בג"ץ: האוצר "ייבש" את תקציב קופות-החולים באופן שיטתי

בג"ץ פסק בתביעתן של קופות-החולים כללית ומכבי נגד הרכבו של מדד יוקר הבריאות ■ השופט סלים ג'ובראן: "זכותם של אזרחי מדינת ישראל לבריאות, שעוצבה ועוגנה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, מתרוקנת אט-אט מתוכן"

התזמון לא יכול היה להיות טוב יותר. בשעה ששר האוצר יובל שטייניץ ואנשי משרדו ניסו לייחס למבקר המדינה תכונות של רודף פרסום ונבחן בלתי נלאה, כזה שמצמיד לשר אחריות על אסון טבע נקודתי שלא ניתן היה למנוע, הגיעה בסוף השבוע פסיקת בג"ץ. לכאורה בעניין אחר לגמרי, אך קווי הדמיון זועקים לשמיים.

השופט סלים ג'ובראן, אליו הצטרפו השופט חנן מלצר ונשיא העליון אשר גרוניס, קבע כי משרד האוצר "ייבש" במשך שנים את התקציב של קופות-החולים. "שחיקה שיטתית", הוא קרא לזה, כזו שהביאה לכך ש"זכותם של אזרחי מדינת ישראל לבריאות, שעוצבה ועוגנה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, מתרוקנת אט-אט מתוכן".

השיטה היא אותה שיטה: משרד האוצר מייבש שירות ממשלתי מטעמי חיסכון או בניסיון לכפות רפורמה שעוצבה באגף התקציבים, שגם תכליתה ברוב המקרים היא חיסכון. במערך הכבאות זה התאפיין במחסור חמור בכוח-אדם, ברכבים, בסולמות, צינורות, חומרי כיבוי והיעדר מוחלט של מטוסים. בקופות-החולים זה מתאפיין ביד קפוצה כלפי מבוטחים, תורים ארוכים, השקעה נמוכה בפיתוח וגלגול מחירים על חשבון הציבור באמצעות ביטוחים משלימים והשתתפויות עצמיות.

"חוסר המזל" של קופות-החולים, אם להיות סרקסטיים, נעוץ בעובדה שאף אחד לא עלה באש. כאן לא מדובר ביער ירוק שהופך שחור יום בהיר אחד, או בעשרות אנשים שנהרגים בהרף. זהו אסון שקט, יומיומי, כזה שעושה רעש מדי כמה זמן, בעיקר אם אין כותרת טובה יותר בעיתון. אפילו הפסיקה של בג"ץ, חשובה ככל שתהיה, הגיעה 9 שנים אחרי שהוגשה העתירה. כלום לא בוער, תרתי-משמע.

תוספת של מאות מיליוני שקלים

העתירות לבג"ץ הוגשו בשנת 2003, קודם על-ידי שירותי בריאות כללית ומיד לאחר מכן על-ידי מכבי שירותי בריאות. למעשה, מדובר בגלגול של עתירות קודמות כבר משנת 1998, שדרשו דבר פשוט לכאורה: לעדכן את מדד יוקר הבריאות שאליו צמוד תקציב הקופות, כך שישקף נאמנה את ההוצאות של הקופות נוכח עליית מחירי האשפוז ועוד.

באופן אבסורדי, על אף העובדה שהקופות מפנות 45% מתקציבן לרכישת שירותי אשפוז בבתי-חולים, מדד יוקר הבריאות בכלל לא מתייחס לתעריפי האשפוז. כך, בעוד שמחירי האשפוז עלו ב-110% מאז 1996, הרי שמדד יוקר הבריאות עלה באותה תקופה ב-79% בלבד. ובעוד שהאוכלוסייה בארץ גדלה ב-2% לשנה, את הקופות פיצו עד היום ב-0.9% עד 1.2% בלבד, בגין גידול דמוגרפי.

בג"ץ דחה אמנם בפסיקתו הנוכחית את הדרישה של הקופות לפצות אותן באופן רטרואקטיבי על כל השנים האבודות, אולם הורה למשרדי הבריאות והאוצר לגבש בתוך חצי שנה פתרון מוסכם שיכלול אחת מ-3 אפשרויות: שינוי מדד יוקר הבריאות, שינוי בתעריפי האשפוז, או כל מודל מוסכם אחר.

לפי הערכות, גם ללא פיצוי רטרואקטיבי, כל מודל שישקף נאמנה את ההוצאות של קופות-החולים בהתאם לדרישות של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, פירושו תוספת של מאות מיליוני שקלים.

הפסיקה של ג'ובראן דומה לביקורת של לינדנשטראוס בהיבט נוסף: הריכוזיות. לא, לא הריכוזיות במשק, אלא הריכוזיות של משרד האוצר. פעם אחר פעם גובשו המלצות כמו אלה של מועצת הבריאות מחד והוועדה הפרלמנטרית מנגד, ופעם אחר פעם סירב משרד האוצר לאמץ אותן. גם כששר הבריאות העניק גיבוי מלא לצורך בשינוי שיטת התקצוב, התנגדותו של שר האוצר היא שהכריעה את הכף. לפיו יישק דבר.

ריכוזיות האוצר

לפחות בחלק מהמקרים, הלך משרד הבריאות יד ביד עם האוצר ואפילו דחף עוד יותר להעלות את תעריפי האשפוז בבתי-החולים, שכן הוא מצוי בכפל כובעים: גם רגולטור, וגם הבעלים של בתי-החולים הממשלתיים.

מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, הביע שביעות-רצון רבה מההחלטה, במיוחד לאור העובדה שבג"ץ חייב את המדינה להגיע להסכמה עם הקופות.

לפי המודל המוצע של דפס, הקופות יפחיתו את ההשתתפויות העצמיות למבוטחים או לא ייגבו כלל כסף על תרופות לחולים מסוימים, וזאת תמורת שיפוי ישיר מהמדינה. עם זאת, הוא מביע חשש: "אני מקווה שהאוצר לא יצביע על הסכמי הייצוב שנחתמים מדי כמה שנים עם הקופות, כאילו מדובר בתחליף להעברת כסף נוסף בהתאם לפסיקה. אני תמיד אומר שמה שלא מבצעים בכמה מאות מיליונים קטנים, יעלה בסוף כמה מיליארדים. הנה, במקום להחזיק שני מטוסי כיבוי קטנים לפני אסון הכרמל, מחזיקים עכשיו טייסת שלמה מחמת הפאניקה".

דפס ודאי לא יתלהב לשמוע שהחשש שלו עומד להתממש: גורם במשרד האוצר טוען כי לכללית אין זכות לדרוש תקציבים נוספים, לאחר שחתמה רק לפני שבוע וחצי על הסכם ייצוב שיעניק לה עשרות מיליוני שקלים, במסגרתו התחייבה לכאורה לוותר על כל תביעות העבר שלה כלפי המדינה.

בכלל, באוצר סבורים כי אין בפסיקה שום קביעה שמדברת על תקצוב נוסף לקופות, אלא על שינוי כזה או אחר שלא בהכרח יביא לתוצאה שמייחלים לה בקופות החולים.

לדבריו, המודל הראוי הוא קביעת קריטריונים בלתי תלויים לקביעת תעריפי האשפוז בבתי-החולים, למשל לפי הלמ"ס, ולא באמצעות מה שהגדיר "כיפופי ידיים" בין משרדי האוצר והבריאות.

במילים אחרות: אל תופתעו אם ראשי קופות-החולים ימהרו שוב לבג"ץ, כי במשרד האוצר לא ממהרים להכניס את היד לכיס.

מחירי האשפוז
 מחירי האשפוז