הנקראות ביותר

מה המתחם שלך: על התוכנית לשינוי גורף במרכז העיר ירושלים

אורי עמדי, מנהל מינהל קהילתי לב העיר בירושלים, מדבר על ההזדמנות הירושלמית והתוכנית לשינוי פני העיר - בראש ובראשונה מרכזה ■ ראיון

עוד בשנות ה-80 זיהה אורי עמדי את ההתפוררות האורבנית של העיר בירושלים. עמדי, מנהל מינהל קהילתי לב העיר ירושלים, ראה איך מרכז העיר מאבד את נכסיו ההיסטוריים: בית ספר, בתי קולנוע, משרדים ומוסדות אקדמיים כדוגמת בצלאל. גורמים רבים העתיקו את פעילותם דרומה ושם התבסס מרכז בילוי ותרבות החדש. משרדי הממשלה עברו בין היתר לגבעת שאול ולקריית הממשלה החדשה; ונבנו מרכזי קניות שכונתיים ועירוניים, כדוגמת קניון מלחה, שתאמו את תהליך פירבור ירושלים. כך התרוקן מרכז העיר ותושביו עזבו.

"מרכז עיר חשוב לכל עיר ובמיוחד לעיר כמו ירושלים", אומר עמדי. "ירושלים מזוהה עם לא מעט מאבקים פוליטיים ועם מאבקים של קודש וחול. עיר כזו זקוקה למוקד מפגש, בילוי וקניות אזרחי שאין בו קונפליקטים של פוליטיקה ודת. לכן, התקבלה ההחלטה ולהביא לשינוי גורף. צריך היה אמנם לקבל את הסכמת התושבים, הסוחרים והמבקרים. חשוב היה לעורר ולהניע את כל הגורמים על ידי הצבת אתגרים, הבהרת הסיכויים והצגת הפוטנציאל שבמהלך מן הסוג הזה".

- כיצד נעשה המיפוי הרלוונטי לתהליך?

אורי עמדי: "מצאנו שיש להגדיר קהלים: בעלי עסקים, תושבים, עובדים, מוסדות תרבות, מוסדות אחרים, מבקרים, נוער, צעירים, סטודנטים, משפחות, תיירים וירושלמים. ברור היה שכדי להחיות את מרכז העיר יש לפעול בקרב הקבוצות האלה ולחבר ביניהן. העירייה, המינהל וחברת עדן החליטו שכדי לשנות את פני הדברים באופן נבון יהיה נכון להתחיל את התהליך בקומת המסחר. בעלי עסקים מושפעים ראשונים מעבודות הפיתוח, נתיבי התנועה, מקומות החנייה והחפירות".

איך בוצע קידום התוכנית בשטח?

"בעיקר על ידי מנופי עבודה כמו חונכות עסקית, קורסים באנגלית ובאינטרנט, פרויקטים לעיצוב, שדרוג חלונות ראווה, הסדרת הוצאת שולחנות וכיסאות, גישור בין תושבים לעסקים, הקמת תשתיות תרבות קבועות כמו 'תמונה באבן', ירידי חוצות כמו 'יריד בצלאל לאמנים' ועוד. כל אלה מונפו על ידי הסברה קהילתית, ביסוס שותפויות, מענקים ובעיקר שיתוף ציבור. לדוגמא בכ-600 עסקים שודרגו חלונות ראווה על פי הסטנדרטים שקבעה העירייה, בסיוע מענקים מחברת 'עדן' ובתיאום עם מינהל קהילתי לב העיר.

"מתוך ההבנה שחשוב שהציבור ייקח חלק בהחייאת מרכז העיר קיים המינהל כמה מערכות בחירות והקים ועדים - ועד שוק מחנה יהודה, ועד בעלי עסקים, הנהלת המינהל נציגות תושבים, ונציגות של הנוער והצעירים. אגב, מן הראוי לציין שועד בעלי העסקים הנבחר (שיעור ההשתתפות בבחירות עמד 44%) העלה מספר נושאים שעשויים להביא להחייאת מרכז העיר: בטחון ובטיחות, שיתוף ציבור, תברואה ותחזוקה הולמים, החזרת צעירים ומשפחות למרכז, החזרת מוסדות וקידום התרבות במרחב הציבורי. כיום, הנושאים האלה הם כבר נחלת הכול".

מה הן פעולות הפיתוח והשימור המרכזיות?

"בעבר נחשב שוק מחנה יהודה למפגע שיש לפנותו. אבל 'המפגע' הזה היה גם הזדמנות גדולה להפוך את המרכז לאבן שואבת. ואכן כיום בשוק צומחת מנהיגות והוא נחשב לסיפור הצלחה אדיר.

"נחלאות היא השכונה שבנויה לצד השוק ולצד מרכז העסקים העירוני - המע"ר (שהיה ידוע אז כמשולש שמדרחוב בן יהודה במרכזו). לאחר תחילת העבודה בשוק פעל מינהל קהילתי לב העיר לפיתוח שכונת נחלאות. בשכונת נחלאות יושם מודל חדש - פיתוח שאינו כרוך בפינוי תושבים, כשהמטרה היתה לאזן בין פיתוח לבין שמירה על ייחוד המקום.

"פרויקט נוסף הוא מרכז העיר ההיסטורי. המינהל בנה ברית שותפים במערכת העירונית וחברות הפועלות מטעמה תוך שיתוף הקהילות השונות במרכז העיר לטובת החייאת מרכז העיר והובלת תהליך שינוי. קודמו גם פרויקט הרכבת הקלה ושודרגו רחובות בתוואי שלה."

בעדן, החברה לפיתוח מרכז ירושלים, שוקדים כיום על פיתוח תפיסת שטח חדשה המחלקת את מרכז העיר למתחמים בעלי תימה נושאית יחודית, למשל בצלאל שץ - מתחם האופנה האמנות ובתי הקפה; אבן ישראל - מתחם המשלב בין אתמול היום ומחר; נחלת שבעה - מתחם היצירה הישראלית; מתחם החבצלת היפה - מתחם באווירה אתנית; רחוב שלומציון - עסקי הלילה והגלריות.

הרעיון, בפשטות, הוא להפוך את מרכז העיר ירושלים למרכז עסקים, בילוי, קניות ותיירות תוסס ומבוקש, המושך מאות אלפי מבקרים ביום. הרכבת הקלה, שדרוג הרחובות, הקמת מדרחובים ושדרוג תשתיות כולל - כל אלה יתרמו להגשמת החלום, תוך שמירה על החוויה הייחודית שירושלים מציעה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות