מזונות לילדה שאינה שלך

כך מצא את עצמו אדם מהיישוב משלם 8,000 שקל לאישה וילדה שאינן שלו

כיצד עולה חדש מכרמיאל מצא את עצמו משלם מזונות בגובה 8,000 שקל לחודש לאישה וילדה שאינן שלו? הוא חתם כערב להסרת צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגד הגרוש החב במזונות. הערב חתם בבית המשפט על תצהיר, במסגרתו התחייב לקחת על עצמו את התשלום החודשי וכל תשלום אחר שבו התחייב הגרוש בהסכם הגירושים, כל זמן שהגרוש שוהה בחו"ל. הגרוש אכן יצא וחזר לנסיעות קצרות 3 פעמים, אך בפעם הרביעית נעלם לבלי שוב - והגרושה הפעילה את ההוצאה לפועל כנגד הערב.

לאחר ששילם לגרושה במשך מספר שנים סכומים שהצטברו למאות אלפי שקלים, הערב פנה לבית המשפט בבקשה להשתחרר מחבותו, אך תביעתו נדחתה, והוא ימשיך לשלם את המזונות על-פי הסכם הגירושים.

בית המשפט דחה את טענתו של הערב כי בשל קשיי שפה לא הבין את המשמעות מרחיקת הלכת של הערבות עליה חתם, וכן את הטענה כי סבר שהערבות שחתם תקפה לנסיעה הראשונה בלבד ולא לאין סוף נסיעות.

בפסק הדין שניתן בחודש שעבר הדגיש בית המשפט כי מטרת הערבות היא להחליף את החייב בערב באופן מלא, כך שביטחונה של הגרושה, מקבלת המזונות, לא יורע בכל צורה שהיא בשל ביטול עיכוב היציאה מהארץ של הגרוש, ואין זה מתיישב עם ההיגיון או עם אינטרס ההסתמכות של הגרושה לשחרר את הערב דווקא כאשר מתרחש האירוע שבגינו ניתנה הערבות.

לא רק ערבים לחובותיהם של מכרים או שותפים לעסקים מוצאים את עצמם מסובכים עד מעל לצווארם. למרבה הצער גם חתימת ערבות לבן משפחה עלולה להתגלות כטעות איומה, כפי שניתן ללמוד מפסק דין אחר שהתפרסם רק השבוע.

פסק הדין מספר את סיפורה של מרים, אישה גרושה, אשר במהלך חיי נישואיה לא התערבה בניהול הכלכלי של התא המשפחתי ומשק-הבית, והותירה את כל העיסוק בכספים בידי בעלה.

לאחר גירושיה, כשמרים קבלה את חלקה ברכוש המשותף בסך של כ-2 מיליון שקל, היא פנתה לגבר האחר בחייה שבו נתנה אמון מלא, אחיה, כדי שינהל את כספיה לפי מיטב שיקול-דעתו. מרים אף הסכימה כי חשבונה ישמש כבטוחה לחשבונותיו של האח, וזאת מבלי לדעת שהאח עוסק בשוק האפור.

על אף שבחשבונות האח הופקדו ונמשכו סכומים בגובה עשרות מיליוני שקלים במשך תקופה ארוכה, הבנק החל לחשוד שהחשבון משמש להלבנת הון רק כשהחשבון הגיע ליתרת חובה של מיליון שקל, והודיע לאח כי עליו לסגור את החשבון.

בשלב זה אימונה המוחלט של מרים באחיה התבררה כשגיאה חמורה, שכן על אף שלטענת האח שכבו באותה עת למעלה מ-2 מיליון שקל במזומן בביתו, הוא החליט לכסות את החוב בחשבון דווקא בכספים שאחותו הפקידה בידיו בעיניים עצומות, והיא איבדה כספים אלה ללא שוב.

בית המשפט חייב את האח להשיב את הכספים לאחותו, תוך תקווה שתצליח לגבות כספים אלה בפועל, אך למזלה של מרים גם הבנק לא יצא פטור בלא כלום. בית המשפט קבע כי נפל פגם בהתנהלותו של הבנק, כאשר לא מילא את חובתו לעדכן תקופתית את מרים כערבה לחשבונות האח על היקף הפעילות בחשבון, רמת האשראי המאושרת, ההלוואות שלקח, יתרות החובה השנתיות וההתנהלות החריגה בחשבון - קרי כל הגורמים שיכלו להביא לידיעתה של מרים את רמת הסיכון לה הייתה חשופה.

מצד שני, בית המשפט לא חייב את הבנק לפצות את מרים במלוא הסכום, וגם לא על עוגמת-הנפש שנגרמה לה, מאחר שקבע כי גם מרים עצמה התרשלה בכך שהתנהלה בעיניים עצומות וסמכה על האח מבלי לערוך את הבירורים הנדרשים.

מה הן הנקודות שמצופה מאדם אחראי העומד לחתום על ערבות לבדוק טרם החתימה? ראשית יש לברר היטב מהו היקף הערבות, על איזה סכום מדובר במקרה הגרוע ביותר, ולאיזו תקופה, או במילים אחרות - ערכו בירור יסודי לגבי הסיכון שאתם לוקחים על עצמכם, ובשום אופן אל תחתמו "על עיוור".

כמו כן, חשוב להבין מה הן היכולות של החייב לעמוד בהתחיבויות שעבורן חתמתם ערבות, וכיצד ניתן יהיה לגבותם ממנו, ולבסוף גם לאחר שהחתימה כבר נשלמה, יש להקפיד לעקוב אחר ההודעות הנשלחות לערב אודות מצבו של החוב, ולשמור כל מסמך שקשור לחתימה על הערבות ולמעקב אחריו - לפחות עד שיוסר שמכם מן הערבות.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".