הכי טובה שיש

על הסדרה שלוקחת את הטוב משני עברי האטלנטי, לועגת לרע - והתוצאה מצחיקה

"אפיזודס", ד' 22:00, "יס OH"

בואו נהפוך את זה לעניין אישי: אם במשך 13 שנה של כתיבת הטור הזה, המילה שלי שווה משהו עבורכם, אל תתנו לעצמכם להחמיץ את הסדרה הזאת, הכי מצחיקה בטלוויזיה בשנים האחרונות.

עכשיו בואו ונהפוך את זה לאישי עוד יותר: אם אתם אוהבים את האמריקנים, רק כדי להתנשא מעליהם כאירופים (מה, ישראל זה לא באירופה?), מעריצים את האנגלים עם ההומור הדק והמבטא המוקפד, אבל לועגים לעכוז הקפוץ שלהם - זאת בדיוק הסדרה בשבילכם, הסדרה שלוקחת את הטוב משני עברי האטלנטי, לועגת לרע - והתוצאה מצחיקה עד דמעות.

כדרכן של קומדיות, יכול להיות שאם החמצתם את העונה הראשונה והאדירה של הסדרה הזאת, ייקח לכם פרק-שניים להתחבר (בינתיים הורידו אותה מהרשת. לא חוקי, אבל משתלם), אבל אחר כך, האמינו לי שתיפרדו ממנה בדמעות, כמו שקרה לי באמצע העונה שעברה.

במיטה עם ג'ואי

שון ובוורלי הם זוג שחי ויוצר ביחד. הסיטקום המצליח שכתבו, נרכש להפקה מחודשת בהוליווד, והשניים נשכרו כדי לכתוב מחדש את הסדרה, הפעם עם טאץ' אמריקני.

כמובן שמהר מאוד הם לומדים את חוקי המשחק החלשים בהוליווד, שבה מפיק שמתוודה בקול על אהבתו לאשתו, בוגד בה עם העוזרת האישית שלו, האחראית על מחלקת הקומדיות היא בחורה שלא מסוגלת לחייך, כולם אומרים לך בפנים כמה אתה גדול - רק כדי ללכלכך עליך ברגע שתפנה להם את גבך, ועוד.

שון, הנחוש להצליח, מנסה להסיח את דעתה של בוורלי מהשינויים שכופה עליהם הרשת, ובראשם - ליהוק של ג'ואי מ"חברים" (מאט לה בלנק) לתפקיד הראשי. אלא שדווקא שון, שהופך לחבר קרוב (כך לפחות הוא בטוח), של ג'ואי, מגלה בפרק האחרון של העונה הראשונה שבוורלי, שלא יכלה להיות במחיצתו של ג'ואי אפילו לשנייה אחת, מצאה את דרכה למיטתו (בפרק שגרם לי לדמוע מרוב צחוק). המשבר של סוף העונה הקודמת, הוא נקודת המוצא של העונה החדשה, במיוחד שבינתיים זוכה ג'ואי בפרס גלובוס הזהב (ממש כמו במציאות שבה זכה בפרס הנחשק על תפקידו בסדרה). האגו הנפוח שלו מתנפח עוד יותר, מה שגורר את ההפקה לשלל הסתבכויות חדשות.

במשפט אחד: הסיטקום המצחיק ביותר של השנים האחרונות.