חברת ביטוח סירבה לפצות - כי הנרצחת היתה מבוגרת מדי

חברת ביטוח שסירבה לפצות בנים של קשישה שנרצחה בביתה, בטענה כי היא הייתה מבוגרת מדי בעת הרצח, נתבעה - ונאלצת להגיע להסכם פשרה ולשלם כ-446 אלף שקל פיצוי לבנים.

הרצח אירע בשנת 2010, כאשר הקשישה חזרה לביתה וגילתה שכן המרוקן לה את הארונות. השכן המופתע רצח את שכנתו במהלך השוד וברח, אך תוך זמן קצר הרצח פוענח, השכן נעצר, נשפט ונכלא.

בתום השבעה גילו בניה של הקשישה, כי אמם שילמה פוליסת ביטוח תאונות אישיות במשך כעשור, החל משנת 2000 ועד ליום מותה באופן רצוף - פוליסה שכיסתה גם מקרי רצח. השניים פנו אל חברת הביטוח, בשם עיזבון אימם, לקבלת הפיצויים על בסיס הפוליסה, אך הופתעו לקבל דחייה. הסיבה שסיפקה חברת הביטוח: באותיות הקטנות בפוליסה נכתב שהיא מבוטחת רק עד גיל 75, בעוד שהאם נרצחה בגיל 76. ואולם, הבנים גילו כי אמם המשיכה לשלם את תשלומי הפוליסה לחברה גם לאחר גיל 75, ועל כן החליטו לתבוע את החברה.

בתביעה בסך כחצי מיליון שקל שהגישו כנגד חברת הביטוח, באמצעות עו"ד דוד פייל, נטען כי עצם גביית פרמיית הביטוח לאחר גיל 75 מהווה הבטחה של חברת הביטוח לבטח את לקוחותיה מפני תאונות. לטענת הבנים, על חברת הביטוח היה להודיע לאישה כי הפוליסה פגה מבעוד מועד.

חברת הביטוח, נטען, אינה יכולה להחזיק במקל משני צדדיו: מצד אחד לחייב את הלקוח בפרמיה חודשית כל עוד הוא לא נזקק לביטוח, וכאשר מגיעה תביעתו - לדחות אותה בתואנה שהביטוח אותו רכש ריק מתוכן.

לדברי עו"ד פייל, על-פי תקנות הביטוח, על החברה המבטחת להודיע ללקוחותיה כאשר מועד הפוליסה פג, ולהפסיק לחייבם בפרמיה חודשית - שתי פעולות שלא נעשו ע"י חברת הביטוח, ועל כן, דרש מביהמ"ש לחייב את חברת הביטוח לפצות את בניה של הנרצחת בפיצויים הקבועים בפוליסה וכן להטיל על חברת הביטוח ריבית עונשית כבדה, בשל ניסיונה הלא הוגן, לכאורה, לחמוק מתשלום פיצוי לשאירי המבוטחת.

ואולם, הבנים לא נדרשו להוכיח את תביעתם. לאחר הגשת התביעה, ובהתקרב מועד המשפט, הציעה חברת הביטוח פשרה נדיבה לבניה של הנרצחת, והסכם הפשרה נחתם לפני מספר ימים. על פי הסכם הפשרה נאסר לחשוף את שם חברת הביטוח.