פראייר מי שקונה היום דירה

ביבי יעשה הכול - אבל הכול - על מנת להוזיל את מחירי הדיור בשנה הקרובה

פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. קיץ 2012 מוכיח עד כמה תקף משפט זה לתחום הנדל"ן בישראל. חודשים ספורים בלבד ישב עם ישראל על הגדר ומשום מה מתחיל להרגיש חלק מהציבור שהגדר דוקרת. אמנם אין גידול משמעותי בכמות העסקאות וחלק לא קטן מהם הוא של מקורבים, אולם יש הרגשה שהציבור מתחיל לגלות חוסר אמון במדיניות הממשלה בנושא ומכאן המרחק למה שאירע משנת 2009 ואילך קצר.

אם יש משהו שצריך להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות שלנו, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, זה המסר החד ששולח ציבור רוכשי הדירות שמאס בהבטחות. אין אמון בראש הממשלה, נגיד בנק ישראל ושרי האוצר והשיכון שכולם הבטיחו בצורה כזו או אחרת לטפל בבועת הנדל"ן.

אז מדוע פראיירים? מכיוון שאנו מתקרבים לתקופת בחירות. הסקרים מורים על איבוד קולות מאסיבי וסדקים בחומה הבצורה של קולות ביבי. נתניהו פוליטיקאי משופשף ואדם נבון היודע היטב שמה שיביא לו ניצחון או כישלון בבחירות הבאות יהיה מדד מחירי הדיור. אם יצליח להראות ירידה במחירי הדיור, הניצחון בבחירות כמעט מובטח. מכאן המסקנה ברורה. ביבי יעשה הכול - אבל הכול - על מנת להוזיל את מחירי הדיור בשנה הקרובה.

למה זה לא קרה עד היום אתם שואלים? בדיוק מאותה סיבה שלא פתרו את הבעיות בגוש האירו המדמם. כולם מנסים "ללכת עם ולהרגיש בלי"; מייצרים פתרונות ביניים חלקיים, שמים עוד פלסטר ועוד תחבושת ומגלגלים עיניים לשמיים בתקווה שיגיע הנס. אף אחד לא מעז לשים את ידו וללחוץ על הכפתורים הנכונים. בנק ישראל כבר עשה את שלו ואולי יחמיר עוד במעט את הקריטריונים לנטילת משכנתאות, אולם המפתח איננו בידיו.

מי שמאשים את מדיניות הריבית של בנק ישראל השנה פשוט לא מבין על מה הוא מדבר. גם אם הריבית הייתה גבוהה באחוז, שוק הנדל"ן היה נהנה בדיוק מאותה רמת ביקוש שכן אלה שרכשו דירה לאחרונה היו ללא כל ספק רוכשים אותה גם בריבית גבוהה יותר.

מהם הכפתורים הנכונים? בדיוק שלושה; החשוב ביותר והוא "נשק יום הדין" הינו טיפול במינהל מקרקעי ישראל. יום הדין מבחינת ביבי הינו יום הבחירות ועל כן קרוב היום בו יתמודד נתניהו עם חבורה מצומצמת של אנשים שחושבים שהם בעלי הקרקעות של המדינה ואף אחד לא יכול לומר להם מה לעשות ואיך. למרות הרבה רעש וצלצולים שעשה המינהל, בפועל הוא משחרר קרקעות בקמצנות שהפכה אצלו לאומנות. זה חייב להיפסק והיחיד שיכול להפסיק זאת הוא נתניהו.

הכפתור השני הוא הוועדות - דרושה עליית מדרגה במתן ההיתרים לנושא פינוי-בינוי. ברחבי הארץ פרושים עשרות אלפי בניינים שלא ממש ראויים לשימור, בלשון עדינה. בכל בניין כזה יש 8-16 דירות. על השטח אפשר לבנות לכל הפחות פי 4. זירוז הטיפול בעניין זה יביא לגידול חד בהיצע.

הכפתור האחרון הוא הקבלנים; הם ימשיכו לבכות ולזעוק את זעקת הקוזאק הנגזל. אין אשראי, אין עובדים- אין ואין ואין. בפועל הם רוכשים עוד ועוד קרקעות לאגירה כפי שעשו בתחילת שנות ה-2000 על מנת לייצר בכוח מחסור. רק סנקציה חריפה על רכישת קרקע ללא בנייה תביא לסיום התופעה המכוערת.

היה די משעשע לשמוע את בכי התמרורים של בכירי הקבלנים כשראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, פרופ' יוג'ין קנדל, הציע להביא קבלנים מחו"ל שייבנו. לכזה סדין אדום מול העיניים לא ציפו הקבלנים. רק זה עוד חסר להם. לא מספיק שיהיו קופצים רבים על המציאה (עדיין הרבה יותר אטרקטיבי לבנות בישראל מאשר בספרד או רומניה), נוסף על כל הצרות של הקבלנים עלול הצרכן הישראלי חלילה לגלות שמשך הבנייה מתקצר בחצי שנה כאשר מנהל את הפרויקט קבלן זר.

אולי יש כפתורים נוספים אבל תהיו בטוחים בדבר אחד: ביבי ילחץ עליהם וסביר מאוד שבשנה הבאה תראו מחירים זולים יותר.

* יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס.

** yf@energyfinance.co.il

*** אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות, תחת הכותרת "המדוברות ביותר", תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.

**** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד