לבדיקת לחץ דם סמסו 2: כריס ווסדן על החדשות ברפואה

כריס ווסדן, ראש תחום החדשנות ברפואה ב-PwC מסביר למה אנחנו לא צריכים מוצרים נוספים, מבהיר שהצרכנים רוצים שהאפליקציה שלהם תעבור ניסוי קליני ומספר שאפשר להזמין תור לרופא "כמו שמזמינים תור במסעדה"

כריס ווסדן אוהב להיות מודע לגופו. כל צעד שהוא עושה נמדד על-ידי מד צעדים שסוכם בסוף היום את הוצאת האנרגיה שלו ומשווה אותה לצריכת הקלוריות שלו, שנמדדת הישר המזון שהוא אוכל. מגופו משתלשלים חיבורים שונים, שכולם מובילים לחמ"ל שבתוך הטלפון הסלולרי.

ווסדן אינו חולה, מדובר בחלק מהעבודה שלו. הוא מכהן כראש תחום החדשנות ברפואה בקבוצת PwC ובמסגרת תפקידו היה אחראי על מחקר ענק בתחום טכנולוגיות הבריאות לצרכן הסופי שערכה הקבוצה בחודשים האחרונים. המסקנה של ווסדן היא שמה שעוצר את החדשנות בתחום אינה הטכנולוגיה אלא התשתית. "המודלים העסקיים עוצרים את החדשנות", הוא אומר בראיון ל"גלובס", "כבר יש מוצרים מצוינים, אנחנו לא צריכים עוד מוצרים אלא ללמוד איך להשתמש בצורה הטובה ביותר בטכנולוגיה שכבר יש לנו".

ווסדן מציין כי מערכת הבריאות נמצאת היום בקונפליקט. התקציבים שמוקדשים לבריאות הגיעו לרמות שהציבור אינו יכול לעמוד בהן, וכעת צו השעה הוא חיסכון. מה יכולות לעשות חברות חדשניות מול לקוחות שרוצים לצמצם את ההוצאות? "כשאני מדבר עם החברות אני מסביר להן ש'לחסוך עלויות' אין פירושו דווקא 'להפחית את הרווחים שלך'. השאלה היא לא כמה המוצר שלך עולה אלא מה הוא נותן למערכת. כרגע, בקונסטלציה הקיימת, המוצרים לא נותנים למערכת מספיק".

בעולם המידע, שהרופאה היא במידה מסוימת חלק ממנו, מתרחשים שינויים מרחיקי לכת, הן מבחינת יכולות עיבוד המידע והן מבחינת הנגישות שלו בכל רגע ומקום. "תמיד לוקח 10 שנים יותר כדי להטמיע בשוק הרפואי שינויים דומים לאלה שמוטמעים במקומות אחרים", אומר ווסדן.

ווסדן מציין כי לו היינו מנסים לשמר את העלויות של מערכת הבריאות אל מול הגידול באוכלוסין ובתחלואה בעולם המערבי, ללא שינוי דרמטי במודל העסקי, רופא היה צריך לפגוש 60 חולים ביום, גזירה שהציבור לא מעוניין לעמוד בה. "אם זה לא מה שאנחנו רוצים, דרושה מהפכה פורצת דרך".

"פחות ניסיון ואינטואיציה"

הטענה של ווסדן היא שמידע מוביל לחיסכון. "ככל שיש בתחום יותר מערכות עיבוד מידע, צריך פחות ניסיון ואינטואיציה, וזה אומר שניתן להעביר את ההחלטה גם למישהו פחות חכם ומנוסה", הוא אומר. האם הרופאים יסכימו לכך? ווסדן מאמין שכן, בהסתמך על דוגמא ותיקה, תחום מתן החיסונים לשפעת בבריטניה. "בהתחלה הרופאים שלטו בשוק. בעקבות המחסור ברופאים והרצון שלהם לעבור למשימות יותר מאתגרות, תפקיד החיסון עבר לאחיות ולאחר מכן על-פי אותו עיקרון - לעובדים ללא הכשרה רפואית רחבה, שהוכשרו במיוחד לזה. בעצם, זה תפקיד שגם קוף יכול לעשות".

ההערכה היא שיותר ויותר משימות רפואיות יועברו ל"קופים" משום שמחשבים יבצעו את הרכיב האינטלקטואלי שלהן. הרופאים יתפנו לתת מענה לשאלות המורכבות והמיוחדות באמת.

ומה באשר לתחום של פיתוח תרופות? ווסדן מספר כי בכיר בחברת תרופות אמר במסגרת כנס ILSI-Biomed 2012 בו ביקר, כי "העתיד מאחורינו" הכוונה היא שחברות התרופות לא מצליחות כל כך בפיתוח תרופות חדשות, לא בקצב שהן היו רוצות. במקביל, התרופות הקיימות שלהן יעילות פחות מכפי שיכלו להיות, כי החולים שוכחים ליטול אותן או נוטלים לא בדרך הנכונה, או שהן אינן מכוונות היום אל קבוצת החולים הנכונה. מגוון שיטות מתקדמות של מתן מוטיבציה לנטילת תרופות, של זיהוי האוכלוסיות שיקבלו את התועלת הרבה ביותר ושל בקרה לגבי יעילות הנטילה, יוכלו לתרום המון לבריאות הציבור ולהצלחה של חברות התרופות.

ווסדן מספר את סיפורה של חברת מרק סרונו אשר התלבטה כיצד לחזק תרופה גנרית שלה לסוכרת שנתקלה בתחרות רבה. "הם פיתחו מערכת שמדווחת מידע לאחות, וראו כי טוב. המערכת שיפרה את הטיפול בחולה. לכן שאלו את המבטחים האם הם מוכנים לשלם פרמיה על מוצר כזה והם אמרו - 'כן, בתנאי שאם התוצאות של החולה שנוטל את התרופה הזו פחות טובות, נשלם פחות'. מרק סרונו הסכימו והגדילו את נתח השוק שלהם. זוהי דוגמא לחברה שהיא 'הבעלים של המחלה', ולכך חברות התרופות צריכות לשאוף".

דוגמא נוספת היא ג'נרל אלקטריק שמפתחת מערכות לאבחון וניטור. "הם עדיין לא הבעלים של סרטן, אבל הם מתקרבים לזה. הם נמצאים בשוק עם מערכת אינטגרטיבית שמלווה את החולה ברבים מן השלבים של האבחון והטיפול. הם הבינו שהמודל צריך להיות יותר הוליסטי, יותר שירותי".

סנופי אוונטיס עושה מאמץ ממוקד להיות "הבעלים" של מחלת הסוכרת. "היא פיתחה גלוקומטר לאייפון, מערך מידע לרופאים ומגוון אתרי אינטרנט שממליצים מה לאכול ואיך להתנהג. הם פיתחו אלגוריתמים שאומרים לך איך לנהל את היומיום שלך כך שתוכל לנהל את הסוכרת, וזה יותר אפקטיבי מהתרופה הכי אפקטיבית".

לדבריו, גם חברות המכשור הרפואי המושתל צריכות לחשוב התחום הזה. אם אנחנו כבר מכניסים מכשיר לתוך הגוף, חבל שלא יגיד לנו מה קורה בפנים.

- אין בעיה של פרטיות?

"הצרכנים הלכו לאינטרנט עם חשבונות הבנק שלהם, אז מדוע שלא יסמכו על ההצפנה עם המידע הרפואי שלהם? מה כבר יכול לקרות? הרי אי אפשר לגנוב לי כסף ככה. גם אני נמצא בפורומים עם הבעיות הרפואיות שלי, ואני מספר שם כל פרט שהוא בקשר למחלה שלי.

"דובר גם על חשש לחשוף מידע גנומי, מתוך פחד שלא תתקבל לעבודה אם יש לך גנים 'חולים', אבל נחקקו חוקים שאינם מאפשרים להפלות לפי זה.

"אני רואה שהדור הצעיר בכלל לא מודאג מהדברים האלה. להיפך - הוא יודע שאם לא נחלוק מידע, לא נלמד. המחלה היחידה שאנשים פוחדים לחשוף באמת, היא איידס. בגל האיידס כל פאניקת הפרטיות הזו התרחשה".

הזדמנות לתעשייה הישראלית

מי שצריכות להתמודד עם חסם הסודיות הן חברות התרופות. "מי שכבר חולה במחלה שצריך לנהל, בדרך כלל חולה ביותר ממחלה אחת או לכל הפחות לוקח תרופות של יותר מחברה אחת. האם החברות יהיו מסוגלות לשתף פעולה בפיתוח ושיווק אפליקציות לניהול המחלה עם מגוון תרופות? אם הן לא יעשו זאת, מישהו אחר שאינו חברת תרופות יכבוש את השוק הזה מהן". בינתיים, עד שחסם הסודיות חוסר ייפתר, רוב החברות שמעוניינות 'לנהל את המחלה' פשוט משתדלות לרכוש פעילויות מגוונות בתחום המחלה שלהן.

מהי אפליקציה מוצלחת למובייל רפואי? לדברי ווסדן, זוהי אפליקציה אינטגרטיבית - שמחברת בין המכשירים השונים שבידי הצרכן ובינו לבין הרופא והמבטח שלו; אפליקציות חברתיות, ששומרות על הפרטיות בעת הצורך; אפליקציות שמכילות מידע רפואי אמיתי שיכול להשפיע על החלטות הצרכן.

כך למשל הוא מציין אפליקציית WellDoc מאפשרת לצרכן לנהל את מערך הבדיקות והתרופות שלו. אפליקציית ZocDoc שמאפשרת להזמין תור לרופא "כמו שמזמינים תור במסעדה".

אפליקציות כאלו, שתומכות בהחלטה רפואית אמיתית, צריכות לעבור רגולציה כמו מכשור רפואי פשוט, הן מאושרות תוך פרק זמן מינימלי של 90 יום ורק לאחר ניסוי קליני. "אבל הצרכנים מחפשים את הניסוי הקליני הזה, בהחלט".

קלאודיו ירזה, שותף ב-PwC ישראל שאחראי על תחום מדעי החיים, אומר כי "החברות יצטרכו להיות קרובות יותר לשוק. כיוון שהתעשייה הישראלית זזה מהר, זו הזדמנות גם בשבילנו וחבל שעוד לא רואים הרבה חברות בתחום הזה. חברה ישראלית לא תהיה הבעלים של המחלה, אבל היא תציע חלק מן הפתרון".

כמה כסף
 כמה כסף


בריאות סלולרית
 בריאות סלולרית

צרו איתנו קשר *5988