רוצים לחסוך אלפי שקלים בהוצאות דיור? תגורו בבית ירוק

מחקר של מכון מילקן: משפחה שתגור בבית בתקן הבנייה הירוק תחסוך אלפי שקלים בשנה ■ ועד שקבלנים יאמצו את התקן לבניית הדירות החדשות, מצורפת רשימת דברים שתוכלו לשנות בדירה הקיימת כדי להיות טובים לסביבה ועל הדרך לחסוך כסף

שכונת "כפר סבא הירוקה" שבצד הצפון מערבי של העיר, ששווקה בתחילת דרכה כפרויקט מגורים אקולוגי, החליפה באחרונה את שמה ל"שכונת הזמר העברי". מהלך פעוט זה הוא עוד ביטוי לכך שבניגוד למגמה במדינות המפותחות, יישום בנייה ירוקה עדיין נדיר אצלנו, אולי עד כדי כך שאיבד אפילו את זוהרו השיווקי.

לבנייה לפי תקנים "ירוקים" יש תועלת כלכלית, אך כנראה שההשקעה הראשונית והמורכבות הכרוכות בכך, מעכבות את שילובם בבנייה חדשה. כך למשל, במשך חמש השנים שעברו מאז קביעת תו התקן לבנייה ירוקה בישראל, קיבלו אותו פחות מ-30 מבנים ורק 120 הגישו בקשה לקבלו. לפני שנה בדיוק, ביולי 2011, הכריז המשרד להגנת הסביבה על שינוי התקן במטרה לעודד את יישומו, אולם גם זה כנראה לא עזר ממש - כי הנה שנה חלפה ועד כה הוגשו רק 50 בקשות לקבלו.

במחקר חדש שערך מכון מילקן-המרכז לישראל בחנה עמיתת תוכנית עמיתי קורת-מילקן, תמר ישראלי, את התועלת הכלכלית שתצמח לישראל כמדינה, אם כל הבנייה החדשה למגורים בשנים 2011 עד 2020 תהיה לפי התקן החדש. התוצאות מפתיעות ומראות כי אימוץ התקן בעשור הקרוב יוביל לחיסכון מיליארדי שקל בהוצאות על חשמל, מים ופסולת בנייה בלבד.

מחקרי עמיתי קורן-מכון מילקן זמינים באתר התוכנית www.kmifellows.org

החיסכון למשפחה

ברמת משק הבית, משפחה שתגור בדירת 120 מ"ר שתיבנה על פי התקן החדש, תחסוך בין 1,331 שקל (לפי הערך היום) בהוצאות החשמל ועד 1,525 שקל בשנה, בהנחה שתהיה עלייה של 30% במחיר החשמל עד שנת 2020. נוסף לכך תחסוך משפחה שכזו עוד 337 שקל בשנה בהוצאות המים (בהנחה של תעריף מים קבוע), ועד 352 שקל בשנה בהנחה שתהיה עלייה בשיעור 20% במחירי המים עד 2020.

משפחה שמתגוררת בדירת 140 מ"ר חדשה, תחסוך 1,553 שקל בשנה בהוצאות החשמל, בהנחה שתעריפי החשמל לא ישתנו, ו-1,779 שקל בשנה בהנחה שתהיה עלייה בשיעור 30% עד 2020 בתעריפים. אותה משפחה תחסוך 375 שקל בשנה על הוצאות המים, בהנחה שתעריף המים לא ישתנה, ו-411 שקל לשנה בהנחה שתהיה עלייה בשיעור 20% עד 2020 במחירי המים.

אימוץ התקן יביא לירידה בשיעור 15% עד 30% בצריכת האנרגיה, במקרה שהיקף השימוש בחשמל לא ישתנה.

המשמעות היא חיסכון בהוצאות משקי בית בהיקף שבין 1.4 מיליארד ל-3.3 מיליארד שקל וחיסכון בעלויות הכרוכות בטיפול במפגעי זיהום אוויר מייצור חשמל, שהמחקר מעריך שיסתכם ב-393 מיליון ועד 1.8 מיליארד עד סוף העשור.

במקרה שצריכת החשמל בארץ תצטמצם ב-20%, לפי היעד שהגדירה הממשלה, ההחיסכון יצטבר ל-1.2 מיליארד עד 2.9 מיליארד שקל בהוצאות משקי בית על חשמל, נוסף על חיסכון בעלויות הכרוכות במפגעי זיהום מייצור חשמל. זה האחרון משוער שינוע בין 330 מיליון ל-1.5 מיליארד שקל עד סוף העשור הנוכחי.

התועלת למשק

מניתוח התרומה של כל קטגוריות החיסכון והתועלת למשק - פסולת, חשמל ומים - ניתן להסיק שאימוץ תקן הבנייה החדשה כמחייב עבור כל בנייה למגורים בישראל, טומן בחובו פוטנציאל לצמצום מפגעים סביבתיים ולחיסכון משמעותי.

מכיוון שסביר שמחירי החשמל והמים לא יישארו קבועים ברמת המחירים של היום, אפשר להניח שהתועלת בפועל תתקרב יותר להערכות המקסימום של המחקר, כלומר - החיסכון יהיה קרוב ל-8.7 מיליארד שקל, סכום הגבוה כמעט פי ארבעה מסך כל התקציבים שייעדה עד כה מדינת ישראל להפחתת פליטות גזי חממה, שמסתכם ב-2.2 מיליארד שקל עד 2020.

מכיוון שגם הערכה זו היא ככל הנראה הערכת חסר שאינה כוללת את כל התועלת הצפויה ממעבר לבנייה ירוקה, כגון עליית פריון העבודה בזכות בניית בנייני משרדים המספקים סביבת עבודה נוחה ובריאה יותר, ובריאות בכלל, צמצום הפגיעה במגוון הביולוגי, מניעת מפגעי ההשלכה הבלתי חוקית של פסולת בנייה ועוד, אפשר לקבוע שהתועלת תהיה אף גדולה בהרבה.

כיום מוערכת התוספת הכספית של עלויות הבנייה הירוקה במקסימום 10% מעלויות בנייה רגילה, וההנחה הרווחת היא שבתום תקופת הסתגלות ישתוו עלויות הבנייה הירוקה לעלויות הבנייה הקונבנציונלית.

לעומת זאת, מחירי החשמל והמים, הטיפול בפסולת בניין, חומרי הגלם וההוצאות הבריאותיות צפויים רק לעלות, במיוחד לאור העלייה בעומסים הסביבתיים בעולם, שינויי האקלים וצפיפות האוכלוסין. סביר אפוא שהתועלת והחיסכון מבנייה ירוקה, שחושבו עבור העשור הקרוב, יתגמדו בהשוואה לתועלת והחיסכון שיתקבלו בעשורים שלאחר מכן.

המחיר הממוצע של בנייה למגורים בישראל נע בין 4,000 עד 6,000 שקל למ"ר. מחיר של 4,000 שקל למ"ר מייצג בנייה ברמה נמוכה, נניח שהפרש העלויות בין בנייה ברמה זו לבין בנייה ירוקה עומד על ההערכה הגבוהה של 10% תוספת. בהנחה שכל 74 מיליון המ"ר שייבנו בישראל עד 2020 ידרשו את מלוא התוספת עבור הבנייה, תעמוד ההוצאה הנוספת על קרוב ל-23 מיליארד שקל. בהנחה שהתועלת מבנייה ירוקה לא תעלה בחלוף הזמן ותישאר על ההערכה החסרה של 8.7 מיליארד שקל לעשור, ומבנים שיוקמו בעשור הקרוב ישמשו את דייריהם רק חמישים שנה ולא שבעים או מאה שנה, תעמוד התועלת מאימוץ בנייה ירוקה עבור המבנים שייבנו בין 2011-2020 על קרוב ל-38 מיליארד שקל למשק כולו.

עד בוא המשיח

בשל ההיקפים הגדולים הצפויים לבנייה החדשה בישראל, התועלת שמילקן צופים היא אדירה.

מכאן שאימוץ רחב היקף של בנייה ירוקה הוא הרבה יותר מכדאי עבור ישראל. כל שנה נוספת שבה הבנייה הירוקה אינה סטנדרט הבנייה המקובל כרוכה בהפסד של מאות מיליוני שקל למשק הישראלי.

על מנת להכין את השוק למהלך כזה, ממליצה ישראלי לבצע פעולות ביניים כגון הנהגת תמריצים לבנייה ירוקה שיזרזו את הליך ההסתגלות של ענף הבניין. עד שזה יקרה, אפשר להפוך מבנה קיים, שלא תוכנן לפי התקן, לירוק יותר וזאת בהשקעה סבירה.

כמו בכל שיפוץ, גם כאן האפשרויות מתחילות במתיחת פנים שעלותן מאות שקלים, ונגמרות בהשקעה של עשרות אלפי שקלים ומעלה בהחלפת חלונות ופתיחת פתחים בגג. ריכזנו עבורכם את האפשרויות המעניינות במיוחד, והן מופיעות בעמודים הבאים.

תאורה

החלפת הנורות בבית מנורות ליבון רגילות לנורות לד. בבית שבו 15 עד 20 נורות מדובר בהשקעה בהיקף 2,400-3,200 שקל (לפי 160 שקל לנורה).

יתרון: אורך החיים של נורות לד ארוך בהרבה מזה של נורה רגילה: 50 אלף שעות, שהן כ-15 שנות פעילות בבית ממוצע, לפי חישוב של עשר שעות ביום ("הן יהיו פה גם אחרי שאת ואני נמות", מציין באופטימיות האדריכל ארי נשיב), והן צורכות הרבה פחות חשמל: 0.011 שקלים לקילוואט לעומת 0.1 של נורת ליבון.

חיסרון: המחיר. כדאי לשקול להחליף בהתחלה רק במקומות בבית שבהם האור דולק במשך שעות רבות.

מכלי הדחה

אם כבר משפצים את חדרי השירותים ומחליפים את הכלים הסניטריים בבית, כדאי לבחור במכלי הדחה דו-כמותיים חסכוניים, לא מדובר במכלים הסטנדרטיים של 4.5/9 ליטר. "יש מכלי הדחה בנפח 3-6 ליטר, הרבה פחות ממה שהיו פעם, וזה לא משפיע על איכות ההדחה", מבטיחה הילה בייניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.

יתרון: מכלי ההדחה אינם דווקא יקרים, כמה מאות שקלים בלבד; חיסכון לטווח ארוך בחשבונות המים, שמחירם רק מאמיר.

חיסרון: לא מתאים לדירות שכורות.

הצללה

המשימה העיקרית בבית ישראלי מצוי, מסבירים האדריכלים איתי פלג וארי נשיב, היא התמודדות עם חום - למנוע מקרן האור להיכנס לבית בצורה ישירה בקיץ, אבל לדאוג לכך שבחורף כן ייכנסו קרניים כדי להאיר ולחמם. לשם כך צריך להשתדל לעשות הצללות חיצוניות על פתחים דרומיים, לפעמים מדובר פשוט בתריסים. "יש היום תריסי אור, שמכניסים אור אבל לא קרניים ישירות, יש צלונים חשמליים מעולים, וגם חזרה לתריסי העץ של פעם שהיו יעילים מאוד, כי אפשר לפתוח אותם בכל מיני זוויות", אומר נשיב. פלג: "בהרבה שיפוצים מורידים לגמרי את התריסים ותולים וילונות מבפנים. זה נורא יפה, אבל אובדן האנרגיה הוא רב".

יתרון: אפשר להוסיף לחלונות קיימים. חיסרון: אם מדובר בכל התריסים בדירה, העלות עלולה להיות גבוהה; לא מתאים לדירה שכורה.

חסכמים

חסכמים הם אביזרים קטנים המותקנים על יציאות הברזים ומווסתים את זרימת המים. על פי הערכות שונות, השימוש בחסכמים יכול לחסוך כ-30% מצריכת המים של משק בית.

יתרון: אפשר לקנות אותם תמורת סכום פעוט, והחיסכון גדול.

טוחני אשפה

טוחני אשפה ביתיים, המותקנים מתחת לכיור ואפשר לטחון בעזרתם את הפסולת האורגנית ולהחליקה ישר לביוב, עשויים להוות פתרון טוב להקטנת כמות הפסולת הביתית, והם נפוצים מאוד בארה"ב למשל.

יתרון: מחקר שנערך בטכניון ב-2004 ובדק את היתרונות הסביבתיים והכלכליים של טוחני האשפה מצא שהירידה בעלויות הטיפול בפסולת משמעותית באופן בולט מהעלייה בעלויות הטיפול בשפכים. המחקר המליץ לאפשר שימוש בטוחני אשפה ביתיים לבתי אב בארץ, עד להרחקת 20% מהפסולת הביתית - הן סביבתית והן כלכלית.

חיסרון: הזולים ביותר מתחילים ב-800 שקל, לא כולל התקנה, ואינם מציעים חיסכון באנרגיה; צורכים חשמל; תופסים קצת מקום בארון שמתחת לכיור.

הפחתה

אחת העצות הפשוטות, אך הקשות ביותר לביצוע היא להפחית במוצרי חשמל זוללי אנרגיה: "אם סופרים שקעי חשמל בדירה ממוצעת היום בהשוואה ללפני 20-30 שנה, מגלים שהפכנו מכורים לחשמל", אומר האדריכל איתי פלג. "הכול עובד על חשמל, וכל צעצוע של הילדים צריך לטעון בשבילו סוללות". עדיף להפחית ככל האפשר.

יתרון: בחינם.

מעטפת ירוקה

שימוש בצמחייה יכול לסייע בקירור הגג או קירות, וגם ליצור מראה מיוחד. האדריכל ארי נשיב תכנן מערכת בשם eco-skin, שמוסיפה שכבת צמחייה לכל הבניין. מדובר במעין קונסטרוקציה שהיא תוספת לבניין, ועליה שותלים צמחייה. "אני מתכנן עכשיו פרויקט של תמ"א 38 בלב תל אביב, ובמסגרת השיפוץ עושים חזית דרומית ירוקה שהיא גם מסתור לקיר עם מזגנים". קשה להעריך מה יהיה מחיר התענוג, אך הוא סבור שזה לא יהיה מאוד יקר, כי מדובר בסך הכול על כבלים ומוטות מפלדת אל-חלד.

יתרון: זול יחסית להקמה ונוח לתפעול.

חיסרון: דורש תכנון מוקדם ויצירתיות.

צריכת החשמל

התקנת מד לצריכת החשמל כבר נפוצה במגזר העסקי, ונכנסת כעת גם לבתים פרטיים. "זה כמו שעון חכם שנותן לך את הבקרה על הבית, ועוזר לך לראות איך אתה חוסך יותר. ידוע שמה שאתה מודד אתה יכול לייעל - הנה, הילדים משאירים את המחשבים פועלים כל הקיץ, או הדוד נשכח דולק", אומרת הילה בייניש, מנכ"לית המועצה לבנייה ירוקה.

יתרון: ידע הוא כוח, והמד יגיד לכם בדיוק מה מנפח את חשבון החשמל שלכם.

חיסרון: העלות: כ-450 שקל, לא כולל התקנה על ידי חשמלאי מוסמך.

מכשירי חשמל

אם כבר משפצים ומחליפים, השתדלו לקנות מכשירי חשמל בעלי דירוג אנרגיה גבוה ככל שאפשר (G הוא הנמוך ביותר).בבחירת מערכת מיזוג, ההמלצה היא מזגן נפרד לכל חדר, כדי לא להפעיל מערכת גדולה בחדרים ריקים", אומרת הילה בייניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, אבל צריך להביא בחשבון את מפגעי הרעש כשיש מזגן בכל חלון.

יתרון: חיסכון בחשבון החשמל.

חיסרון: לא בטוח שעם כל שיפוץ צריך להחליף גם את כל מכשירי החשמל.

חומרים ירוקים

האדריכל גל שפניר מזכיר למשפצים לשים לב גם לאיכות החומרים, למשל צבעים ועץ. "בנייה ירוקה פירושה גם חומרים בריאים יותר. יש צבעים וחומרי גמר שהם פחות רעלנים".

איך יודעים מה פחות רעיל? לפי שפניר לחלקם יש תו תקן ישראלי שנקרא 'תו ירוק' של מכון התקנים, אבל לרוב צריך לחפש תווים בינלאומיים.

האדריכל ארי נשיב מזכיר שיש בין הקרמיקות כאלה שאם הן נשברות, הן פולטות חומרים מסרטנים ויש דבקים ממשפחת הפורמלהיד - דבקי מגע למיניהם - הנחשבים למסרטנים. יש יצרנים שבאופן מודע מייבאים לבידים (עץ סנדוויץ') בריאים, וכדאי לבקש מהשיפוצניק.

מיחזור מים

משפחה ממוצעת יכולה לחסוך 200-300 ליטר ביום ("אוצר יקר", אומר האדריכל ארי נשיב) באמצעות שימוש במי המקלחת ומי הכביסה - להדחת האסלות. אם כבר משפצים בית וצנרת, כדאי לעשות הכנה - זה לא כל כך מסובך, וההנחה היא שזה יהיה מאושר בעתיד.

יתרון: יכול לחסוך מאות שקלים בשנה בחשבון המים, ולהקל על המצפון (אם כי יש להביא בחשבון שבישראל ממילא רוב המים עוברים טיהור ומושבים לחקלאות, כלומר, מישהו כבר ממחזר אותם בשבילכם).

חיסרון: 1. משרד הבריאות אינו מאשר בינתיים התקנה של מערכת כזו בבתים פרטיים, מחשש לזיהום המים, אף שבכמה ארצות בחו"ל מותר להתקין מערכת כזו גם בבתים פרטיים, במגבלות מסוימות שנועדו לשמור על בריאות הציבור; 2. בבית משותף שאין בו הכנה למערכת כזאת (וכאלה הם רוב הבתים המשותפים), קשה להרכיב אותה.

תמ"א 38

האדריכל נשיב עוסק במיזמי תמ"א 38 שבהם בונים מחדש בניין עם ערך מוסף בסטנדרט ירוק. "אני מנסה לטפל גם בקשר האורבני עם הרחוב, אולי להוסיף מסחר בקומת קרקע, או בריכת נוי אקולוגית או שטחים ציבוריים". בריכת נוי, כמה מפתיע, לא חייבת לבזבז מים. אם לדוגמה, אוספים מי מזגן של הלובי או מי גשמים (ברוב המקומות אסור לפי החוק).

חלונות

מה שעומד בינינו לבין החום או הקור שמחוץ לבית היא המעטפת - הקירות. בבתים ישנים, לא סתם מרגישים לפעמים שמדובר בקירות מנייר. "הכי טוב אם הדירה הייתה מבודדת לחלוטין מבחוץ, אבל אנחנו רוצים גם לראות את הנוף, לנשום אוויר", מסביר האדריכל גל שפניר. "כל חלון הוא פתח במעטפת שמוציא אנרגיה. לכן, אם כבר מחליפים חלון, עדיף שהזכוכיות יהיו מבודדות, גם אקוסטית וגם תרמיות".

יתרון: מסייע גם לאקוסטיקה.

חיסרון: יקר.

בידוד

הבידוד האפקטיבי ביותר מיושם בחלק החיצוני של הקיר. בבית פרטי אפשר להוסיף שכבת טיח חיצוני מבודד, או אפילו לצפות בלבני קש ועליהן טיח. האדריכל ארי נשיב אומר שזו שיטה שהפכה פופולרית בקרב אנשים שקונים בתים ישנים מאוד, שהבידוד בהם גרוע. "זו שיטה לא כל כך יקרה (אלפי שקלים, תלוי בגודל הבית)".

לדירה שאי אפשר לשנות מבחוץ, אפשר להוסיף מבפנים טיח מבודד, ובמקרים מסוימים להוסיף לוחות גבס. שפניר מזכיר שזה גורם לאובדן כ-7 ס"מ לאורך כל הקיר.

יתרון: שומר על הבית חם בחורף וקריר בקיץ, עניין דרמטי כשמדובר בחשבון חשמל.

חיסרון: עלות גבוהה יחסית, לא מתאים לדירה בשכירות.

תכנון הבית

לבנייני הרכבות המושמצים של פעם, אומר האדריכל איתי פלג, היה דווקא תכנון מעולה, כי החלונות הם בשני כיווני אוויר אבל אחד מול השני, ולא ב-90 מעלות כמו שבונים היום. "אבל האיכות פעם הייתה לא טובה, ומי שגר מתחת לתקרת רביץ, למשל, היה מסכן. לא היה מזגן ולכן התכנון היה חייב להיות מתאים. לנו יש מזגן וחימום ואנחנו מתרשלים בתכנון. נכון, אפשר לתכנן קיר מסך ענק מזכוכית לנוף לכיוון דרום, ופשוט להכניס מזגן יותר חזק, אבל זה לא סביבתי".

כדי שהבית יהיה טוב יותר מבחינה סביבתית, עדיף לתכנן אותו כך מראש, מסביר פלג. בתכנון אקלימי מדרגים את החללים, כלומר קובעים שהכי חשוב זה החללים המשותפים, נניח הסלון, ואחריו חדרי הילדים וחדר ההורים, ובסוף השירותים - ולפי זה מתכננים. את המקומות הטובים ביותר מבחינה אקלימית - בדרך כלל בדרום, נותנים לחללים היותר חשובים.

"אם כבר משנים לגמרי את הדירה והורסים קירות, צריך לחשוב איפה נמצאים הכי הרבה זמן ולפי זה לתכנן", אומר פלג, "ואם כבר עושים שיפוץ מקיף, היינו רוצים ליצור מבנה שיזיז את האוויר ויוריד את הלחות. עדיף לכוון את הפתחים של הדלתות אחד מול השני - זה האוורור הטוב ביותר בבית. ובכלל עדיף שיהיו כמה שפחות קירות - אופן ספייס אחד גדול. מצד שני, חלל גדול קשה יותר לחמם ולקרר, איך פותרים את זה? למשל באמצעות מחיצות פנימיות דינמיות, כמו דלתות הזזה".

יתרון: תכנון לא מצריך יותר כסף, רק מחשבה מראש.

חיסרון: מתאים רק לשיפוץ מקיף.

חיסכון
 חיסכון

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988