פלסנר: "לא נמרח את הציבור, אבל לא יהיה גיוס לכולם"

יו"ר הוועדה לקידום השוויון בנטל, ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), הודף היום (ה') את הביקורת שנמתחה על ההמלצות המסתמנות של הוועדה, בין היתר בנוגע לכוונה לאפשר לחרדים לדחות את השירות עד גיל 23. "יכולנו לצאת בהכרזה שממחר בבוקר כל חרדי בגיל 18 יגויס לצבא, או לפחות 80% מהם. אבל אני רוצה להזכיר שגם בציונות הדתית מימוש השירות נעשה בגילאים 20-21", אמר פלסנר, במהלך כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (פורום קיסריה), של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

לדברי פלסנר, מוכרחים לעשות הבחנה בין האוכלוסיות השונות, ולהבין את הצרכים המיוחדים של כל אחת מהן. "לנשים חרדיות, נשים דרוזיות וגברים חרדים יש אתוס אחר, ובלי ההבחנה הנכונה אנחנו עלולים ליצור צבא מקביל. המדינה מחויבת לבוא עם מגוון רחב של מסלולים שיאפשרו שירות משמעותי. גדודים חדשים, מסלולים חדשים מהעולם הטכני והטכנולוגי. כמובן שצריך ליצור גרעין הולך וגדל של חיילים קרביים, וזה יאפשר לגיטימציה להגדלת המסלולים האחרים. המסלולים האלה כוללים הכשרות מקצועיות לפני השירות ותוך כדי השירות, וזה יביא תשואה רבה לשוק העבודה".

לדברי פלסנר, בניגוד לביקורת שנשמעה, אין לוועדה כל כוונה "למרוח" את הציבור. "אפשר להרגיע את כולם - לא יהיו מריחות. אמנם גם לא נראה כאן גיוס של כל בני ה-18, זה לא יקרה, אבל השתתפות משמעותית בנטל ושינוי משמעותי - זה היעד שלנו. אנו נמצאים בצומת הזדמנויות היסטורי בהיבט חוקתי והפוליטי, וכל המימדים הללו מתחברים לחודש הקרוב וזו הזדמנות ללכת למתווה אחר. אני לא יודע אם תהיה עוד הזדמנות כזו, ואני מזכיר שיש לנו היום קואליציה גדולה לצורך העניין. הכל בידיים שלנו וצריך לדעת להתעלות ולקבל החלטות".

לדברי פלסנר, במצב הקיים "אנו צועדים לכיוון של קריסת צבא העם שהאוכלוסיות המתגייסות יהיו חלק זניח ממנו". הוא הוסיף כי ההשתתפות הנמוכה של הגברים החרדים בשוק העבודה היא בגדר "סכנה כלכלית קיומית".

שטייניץ: "אם הם לא רוצים שירות ביטחוני לאומי אז שייצאו לעבוד"

שר האוצר יובל שטייניץ הבהיר באופן חד משמעי כי אין סיבה לדבריו שגברים חרדים לא יתגייסו לכוחות הביטחון, וכי החלופות האזרחיות רק יגרמו נזק. "אני מתנגד לשירות אזרחי ליהודים. איפה שאפשר להגן על המדינה בחירום, אם זה צה"ל, משטרה או מכבי אש, זה מה שצריך שיהיה. שירות אזרחי לא בא במקום שירות ביטחוני. אם לא רוצים שירות ביטחוני לאומי אז עדיף שייצאו לעבוד, כי שירות אזרחי רק יעלה לנו יותר וזה לא יקל בנטל".

לדברי שטייניץ, גם אם רוב החרדים לא ירצו לשרת בצה"ל בעוד 10-20 שנה, צה"ל ישרוד ויצליח להגן על מדינת ישראל. "אבל אם בעוד 20 שנה החרדים לא ישתתפו בכוח העבודה ולא יצטרפו למעגלי הפרנסה והכלכלה וימשיכו להיות נטל כלכלי במקום נכס, ולהיתמך על ידי הכלכלה, זה מצב שלא יכל להימשך. זו תהיה פגיעה קשה בחוסנה הלאומי של ישראל. אז נמשיך במצב שבו הילדים שלנו הולכים לשריון ולצנחנים ולצוללות, והם (החרדים) נהרגים באוהלה של תורה".

עו"ד יעקב וינרוט טען במהלך הפאנל, שהנחתה העיתונאית אילנה דיין, כי הציבור החילוני לא מבין מספיק ולא מנסה להבין מספיק את הציבור החרדי. "אתה רואה את האמא שמניחה פרחים בבית העלמין הצבאי ומנקה את המצבה, ואתה רואה מנגד ציבור אחד ששם האמהות לא באות. אז לכאורה הטיעון הזה מספיק, לא צריך יותר מזה. אבל אתם באמת חושבים שהציבור החרדי אטום והוא מורכב מפרזיטים? זו טעות קשה לומר את זה על יחיד שאתה לא מכיר, וטעות קשה יותר לומר את זה על ציבור שלם. אם אנחנו רוצים לדעת מה קורה שם, חייבים לדעת מה הם חושבים".

פרופ' ידידיה שטרן, חבר בוועדת פלסנר, אמר: "היינו רוצים להגיע למצב שבו רוב גדול מהחרדים ילבשו מדים של כוחות הביטחון תוך תקופה של 5-6 שנים. אם את זה נשיג, כל השאר שולי, כי בכך בחרנו בדור הבא שהוא ציוני. אם אדם יבוא הביתה עם המדים עשינו את שלנו והשגנו הישג היסטורי".

עם זאת, פרופ' שטרן הבהיר: "עם כל הכבוד לשוויון אנו לא יכולים להרשות לעצמנו מלחמת אחים ולכן נדרש הסכם שישנה את המבנה החברתי... ועם כל הכבוד לשוויון, אנחנו מדברים על קידום השוויון בנטל ולא על שוויון מוחלט. אופיה היהודי של ישראל מייחד מקום ללימוד תורה לא רק מנקודת זהות של הפרט, אלא גם של 'הממלכה. ואני לא אוהב את האנלוגיות וההשוואות לספורטאים מצטיינים - ערך לימוד התורה הוא ערך. לא הייתי מסלק את זה מהשולחן".