דיני משפחה: מהו "בן מורד" - ומתי יישללו ממנו המזונות?

פסק דין חדשני, שניתן בימים האחרונים בבית המשפט לענייני משפחה, קובע כי אב יפסיק לשלם מזונות לבתו, כיוון שהיא מחרימה אותו ומסרבת לראותו בזמנים שנקבעו להם בהסדרי הראייה.

בית המשפט הגה פיתרון יצירתי, לפיו הכסף עבור הילדה יופקד בתוכנית חיסכון, ורק אם הבת ואמה ישנו את גישתן כלפי האב - ניתן יהיה לשקול את העברת הכסף לרווחת הילדה.

במשפט ידוע המושג "בן מורד" (או "בן מרדן"), המתייחס לילד שמסרב לשמור על קשר עם ההורה שאינו המשמורן. כאשר ילד אינו שומר על קשר עם אותו הורה, לא מכבד אותו, ממרה את פיו ואינו מסכים לקיים את הסדרי הראייה שנקבעו - ניתן להגדירו על-פי הדין העברי כ"בן מורד".

ההלכה היא כי ילד חייב להתנהג כלפי אביו במידת הכבוד המקובלת והראויה להורה. עם זאת, ייתכנו מקרים בהם מסרב הבן לראות את אביו או את אמו, אינו נוהג בהם בכבוד - ובכל זאת לא יוכרז "מורד", ולא יישללו מזונותיו. בדרך-כלל מדובר במקרים בהם לא ניתן לתלות את האשם בקטין.

ההכרזה על "בן מורד" איננה פשוטה. בתי המשפט יכריזו על ילד כבן מורד רק במקרים קיצוניים מאוד, כשמרדנות הילד כוללת ביטויים גסים ומעליבים. לפני הכרזה שכזו יבדוק בית המשפט, באמצעות פקיד סעד, מהי הסיבה לכך שהילד נמנע מלשמור על קשר עם אביו. אם יתברר כי הסיבה לכך נובעת ממחדל בהתנהגותו של האב, לא יוכרז הילד כ"בן מורד".

על אף העובדה שמבחינה משפטית ניתן לצמצם את חובת המזונות כולה או מקצתה כאשר מדובר ב"בן מורד", הרי שבתי המשפט לא ממהרים לפטור הורה ממזונות, הן משום שאין להאשים את הקטין ואין למדוד את התנהגותו בנפרד מהמשבר המשפחתי, הן משום שאין לשפוט ילד על-פי אמות-מידה של מבוגר, הן משום ששלילת המזונות אינה מביאה לקירוב הלבבות, והן משום שאין בית המשפט יכול לתת את ידו למצב בו קטין יסבול חרפת רעב.

להתנהגות המרדנית של הקטין עשויות להיות השלכות לעניין המזונות, עד כדי צמצום דמי המזונות כולם או מקצתם.

הפסיקה מבחינה בין ילד צעיר לבגיר, וכמובן מחמירה עם הבגיר. ההיגיון בכך נעוץ בעובדה שניתן לצפות מילדים בגילאי 14-15 ומעלה להבין את המשמעות של התנהגות מעליבה ומשפילה כלפי האב, וההפנמה כי להתנהגותם יכולה להיות השלכה כלכלית. שונה המצב לגבי ילדים קטנים, שאינם מסוגלים להבין את משמעות התנהגותם.

כך, למשל, בית המשפט ביטל בעבר מזונות אב לבתו בת ה-17, אשר סירבה להיפגש עם אביה ונהגה בו בזלזול ובבוטות, וקבע כי נוכח גילה ונוכח התנהגותה הסרבנית לקיום קשר כלשהו עם אביה, יש לבטל חיוב האב במזונותיה. אין ספק כי מדובר בהחלטה מרחיקת לכת, וספק אם יהא בכך בכדי לקדם את הצדדים לפתרון המשבר.

לסיכום:

• בתי המשפט לא ישללו באופן מיידי מזונות מילד שהוכרז כ"מורד". השופטים נוהגים היום בריסון ובזהירות לפני שייקבעו כי הקטין הינו "בן מרדן" וכי ראוי להפחית את מזונותיו. למעשה, מדובר בסנקציה חמורה וחריפה ביותר, המהווה אמצעי קיצוני, שאין לנקוט בו אלא במקרים של מרדנות בעלת ביטויים בולטים. גם בית המשפט העליון נדרש לסוגייה זו וקבע מספר כללים לעניין פטור אב ממזונות ונסיבות שבהן מזונות קטין יישללו ממנו או יופחתו בנסיבות של מרידה רק במקרה שהקטין הינו מעל גיל 6.
• יש לבדוק אם הסירוב למלא אחר הסדרי הראייה מקורו באם, או שהקטין עצמו מסרב לעשות כן על דעת עצמו.
• פטור האב ממזונות ילדו תלוי בשאלה האם עקב שלילת המזונות יסבול הקטין ממחסור.

ממרבית פסקי הדין בנושא זה עולה כי קיומם של הסדרי ראייה בין הילדים לבין ההורה הלא משמורן, שהוא לרוב האב, הוא תנאי ראשון במעלה. זהו לב-ליבה של הזכות למגע. בנוסף, ילדים צריכים לנהוג בהוריהם בכבוד, לא לנקוט ביחס עוין ולשמור על יחסים תקינים עם ההורים, כאשר הדגש הוא על שמירת היחסים התקינים עם האב, כיוון שלרוב הם לא נמצאים בחזקתו והוא זה שנושא במזונותיהם.

הכותבת היא מומחית בדיני משפחה.