קסניה הוכיחה יכולות: זה הזמן לחממה שטרם התחממה?

קסניה הוכיחה את יכולותיה כשמכרה את אחת מחברות החממה (Arcos) בתחילת השנה וגרפה החזר מכובד ■ לשאר החברות בה יש סיכוי לא מבוטל ללכת בדרך של Arcos, ולהוכיח כי מודל החממות הוא כאן להישאר

האסוציאציה הראשונה, לפחות שלנו, למשמע המילה "חממה" היא מבנה בעל קירות שקופים שנועד לגדל בתוכו צמחים, פירות, וירקות בתנאים טובים יותר מהתנאים שיש בחוץ. לא תמיד זה מצליח ("זו עגבנייה שגדלה בחממה. בגלל זה אין לה טעם"), אך המודל עצמו הוא די מוצלח, והוא למעשה אותו מודל כשמדברים על חממה במובן של חברת השקעות.

החממות, כפי שהן מוכרות בשוק ההון הישראלי, החלו את דרכן לפני כשני עשורים, במסגרת יוזמה ממשלתית לעידוד השקעות בחברות הזנק עתירות טכנולוגיה. אז, המטרה העיקרית של הממשלה הייתה לייצר מקומות תעסוקה לאקדמאיים (בעיקר עולי בריה"מ לשעבר), ולא להרוויח מהמהלך. לאחר עשור, הפריט המדען הראשי את החממות, והעביר אותן לחברות שכן יש להן מטרות רווח, דוגמת קסניה (Xenia Venture Capital), אורחת מדור זה.

קסניה אינה החממה הציבורית היחידה. בשוק המקומי יש כרגע לפחות שתי חממות דומות לה: מעיין ונצ'רס וקפיטל פוינט. קסניה היא הצעירה שבחבורה (הונפקה רק לפני 6 שנים), וזו אולי אחת הסיבות מדוע היא מעניינת מעט יותר מאחיותיה. מקור השם קסניה, דרך אגב, הוא מיוונית, ופירושו "קשרי אירוח". קסניה, למעשה, הייתה מוסד חברתי שהסדיר את יחסי האנוש הבסיסיים ביוון העתיקה.

קסניה, אותה מובילה המנכ"לית ענת סגל, מפעילה חממה טכנולוגית בקריית גת, ובמסגרתה היא מעניקה שירותי ניהול ותמיכה ל-22 חברות חממה שמצויות בשלבי בשלות שונים (13 מתוכן בעלות מכירות התחלתיות או מתקדמות). כחממה, קסניה מספקת לחברות שחוסות תחתה שירותים לוגיסטיים (כמו משרדים), ניהוליים (כמו שירותי ראיית חשבון), ואחרים.

קסניה לא מתפזרת על תחומי פעילות שונים, ומתמקדת בשניים: מדעי החיים (בעיקר מכשור רפואי) וטכנולוגיות מידע.

המודל העסקי: כיצד הוא עובד

קסניה בוחנת מדי שנה בערך 360 חברות, ומתוכן היא בוחרת לבסוף להשקיע ב-3-7 חברות שנקלטות לחממה. לאחר הקליטה, מבצעת קסניה השקעה ראשונית בהון המניות של אותן חברות, הן מכספי המשקיעים (הון עצמי), והן מכספי תוכניות המדען (הלוואה הניתנת להמרה למניות).

לדוגמה, השקעה ראשונית טיפוסית עבור 45% מהון מניות של חברת חממה, תעמוד בערך על 2 מיליון שקל, 1.7 מיליון מתוכם מכספי המדען והיתר, מההון העצמי (שכרגע הוא תוצאה של גיוסי הון ציבוריים שביצעה החברה). המימון של המדען ניתן כהלוואה למשך 6 שנים עם אפשרות הארכה. אם ההלוואה לא הוחזרה, היא מומרת למניות שמועברות למדען. כך, יכולה קסניה לבצע, בסיוע הון מועט, השקעות ראשוניות בסיכון יותר נמוך מזה של קרנות הון סיכון.

מודל זה יוצר לקסניה 4 מקורות הכנסה: הראשון, רווחי הון ממימוש החזקותיה בחברות החממה (אקזיט, דרך מכירתן); השני, דיבידנד מחברות רווחיות (דיבידנד ראשון חולק בינואר השנה מחברת Arcos שנמכרה לחברת ATX Networks תמורת 26 מיליון דולר, וקסניה קיבלה במסגרת המכירה 35 מיליון שקל - חצי במיידי וחצי לפי אבני דרך - וכן דיבידנד בשווי של 1.1 מיליון שקל); השלישי, רווחי הון מהנפקת חברות החממה, והרביעי, דמי ניהול שוטפים שהחברות משלמות לקסניה תמורת סל השירותים.

כפי שציינו, חממת קסניה כוללת 22 חברות, 13 מתוכן כבר מוכרות מוצר מסחרי. על חלקן נרחיב את הדיבור ואילו על היתר תוכלו ללמוד מהטבלה המצורפת.

ניטסטיץ' (27.6%)

המוצר: מערכת תפירה אוטומטית לתפירת חתכים בתום ניתוחי לפרוסקופיה (פעולה זעיר פולשנית שנעשית דרך חתכים/חורים קטנים בדופן הבטן).

גודל השוק: שוק חדש יחסית. בארה"ב מבוצעות מדי שנה 4.4 מיליון פרוצדורות לפרוסקופיות, ו-5.6 מיליון בשאר העולם.

תחרות: 2 חברות בינלאומיות, טייקו וקופרס סורג'יקל, שמשווקות מערכות תפירה ידניות ולא אוטומטיות.

אישורים רגולטוריים: בעלת אישור FDA ו-CE.

שיווק מסחרי: מוכרת את המערכת לתשעה מרכזים רפואיים גדולים בארה"ב, והחלה למכור באנגליה ובהולנד.

סך השקעה מצד קסניה: 6.6 מיליון שקל (כולל 1.7 מיליון הלוואות מדען).

שווי לפי גיוס אחרון: 12.5 מיליון דולר.

פלייקסט (12%)

המוצר: מספקת לחברות הכבלים והלוויין שירותי Games on Demand בדומה ל-VOD.

גודל השוק: שוק שידור משחקי מחשב עומד על 1.7 מיליארד דולר, והוא מונע מהצורך של מפתחי הקונסולות והתקליטורים למצוא מודל עסקי אחר.

תחרות: שוק צעיר שמצוי בתחילת דרכו, ויש בו כרגע 3 שחקנים צעירים: Gcluster הפינית, Onlive ו-OTOY האמריקניות.

שיווק מסחרי: באוקטובר 2010 ביצעה השקה מסחרית ראשונה על גבי הרשת של פורטוגל טלקום, ויותר מאוחר ביצעה השקה דומה על גבי הרשת של סינגפור טלקום.

סך השקעה מצד קסניה: 7.3 מיליון שקל (כולל 1.7 מיליון הלוואות מדען).

שווי לפי גיוס אחרון: 14 מיליון דולר.

ביופרוטקט (23.7%)

המוצר: תשתית טכנולוגית לייצור בלון מתנפח, העשוי מפולימר מתכלה, ושנועד להפרדה בין רקמות בגוף האדם, וזאת לצורך 2 שימושים: האחד, הגנה על הרקטום בתהליך ההקרנה בחולי סרטן הערמונית, והשני, שימוש אורתופדי.

גודל השוק: סרטן הערמונית נחשב לנפוץ בקרב גברים, ובארה"ב ובעולם מאובחנים מדי שנה כחצי מיליון מקרים.

תחרות: חברה אחת ויחידה, Augmenix, פיתחה ג'ל המוזרק לחיץ שבין הערמונית לרקטום, והוא בעל אישור CE.

אישורים רגלטוריים: בעלת אישור CE, וקרובה לקבלת אישור FDA.

שיווק מסחרי: לחברה יש מפיץ איטלקי, ובאחרונה ביצעה מכירה ראשונה לבית חולים באיטליה.

סך השקעה מצד קסניה: 2 מיליון שקל (כולל 1.7 מיליון הלוואות מדען).

שווי לפי גיוס אחרון: 6.1 מיליון דולר.

אורתוספייס (14.2%)

המוצר: תשתית לייצור בלון מתנפח, שמיועד לטיפול בקרע בגידי הכתף או בעגה המקצועית "גידי השרוולית המסובבת".

גודל השוק: קרע שכזה הוא הפתולוגיה האורתופדית השלישית בשכיחותה. בארה"ב ובעולם נעשים מדי שנה כמיליון ניתוחים לשיקום קרעים בכתף.

תחרות: משכבי כאבים או תפירת גידים בהליך ניתוחי - 2 אפשרויות לא יעילות.

אישורים רגולטוריים: בעלת CE. רחוקה מאישור FDA.

שיווק מסחרי: החלה במכירות ראשונות (לבדיקת היתכנות) בישראל, איטליה ושוויץ.

שווי לפי גיוס אחרון: 11.5 מיליון דולר.

סייפפיק (29%)

המוצר: תוכנה לשיפור ביצועים ולהגנה מפני עומסי שימוש של בסיסי נתונים, מערכות מידע ואתרי אינטרנט.

גודל השוק: החברה מתמקדת כעת בשוק בסיסי הנתונים של מיקרוסופט שעומד על 4 מיליארד דולר בשנה.

תחרות: חברות ענק המספקות המספקות ציוד חומרה.

שיווק מסחרי: בעלת שני הסכמי הפצה, הראשון ביוון ובמדינות הבלקן והשני, בישראל, איטליה, ספרד ופורטוגל.

סך השקעה מצד קסניה: 2.3 מיליון שקל (כולל 1.6 מיליון הלוואות מדען).

שווי לפי גיוס אחרון: 2 מיליון דולר.

הפלוסים העיקריים: מודל השקעה שמקטין סיכון, וצפי חיובי לעתיד

1. השנה וזו שאחריה הן שנים בהן צפויות חלק מחברות החממה לפרוץ קדימה. פורטפוליו החברות של קסניה נראה כרגע די מבטיח, ולו בגלל העובדה שלמעלה ממחצית מהן כבר מוכרות את המוצר שלהן.

2. למרות הרעידות בשוקי ההון, שוק המיזוגים והרכישות עדיין חי ובועט, וסטארט אפים ישראליים ממשיכים להימכר, במיוחד בתחום הציוד הרפואי - תחום בו מתמקדת קסניה.

3. מודל השקעה שמקטין סיכון מכיוון שהוא בנוי על מימון ממשלתי מבוסס הלוואה שממירה עצמה למניות במקרה ואינה יכולה להיפרע.

4. השקעה בקסניה עשויה להיות עדיפה על השקעה בקרן הון סיכון מכיוון שקסניה יכולה לפעול לעד (כל עוד יהיו לה מקורות הון), והיא מאפשרת למשקיע חדש לרכוש תיק חברות בוגר ומגוון - רגע לפני שאלו הבשילו לאקזיטים, וזאת בניגוד למדיניות של קרן הון סיכון.

המינוסים העיקריים: סיכון אינהרנטי, וזיכיון שחידושו מוטל בספק

1. בהשקעה בקסניה קיים סיכון אינהרנטי, דהיינו סיכון טבעי שהחברות שיש באמתחתה לא ממש יצליחו או במקרה הגרוע ביותר - ייכשלו.

2. המודל העסקי של החברה מבוסס על היכולת להנפיק את חברות החממה ו/או למכור אותן. כרגע, חלון ההנפקות בשוקי ההון קרוב להיסגר, וכל איתות שלילי מאירופה או מארה"ב מרחיק כל סטארט אפ באשר הוא מאקזיט דרך מכירה.

3. קסניה נאלצת מדי כל תקופה לחדש את הזיכיון שקיבלה לניהול החממה. בינואר האחרון קיבלה הארכה של תקופת הזיכיון עד סוף השנה, אך במאי פרסמה מנהלת החממות הודעה לפיה נפתח הליך תחרותי חדש לבחירת הזכיינים שיפעילו חמש חממות שזיכיונן מסתיים השנה, כולל זה של קסניה. המועד האחרון להגשת הצעה הוא 10 בספטמבר, וקסניה אכן מתכוונת להגיש הצעה. ועדיין, הליך זה עלול להעיב על עתיד החברות שבחממה.

שאר החברות בחממה של קסניה
 שאר החברות בחממה של קסניה

*** מבני תעשייה, אחד מבעלי המניות בקסניה, נמצאת בבעלות אליעזר פישמן, בעל השליטה בעיתון "גלובס"

צרו איתנו קשר *5988