הגירושים של ביבי ושאול

אין קשר לגיוס חרדים לא לשוויון, לא לצבא, רק לפטנזיית הבוחרים של שני הלוחמים

רגע אחד של טרור רצחני בבורגס הכניס לפרופורציות את הכוכבים, הניצבים והמזדנבים באופרת הסבון המקומית: ביבי ושאול, סיפור על אהבה, שנאה ועליבות פוליטית. טרגדיה של זוג מוזר שלא צלח יותר מחודשיים של זוגיות מתוקשרת, שלא חשב על הילדים והמשפחה ורץ להתגרש. ראש הקואליציה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה שאול מופז.

חבל שנפרדו. לא התמודדו עם חולשותיהם, לא הצליחו לדלג מעל האינטרסים האגואיסטיים שלהם. חבל, כי מנהיגים הוגנים ואחראים היו יכולים לנצל מצב נדיר ביותר, קואליציה של 94 ח"כים, ולהביא מהפכות היסטוריות בהתנהלות, במשק, בחברה, בביטחון ובמשילות, המעורערים והמתדרדרים.

חבל שנפרדו, כי לפרידה הזו אין באמת קשר לחוק גיוס לכול חדש, לא לתלמוד תורה, לא לגיוס חרדים, לא לשוויון, לא לצבא, לא להגנה ולא ל "פראיירים" בכיכרות. יש לה קשר אך ורק לבוחרים פוטנציאליים שעליהם מפנטזים לוחם סיירת מטכ"ל לשעבר והצנחן, רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר.

גיוס חרדים כחלק מהשתלבותם, ופיתוח סובלנות לאחר ולשונה, אצל יהודים חילונים וחרדים, מחייבים חינוך מילדות. מאחר שהרבנים והמנהיגים מסרבים בכל תוקף ללימודי אזרחות (חלק ממקצועות הליב"ה), אפשר להציע עסקה הוגנת: אתם תכניסו שיעורי אזרחות לישיבות - אנחנו בתמורה נכניס שיעורי מחשבת ישראל למערכת השיעורים בבתי הספר החילוניים. שני הצדדים ירוויחו. אם ממשלה נוטה ימינה של נתניהו תציע את זה - היא תחטוף התנגדות עזה ומאיימת מקיר לקיר. אבל ממשלה עם קדימה, שיש בה רוב ממרכז המפה הפוליטית - יכלה להעביר את שלום הבית הזה.

גירושים מהירים מדי / איור: גיל ג'יבלי
 גירושים מהירים מדי / איור: גיל ג'יבלי

מופז ונתניהו יחד יכלו לעשות סדר חדש והוגן לחיילים משרתים. לא עוד כספים שנשפכים בלי טעם, או מטעמים זרים - אלא כספים שייכנסו בדיוק למקום הנכון ולאנשים הנכונים. לא עוד מיעוט שנותן שלוש שנים מצעירותו, ואחרים, חרדים כחילונים (שיעור הגיוס מתקרב במהירות ל-50% בלבד מחייבי הגיוס), שמנצלים את הזמן הזה לטובתם. במקום זה מצב חדש: מי שתורם לצבא ייהנה משכר מלא, בין שכר מינימום לשכר הממוצע במשק, לאורך כל השירות הסדיר. כל האחרים - גברים ונשים, חרדים וחילונים, ערבים דרוזים, בדואים, פציפיסטים, בעלי בעיות נפשיות או אנשי רוח שלא אוהבים לאחוז בנשק - יעשו כרצונם, וכמובן לא ייהנו כלל מהטבות.

האם אפשר לממן את זה? בהחלט כן. הנה החישוב הכספי: הצבא, המגייס היום לשירות סדיר את כל מי שמתייצב, אם צריך או לא צריך, מוציא מיליארד שקל בשנה ל"דמי כיס", נוסף על כלכלה, נסיעות חינם, ביגוד, תמיכה במצבים של משפחה קשת יום. עוד 1.5 מיליארד שקל בשנה עוברים ל"קרן חיילים משוחררים", עבור מענק שחרור ופיקדון אישי, שנת לימודים בפריפריה, חיילים בפריפריה, קורסי הכשרה מקצועית, מענק עבודה מועדפת, נקודות זיכוי במס הכנסה לשלוש שנים, פטור מארנונה לארבעה חודשים, הלוואת דיור מוגדלת, הטבות רכישת קרקע בפריפריה.

לזה יש להוסיף את העלות הנוכחית של גיוס חרדים. עבור כל חרדי מתגייס מעביר האוצר לצבא כסף עבור אוכל מיוחד, לימוד והכשרה וגם "תשלומי משפחה", שמגיעים לכ-4,500 שקל בחודש לחייל חרדי עם ילדים. ככל שיהיו יותר חרדים בצבא, ברצון או בחוסר רצון, יגדל התקציב הייעודי להם.

מקור נוסף: שירות לאומי. העלות הנוכחית של משרת/ת בשירות לאומי מגיעה ליותר מ-4,000

שקל לחודש. זה כולל שכר חודשי, דמי כלכלה, שכר דירה, נסיעות חינם, מענק שחרור כולל פיקדון אישי, הטבה בשיעור 2% מהשכר הבסיסי אם המתנדב/ת עובר לעבוד בשירות הציבורי (צבירה בחינם לפנסיה בשווי של עשרות אלפי שקלים). עם תום השירות הלאומי זכאי המתנדב/ת להטבות על פי חוק קליטת חיילים משוחררים, בדומה להטבות לחיילים ולחיילות. חוק שיחייב גיוס או שירות לאומי לכול, שיזרים עשרות אלפי צעירות וצעירים בשנה לשירות הלאומי - יחייב מיליארדי שקלים בשנה. שלא לדבר על הסכנה הוודאית באובדן אפשרויות התעסוקה לעובדים לא מיומנים והעמקת עוני בטוחה.

stella-k@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988