פרופ' גלאי: "נציב מס הכנסה בעבר אמר לי שלא גובים מס מערבים וחרדים כי מפחדים שיקבלו מכות"

פרופ' דן גלאי, דיקאן בי"ס למינהל עסקים באוניברסיטה העברית ויו"ר סיגמא בית השקעות, קורא להעמיק את גביית המסים בקרב הערבים והחרדים, כפי שהמליץ ארגון ה-OECD. בפאנל על כלכלת ישראל בוועידת הנשיא, בהנחיית עורך "גלובס" חגי גולן, אמר גלאי כי "אני בעד העמקת גביית המסים בקרב אוכלוסיות אלו. אני חושב שהם משתתפים יותר בעבודה והסטטיסטיקה מסלפת; היא מסלפת כי לא גובים מיסים ולא יודעים מה ההכנסה שלהן. במס הכנסה נטשו והחליטו שלא להתעסק עם 2 המגזרים האלה".

גלאי המשיך ואמר כי "אמר לי פעם מי שהיה נציב מס הכנסה, 'אנחנו לא גובים משני המגזרים האלה'. כנראה הם לא רוצים לגבות שם כי הם מפחדים שיקבלו מכות. אם רוצים שישתתפו בעבודה אני חושב שאחד הדברים שצריך לעשות זה להעמיק את הגבייה, עם כל הבעיות הגופניות שכרוכות בכך - זו לא סיבה לוותר ולבוא למגזר האחר ולהגיד אנחנו צריכים מכם יותר. לא צריך לחפש מתחת למנורה ולהעלות את המס על המעשנים כי זה פיתרון קל מדי".

"מיתון קשה בישראל"

אורי יוגב, יו"ר חברת רכבת ישראל וחברת ווייטוור, השתתף גם הוא בפאנל ואמר כי "ישנו תסריט ש-2013 וב-2014 יהיה מיתון קשה בישראל, אולם יש תסריט בו השנים הללו יכולות להיות סבירות".

"אם הממשלה תשכיל לנקוט בצעדים נכונים, ותשתדל לא להפריע למגזר העסקי - המצב יכול להיות סביר", המשיך יוגב. "המגזר העסקי נמצא כיום במצב הרבה פחות נוח ממה שהיה ב-2008, ולכן זו לא תקופה להעמיס עליו עוד צרות".

לדברי יוגב, המשמעות היא שנדרשת "פחות רגולציה, פחות הטלת מסים על פעילות עסקית יצרנית ושירותים" וכי צריך להשתמש בכלים אחרים דוגמת צמצום הוצאות הממשלה. "זה לא קל כי אנחנו בשנת בחירות, וצריך לעשות רפורמות מבניות", הסביר יוגב.

מנחה הפאנל גולן הזכיר את ממצאי סקירת קרן המטבע הבינלאומית, על מצב הכלכלה הישראלית - בדגש על בעיית התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות. גולן שאל את משתתפי הפאנל איזה עתיד מצופה לישראל לאור ההרעה בתנאי הפתיחה הכלכליים של המשק שחלה בשנה האחרונה.

על השאלה השיב יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, שאמר כי "כפי שאמר מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה, אנחנו כמו ספינה ששטה במים רגועים אבל רואה את הסערה מתקרבת. יש לנו עדיין כלים להתמודד עם המשבר כי אנחנו לא במצב של מדינות שיש להן יחס חוב תוצר של למעלה מ-100%".

לדברי קנדל, "זה מחייב אותנו לעשות התאמות בצד המסים ובצד הגירעון, תוך שמירה על הפרמטרים של צמיחה ואבטלה. אין לנו את הלוקסוס לרדת בצמיחה בגלל הוצאות הביטחון שלנו. אבטלה נמוכה זה לא נתון משמיים - יש כאן מגזר עסקי שיחסית משגשג והוא זה שמייצר את רוב התעסוקה ואני מסכים עם אורי (יוגב) שלא צריך להפריע לו".

פרופ' דן גלאי, אמר כי הוא רוצה להשמיע את הקול האופטימי: "אנחנו ממש לא ב-2001. אז הייתה אינתיפאדה וא- אפשר היה לגייס הון, והממשלה נכנסה להיסטריה. בניגוד לאמונה הקיימת, אין קורלציה בין מיתונים בישראל למיתונים בשאר העולם - אם תבדקו את ההסטוריה 30 שנה אחורה, מיתון בארה"ב לא חפף למיתון בישראל".

"חשוב לחזק את המגבלות שקיימות על משיכת דיבידנדים"

פרופ' לוסיאן בבצ'וק, מנהל התכנית לממשל תאגידי באוניברסיטת הארווארד, אמר כי מה שוועדת הריכוזיות עשתה "מתמודד עם עיוותים שהיו קיימים במשק הרבה זמן. הרפורמות האלה צפויות להביא תועלת. רציתי לדבר על שתי בעיות מבניות שוועדת הריכוזיות התייחסה אליהן אבל לא הקדישה להן פרק זמן מספיק. אחת, ההשקעה של קרנות הפנסיה במספר מאד קטן של קבוצות ריאליות בשוק ההון. ועדת הריכוזיות הביעה את חששה מהנושא ואמרה שריכוזיות האשראי במשק הישראלי מגבירה את הסיכון הסיסטמי של המשק. מה שחשוב זה לתרגם את ההכרה העקרונית הזו למגבלות רגולטוריות אפקטיוויות המגבלות שקיימות כרגע מאפשרות לקרנות פנסיה להשקיע עד 10 אחוז מתיק הנכסים שלהן בקבוצה אחת ועד 40 אחוז בחמש קבוצות במשק הישראלי.

"בהתחשב בעובדה שלקרנות האלה יש גישה למספר עצום של השקעות בארץ ובעולם אין שום לוגיקה כלכלית בכלל הזה. הבעיה השניה שקיימת היא מינוף והגנה שקיימת לאגרות חוב של חברות ציבוריות. יש בישראל חוב מאד גבוה יחסית אבל האיכות מאד נמוכה. ועדת חודק הגיעה למסקנה שלאגרות החוב יש איכות מוצר נמוכה כי בעלי אגרות החוב לא מקבלים את אמות המידה הפםיננסיות המקובלות בעולם שמגינות עליהם. כתוצאה מההגנה הלקוייה הזו נגרמים נזקים לבעלי אגרות החוב, לקרנות הפנסיה ולמשק בכללותו. גם לפני המשבר יחסי המינוף גדלו מאד וזה נבע מהתמריצים הלא נכונים שהיו לבעלי השליטה, תמריצים לקחת סיכונים. הבעיה שנראית לי חריפה במיוחד היא שחברות שיש להן סיכון ממשי לחדלות פירעון בעתיד, מכיון שלבעלי האג"ח אין את הכוח לדחוף אותן להסדר הן ממשיכות להתנהל תחת אותם בעלי שליטה שיש להם לפעמים הון עצמי שלילי".

הוא המשיך ושאל: "מה צריך לעשות? שלושה דברים. ראשית חשוב לחזק את המגבלות שקיימות על משיכת דיבידנדים כדי שהחברות לא יפעלו על כרית הון קטנה מאד. שנית חשוב לאמץ הסדרים שיחייבו חברות בסיכון גבוה לא לדחות את הכניסה להדר לשנים ארוכות ולהשאיר את החברות באזור דמדומים והדבר האחרון לשנות את הדרך שבה מתנהלים הסדרי חוב בארץ. אלה שעוקבים צופים שיהיה הסדר שמערב תספורת. בדיון הציבורי מודגש שבכל הכלכלות ובכל הזמנים יש תספורות אבל מה שכן ייחודי לישראל זה שכמעט בכל המקרים שחברות לא מצליחות לפרוע את החוב בעל השליטה ממשיך להחזיק בשליטה גם לאחר ההסדר - זאת תופעה שלא קיימת בעולם והיא מעלה חשש שהטיפול בהסדרי החוב מוטה לטובת בעלי השליטה ומה שחשוב זה ליצור גם הסדרים וגם נורמות שיתמודדו עם ההטייה הזו. אחד זה לאמץ הסדרים שיבטיחו אפשרות לקבל הצעות מתחרות מבעלי שליטה אלטרנטיוויים וגם באותם מקרים שבעל השליטה נשאר במעמדו ההסדרים צריכים להבטיח שבעל השליטה יזרים ערך שלא יפחת ממה שנשאר בידיו".

עורך "גלובס" חגי גולן שאל את בבצ'וק האם הסדרי החוב מהווים בעיה מאקרו כלכלית או שאלה בעיות נקודתיות. בבצ'וק השיב כי אלה בעיות של מיקרו אבל יש להן חשיבות לגבי המשק בכללותו. "הסיבה לכך שהאחוז של המשק הישראלי שנמצא בסיכון גבוה הוא משמעותי כך שההשלכה המשקית גדולה ודבר שני יש חשש שהאחוז המשמעותי הזה של חברות לא מתנהלות בצורה ראויה. כשיש בעל שליטה שכל מה שהוא מנסה לעשות זה להבטיח שיוכל לשלם את התשלומים המיידיים בשנה-שנתיים הקרובות ויש לו תמריץ לקחת סיכונים גדולים ולמשוך דיבידנדים למעלה כי ההפסדים אם יהיו יהיו על חשבון בעלי האג"ח - כל הדברים האלה יש להם השלכה משקית חשובה".