיקים בבעלות הנכס שבו הם יושבים, והיתר בשכירות.

"הארנונה שנגבית נמוכה ביחס לאזורי תעשייה סמוכים", מוסיפה אלוש, "47 שקל למ"ר לשנה לעומת 100 שקל למ"ר לשנה בפארק סיבל, שבראש העין".

עדי גולן וחיים רונן שבבעלותם חברת התיווך Nadlan Group, המבצעת עסקות גם בברקן, מצביעים על יתרונות: כוח העבודה הזמין מיישובי האזור היהודים והערבים והנגישות - "ברקן נמצאת רבע שעה ממחלף קסם המחבר כביש 6 ו-5", מזכיר גולן, ושותפו רונן מדגיש: "תוך 25-30 דקות מגיעים לתל אביב".

רונן משווה את דמי השכירות בברקן שנעים בין 24 ל-27 שקל למ"ר לחודש, לאזורי תעשייה אחרים שבהם החברה שלהם פעילה: "באזור התעשייה בקיסריה דמי השכירות אינם יורדים מ-35 שקל למ"ר בתוספת 8 שקל דמי ניהול, באזור התעשייה פארק סיבל בראש העין המחיר 35 שקל למ"ר ויותר וגם שם דמי הניהול הם 8 שקל למ"ר. באזור התעשייה חמן ליד שוהם, שם יושבות טבע ואסם, מבקשים 42 שקל למ"ר ומעלה, בתוספת שלושה שקלים דמי ניהול. רונן טוען ששילוב הארנונה ודמי השכירות הנמוכים עם הטבות המס, יכול לחסוך 50% מעלויות העסק היושב בברקן.

Nadlan Group, מנהלת כרגע מו"מ על 30 אלף מ"ר באזור התעשייה ברקן, מתוכם 10,000 מ"ר לרכישה ו-20 אלף מ"ר בשכירות עבור לקוחות.

- כיצד משפיע יחס הקהילה האירופית?

רונן: "זה מה שגרם לעזיבה של כמה חברות גדולות, כמו בייגל בייגל של חברת יוניליוור העוברת לצפת וחברת מולטילוק השוודית, יצרנית המנעולים, שעוברת ליבנה. יש חברות שבעליהן הזרים החליטו לעזוב בגלל החרם, אבל יש לא מעט יצרנים ישראלים שמייצאים לאירופה ויושבים בברקן 15 ו-20 שנה, ולמרות החרם מצהירים שהם עובדים בברקן. החרם של האיחוד משפיע בעיקר על מפעלים בבעלות זרה והתחלופה היא תהליך דינמי: לשטחים שמפנות חברות שהבעלים הזר שלהם החליט לעזוב, נכנסים יצרנים ישראלים".

עטרות - רשימת המתנה וחיבת משקיעים אמריקנים

עטרות / צילום: איל יצהר
 עטרות / צילום: איל יצהר

פארק התעשייה עטרות, שהוקם בשנת 1967, נמצא במזרח ירושלים ושייך לה מוניציפלית. הוא ממוקם מחוץ לקווי 1967, בצומת דרכים בכניסה לכביש 443 לכיוון צפון ולכביש בגין לכיוון ירושלים. שטחו 1,550 דונם, פועלים בו 200 מפעלים שעובדים בהם 4,500 עובדים ולדברי מנהל מנהלת הפארק, דוד פורת, התפוסה היא 95% כש-65% מהשטחים מוחזקים בבעלות והיתר בחוזי שכירות ארוכת טווח.

"יש לנו רשימת המתנה ואנחנו נכנסים לעבודות על שלב ג' של עטרות", מספר פורת, "זו תוספת של 50 דונם בהשקעה של 33 מיליון שקל, בסיוע המינהל בראשות בנצי ליברמן, הרל"י (הרשות לפיתוח ירושלים) בניהול מוטי חזן, ומשרד התמ"ת בהובלת מנהל אזורי הפיתוח יגאל יוסף. מדובר ב-14 מגרשים פנויים שיש לי עליהם 37 בקשות לאכלוס. נצטרך להיות סלקטיביים".

המפעלים בפארק הם מתחום ייצור המזון, כימיה, ברזל ועץ, ובין יתר החברות נמצא שם את מצות ירושלים, מפעל העוגיות עבאדי, מפעל מוצרי המאפה פילסברי, מפעל ביו-לאב העוסק בבדיקת איכויות מים, מפעל המשקאות הקלים סופר דרינק ומפעל המזון יסמין.

לדברי פורת, דמי השכירות בפארק עלו השנה מ-16 ו-17 שקל למ"ר ל-23 שקל למ"ר בממוצע, ומחירי הרכישה הגיעו למיליון שקל לדונם, זאת כשלפני ארבע שנים המחיר לדונם היה פחות מרבע מיליון שקל. "יש ביקוש אדיר לשטחים בעטרות בגלל ההיצע הדל בקרקעות לתעשייה בירושלים ובגלל השקט הביטחוני בגזרה. בנוסף, המיקום מצוין, בין כביש 6 לבין ירושלים, על ציר 443, מבלי להיכנס לפקקי ירושלים. תוך 20 דקות מגיעים מהפארק לכביש 6 ותוך שעה לנתניה".

"עטרות היא המקום היחיד כמעט בירושלים שמרוכזת בו תעשייה מסורתית בלבד", מציין פורת וטוען שבפארק יש "שילוב יפה בין ערבים ויהודים, הן מבחינת המועסקים והם מבחינת בעלי העסקים".

"עטרות הוא פארק תעשייה ליד עיר הבירה והמטרופולין הכי גדול בארץ, בשונה מאזורי תעשייה אחרים בישראל. כשמגיעים משקיעים אמריקניים, הקרבה לירושלים מדברת אליהם, הם מעדיפים להשקיע בעטרות בגלל החיבור לירושלים, ולמרות המיקום מעבר לקו הירוק, השנוי במחלוקת, הם מתייחסים לעטרות כחלק אינטגרלי מירושלים. זהו היתרון הגדול של המקום".

הארנונה בעטרות נגבית על ידי עיריית ירושלים, והיא נמוכה יחסית לעיר. למשל, תעריף הארנונה למבנה תעשייה בעטרות הוא 74 שקל למ"ר לשנה לעומת 92 - 123 למ"ר לשנה באזורים אחרים בירושלים, ותעריף הארנונה לבתי מלאכה ומוסכים בעטרות הוא 85 שקל למ"ר לשנה לעומת 104 - 140 שקל למ"ר באזורי העיר האחרים.

בנוסף להטבות שמקבלים יזמי הפארק הנחשב לאזור פיתוח א' (ראה מסגרת) יש גם הטבות מהרשות לפיתוח ירושלים - למשל עד חצי מיליון שקל מענק למפעל חדש או מתרחב בעטרות.

תעשיות אדומים - החלוץ היה מוסכניק

תעשיות אדומים / צילום: איל יצהר
 תעשיות אדומים / צילום: איל יצהר

פארק תעשיות אדומים הוא אזור התעשייה של העיר מעלה אדומים שממזרח לירושלים, מעבר לקווי 1967. הפארק, שנמצא על כביש ירושלים-ים המלח, מרחק 10 דקות נסיעה מירושלים, הוקם בשנים 1975 ו-1976, עם עלייתו על הקרקע של מוסך "החלוץ" בבעלות יצחק צרפתי. מאז 1998 החברה הכלכלית לפיתוח מעלה אדומים מפתחת, מנהלת ומשווקת אותו מטעם העירייה.

שטח הפארק 5,500 דונם, מתוכם כ-1,550 דונם סחירים, עד היום נמכרו בו 1,050 דונם והשטח הבנוי בו 290 אלף מ"ר. 280 עסקים פועלים בו היום: חנויות, מכון רישוי, מוסכים, תעשיית מזון, טקסטיל, חומרי בניין, אלומיניום, מתכות ודפוס. מחצית מהחברות בפארק מחזיקות בנכס בבעלותן והיתר שוכרות. דמי השכירות הממוצעים למבנה תעשייתי הם 23 שקל למ"ר לחודש.

בין החברות המאכלסות: סודה סטרים, מיה תבליני החיים, טעמן שיווק מזון, מוסך מרכזי של VOLVO, רמי לוי שיווק השקמה ושופרסל דיל.

מעמד הפארק כאזור עדיפות לאומית א' לפי חוק עידוד השקעות, מאפשר למפעל שהוכר על ידי מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת כמפעל מאושר, לקבל את מירב הסיוע הממשלתי באחד משני מסלולים: מסלול מענקים שמשמעותו מענק בשיעור 24% על רכוש קבוע כגון ציוד ומבנים חדשים ופטור ממס חברות בשנתיים הראשונות; מס חברות מופחת בשיעור 25% לחמש שנים נוספות וחישוב פחת מואץ; או מסלול פטור מלא ממס שמשמעותו פטור מלא ממס חברות ל-10 שנים על ההכנסה הבלתי מחולקת וחישוב פחת מואץ.

הפארק נהנה מתעריפי ארנונה שהם כמעט מחצית מהתעריף בירושלים ובבית שמש ולדברי ענת אנג'ל, מנהלת הפארק, גם מחיר הקרקע אטרקטיבי: "290 אלף שקל לדונם כולל פיתוח, ואת עלויות הפיתוח ניתן לחלק לתשלומים נוחים".

היזמים זוכים לסיוע מעיריית מעלה אדומים המפעילה למענם "מסלול ירוק". אנג'ל מתארת את מערכת הכבישים אל הפארק ובתוכו המתאימה לצורכי המפעלים ולכל סוגי כלי הרכב, ומדגישה כי הפארק מחובר לירושלים ולמעלה אדומים בדרכים מהירות, רחבות ומוארות שמקרבות אותו לעורקי תחבורה ראשיים.

בנוסף יש לפארק כוח אדם זמין מאזור ירושלים, מעלה אדומים ויישובי הסביבה, ויותר ממחצית העובדים בו הם פלסטינים. את הפארק מאבטחת חברת שמירה 24 שעות ביממה בשתי הכניסות הראשיות ובשעות הערב והלילה מופעל בו סיור ממונע.

הטבות ליזמים מעבר לקו

בהיותם נחשבים "אזור עדיפות לאומית", נהנים מפעלים מעבר לקו הירוק ממענקים והטבות מס שנותנת המדינה למפעלים תעשייתיים מייצאים. המענקים ניתנים על ידי מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת בעבור השקעות הוניות במבנים ובציוד קבוע שניתנים למפעלים.

לדברי משרד התמ"ת, יזם, דהיינו מפעל תעשייתי, באזור עדיפות לאומית א' - וכאלה הם אזורי יהודה ושומרון - יכול לבקש הקצאת קרקע בפטור ממכרז, אם יש די מגרשים להקצאה. בנוסף, מקבל היזם סבסוד על הוצאות הפיתוח של הקרקע שעליה הוא מקים את מפעלו - זה נע בין 40% ועד 85% וכמו כן הוא זוכה להנחה במחיר הקרקע עצמה ממינהל מקרקעי ישראל. היזם משלם בדרך כלל 31% מהערכת השמאי הממשלתי את שוויה של הקרקע.

זכויות עובדים מעבר לקו

ב-2007 קבע בג"ץ שחוקי העבודה הישראלים חלים גם על העובדים הפלשתינים בהתנחלויות. לדברי ארגון "שלום עכשיו", מאז קביעת בג"ץ, גם המועסקים הפלסטינים באזורי התעשייה שמחוץ לקו הירוק חייבים לקבל את מלוא הזכויות הסוציאליות, כולל שכר מינימום.

באתר של מועצת יש"ע טוענים שהעובדים הפלסטינים באזורי התעשייה משתכרים סכום הגבוה פי שניים עד שלושה מהמשכורת הממוצעת בציבור הפלסטיני וזוכים לפי חוקי מדינת ישראל לתנאים סוציאליים מלאים. כן מציינים באתר יש"ע, שסביב אזורי תעשייה אלה פורחת גם תעשייה משנית של הסעות, הובלה, אספקה, ציוד ושירותים, וזו מהווה מעגל שני של אוכלוסייה רחבה המתפרנסת מאזורי תעשייה אלה.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!