התרגיל הלוגי של וינשטיין

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, ביצע בכנס לשכת עורכי הדין באילת, שהתקיים בשבוע שעבר, תרגיל לוגי מרתק: הוא קשר את רצף אירועי האלימות של השבועות האחרונים לשתי יוזמות חקיקה שמשרדו מקדם: האחת היא הרחבת חוק נתוני תקשורת - שמכונה "חוק האח הגדול" - לרשימת גופים ממשלתיים נוספים, כולל רשות הטבע והגנים, שיהיו זכאים לקבל נתוני עיקוב עדיף מעקב סלולריים ואינטרנטיים על חשודים ועדים; והיוזמה השנייה היא הצעת "חוק המישוש", שתאפשר לשוטרים לערוך חיפוש על גופם של אזרחים, גם בהיעדר חשד סביר נגדם ובלא צורך בקבלת רשותם.

וינשטיין, בתחכומו, קשר את הצורך בחוק זה גם בפסיקת בית המשפט העליון שניתנה לפני חודשים אחדים, שחייבה את המשטרה ליידע אדם על זכותו לסרב לחיפוש על גופו, כשאין חשד סביר נגדו. אבל הוא שכח לציין שכל יוזמות החקיקה הללו גובשו במשרד היועמ"ש עוד לפני גל הרציחות ומעשי האונס, וגם לפני פסיקתו התקדימית של בית המשפט העליון.

באשר לנציבות הביקורת על הפרקליטות, הודיע וינשטיין כי ככל הנראה, בתום שנת ההרצה תחל הנציבות לקלוט גם תלונות פרטניות מהציבור באשר לתיקים קונקרטיים. זאת, למרות החשש שאלה יהפכו ל"מסע ציד של פרקליטים", והנציבות תרחיב את פעילותה כך שתחול גם על התביעה המשטרתית.

חוק ההשתקה חי ונושם

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום הפלילי, עו"ד רז נזרי, הודיע כי יוזמתו של וינשטיין לחקיקת "חוק ההשתקה", שיאסור פרסומם של חומרי חקירה גולמיים, עודנה חיה ונושמת. זאת, על אף הודעתו הלא- שמית של היועץ בתום הכינוס המשותף שערך עם נציגי התקשורת במשכנות שאננים בירושלים לפני כחצי שנה.

לדברי נזרי, "ערכי חופש המידע והעיתונות חשובים לנו במשרד המשפטים, זה לא שקמנו בבוקר ואמרנו 'בואו ניכנס בחופש העיתונות'".

היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, ניצל את הבמה שניתנה לו, שיועדה לדיון בתרבות הדיון בבתי המשפט, כדי להשתלח דווקא במוסד של נציבות תלונות הציבור על שופטים, שלדבריו מבקר את עבודת השופטים "לא אחת באופן בלתי מידתי ולא מאוזן... לעתים תוך טשטוש גבולות בין הסמכות השיפוטית העצמאית לבין התנהלות השופט".

השופט אורי שהם, שיושבע השבוע לבית המשפט העליון לצידה של פרופ' דפנה ברק-ארז, הפתיע כשהביע עמדה שלילית נחרצת ביחס להצעת החוק המבקשת להרחיב את חובת הדיווח של עורכי דין על לקוחותיהם בהתאם לחוק איסור הלבנת הון.

לדברי שהם, "הצעת החוק הלכה רחוק מדי, לקוחות לא יפנו לעורכי הדין אלא לאפיקים מקבילים כדי להפיג את החשש שהדברים שנאמרים ביניהם יעברו לרשויות".

הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, הפתיע כשהביע תמיכה בגישתו של בית המשפט הישראלי בתחום פסלות הראיות - כפי שהתבטאה בהלכת יששכרוב המעניקה לבית המשפט שיקול-דעת בפסילת ראיות - על פני הגישה האמריקנית, שלפיה ראיה שהושגה שלא כדין נפסלת אוטומטית.

לדברי ספיר, "יתרונה של הלכת יששכרוב הוא בעצם הצורך להכריע אם המשטרה פעלה כדין, ובקביעת כללים להתנהלות המשטרה. לעתים נדמה כי הפרקליטות מתקשה להשלים עם הלכת יששכרוב ועם עידן ההליך ההוגן בפלילים".

ספיר קרא לבית המשפט העליון להציב גבולות לתחבולות המשטרתיות, ולקבוע חד-משמעית שלשוטרים אסור לשקר לחשודים במהלך חקירות.

נגד חידוש המשוב

שופטת בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, רות רונן, יצאה נגד המגמה הנוכחית הרואה בהסדרי חוב של מנפיקי אג"ח מעין פשע כלפי הציבור. עם זאת, רונן ערכה הבחנה בין הסדר חוב כלפי נושה יחיד לבין מצבים של החלטות קבוצתיות, כפי שקורה כשבעלי האג"ח הם קבוצות של משקיעים. במצבים כאלה, לדבריה, יהיה זה צעד לגיטימי מצד בית המשפט להתערב ולבחון את מידת ההוגנות של ההסדר, וזאת כאשר בית המשפט סובר שהסדר חוב הוא פתרון טוב יותר מאשר הכנסת החברה להליך פירוק, אם כי, לדבריה, "לא תמיד הליך פירוק הוא האפשרות הפחות טובה".

השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב שללה את ההתייחסות לבעלי מניות שליטה ולבעלי מניות מיעוט בחברות, כאל "טובים" ו"רעים". לדבריה, לעתים בעל מניות המיעוט הוא פשוט סחטן המבקש לקבל טובות הנאה בתמורה לתמיכתו בעסקה מסוימת, בלא קשר לטובת החברה.

אגמון-גונן הפחיתה גם בערכם של מנגנוני הבקרה השונים של החברה, כגון דירקטוריון, ועדת ביקורת ואסיפה כללית, וציינה כי "בעניין מכתשים אגן ראינו כי עסקה שעברה את כל האישורים עלולה עדיין לפגוע בבעלי מניות המיעוט".

עם זאת, היא שללה את המודל המעביר לבית המשפט את הסמכות לאשר או לפסול מראש עסקאות עם בעלי עניין.

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, שזו הייתה לו הפעם הראשונה שבה הוא משתתף בכנס הלשכה, פתח את דברי הברכה שלו באזהרה בלתי מרומזת, כי היחסים הטובים השוררים בשנים האחרונות בין לשכת עורכי הדין לבין השופטים מבוססים על כך שהלשכה גנזה את כוונתה לערוך משוב השופטים.

הרמז העבה היה מכוון כלפי ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, שבמסע הבחירות שלו לראשות הלשכה הבטיח לבוחריו לחדש את המשוב, שנגנז לפני שנים בתקופתו של עו"ד שלמה כהן.