האוצר ויתר - וההסכם עם הכבאים ייחתם בקרוב

משרד האוצר הסיר את אחד המכשולים המרכזיים שהציב במשך שנים בפני העברת תקציבים למערך הכבאות, והסכים לראשונה כי במסגרת הרפורמה שעומדת להיחתם, הכבאים לא יידרשו עוד לוותר על חופש ההתאגדות וזכות השביתה. כך נודע ל"גלובס". ההסכמה האיצה משמעותית את המו"מ מול ארגון הכבאים וההסתדרות, ובימים הקרובים צפויים הצדדים לחתום על הסכם קיבוצי שמהווה חלק בלתי נפרד מהרפורמה ותנאי ליישומה.מסתבר כי כבר לפני כמה חודשים הושגה הסכמה עקרונית בעניין בחסות נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד, שלפיה לא ייפגעו חופש ההתארגנות וזכות השביתה, אולם כל שביתה מטעם הכבאים תחויב באישור מצד הדרגים הבכירים ביותר בהסתדרות. הדרישה המקורית של האוצר, שנדחתה כאמור, כללה מודל של בוררות או גישור חובה במקרה של סכסוכים, כחלופה לזכות השביתה. באוצר הודו בעבר כי הם אינם חוששים מעיצומי הכבאים (שלרוב היו מינוריים ולא פגעו בפעילות כיבוי האש), אלא מעלות השכר של הכבאים שהיא נגזרת של כוחם הארגוני.

הפער יגדל

במסגרת ההסכם המתגבש שעלותו נאמדת בכ-50 מיליון שקל לשנה, יזכו הכבאים לתוספות שכר ולמענק בגין הסכמתם לעבור ממבנה של איגודי ערים לכבאות הכפופים לשלטון המקומי, למבנה של רשות כיבוי אחת הכפופה למשרד לביטחון הפנים.

גורמים המקורבים למו"מ ציינו כי תוספות השכר והמענקים לא יהיו דומים לאלה שקיבלו עובדי הנמלים או הרכבת, שכן הפעם לא מדובר בהפרטה - לא מלאה ולא חלקית.

לפי המסתמן, כבאים שנקלטו לאחר החלטת הממשלה על הרפורמה לא ייהנו מהמענקים ומתוספות השכר, לכאורה משום שהם ידעו מראש על השינוי הצפוי במבנה הארגוני. המשמעות היא שדווקא הכבאים בשכר הנמוך ביותר, אלה הנמנים עם מה שמכונה "דור ג'", לא יזכו בתוספות ובכך הפער בינם לוותיקים יותר רק יגדל.

תקצוב נמוך יותר

בתוך כך, שבועיים בלבד מאז פרסום דוח מבקר המדינה בנושא אסון הכרמל, "לגלובס" נודע כי בימים האחרונים מתקיימים חילופי האשמות בין המשרד לביטחון הפנים הממונה על ביצוע הרפורמה במערך הכבאות, לבין משרד האוצר שאמור לממן ולפקח על הרפורמה שהוא עצמו דרש.

מקורות במשרד לביטחון הפנים אומרים היום (ה') ל"גלובס", כי האוצר "מורח" אותם ואת יו"ר ועדת הפנים, ח"כ אמנון כהן, ולא מוכן להעביר את הכספים המיועדים לביצוע התוכנית הרב-שנתית לשיקום ולרפורמה. מדובר בסכום של בין 250 ל-300 מיליון שקל לתקופה של 5 שנים, ובסך הכול בכ-1.5 מיליארד שקל.

אלא שהתמונה, כפי שהיא מצטיירת בעיני האוצר, הרבה יותר מורכבת, שכן התוכנית הרב-שנתית היא רק חלק (ולאו דווקא הגדול), שנדרש האוצר להשקיע במערך הכבאות.

באוצר מסבירים כי בשנה וחצי האחרונות העביר המשרד 250 מיליון שקל מעבר לתקציב השוטף, לטובת רכישת כבאיות וגיוס עובדים חדשים. המשרד גם הסכים לקבל על עצמו את ההתחייבויות האקטואריות של הכבאים בסך של 2.5 מיליארד שקל, כאשר מנגד איגוד הכבאות מחזיק בנכסים בשווי של 600 מיליון שקל (בעיקר נדל''ן). כמו כן, האוצר צפוי לתקצב את הטייסת החדשה בסך של 20 מיליון שקל (רב-שנתי) ויקציב גם 60 מיליון שקל בגין עלויות שוטפות. בנוסף אומרים באוצר, כי המשרד מנהל מו''מ עם הרשויות המקומיות שהיו אמורות להשתתף בעלויות ולהזרים לכבאות 300 מיליון שקל לשנה, אולם כעת הן מסרבות לעשות זאת, שכן, לטענתן, העניין כבר לא בשליטתן.

באוצר מודים כי הצורך בתוכנית הרב-שנתית אכן קיים והוא אף יתוקצב במסגרת תקציב המדינה לשנת 2013. עם זאת, הם מבהירים כי היקף הסכומים הנדרש הוא גבוה מדי וכי התקצוב יהיה נמוך בהרבה.