השעות המסוכנות של הלילה

הטמפרטורה החיצונית משפיעה על השעון הביולוגי והאור על מידת החיסון הפנימי

אם החום של השבועות האחרונים גרם לכם להרגיש שהזמן נוזל לכם בין הידיים, בדומה לציור המוכר "התמדתו של זיכרון" של סלבדור דאלי, ייתכן שאתם לא מדמיינים. חוקרים מאוניברסיטת ז'נבה בשוויץ גילו ששינויים בטמפרטורת הגוף יכולים להשפיע על השעון הביולוגי של הגוף.

לשעון הפנימי יש חלק אינטגרלי ברוב הפעולות שמתרחשות בגוף. כמעט כל תא בגוף כולל גנים שמקודדים הורמונים אשר משתתפים בתהליך ספירת הזמן ומכוונים על בסיסו את הפעולות הביולוגיות של הגוף, במחזור שאורכו בערך 24 שעות.

על קונצרט השעונים הזה מנצח שעון גדול במוח, ששולט בהפרשה של הורמונים אשר מסנכרנים את שעוני התאים. שעון המוח מושפע מאור השמש, מה שמאפשר לנו להתאים את עצמנו במעבר בין אזורי זמן שונים.

"ידענו שהטמפרטורה מעורבת במשחק שבין אור השמש, הזמן והתאים, אבל לא ידענו כיצד", מסביר אולי שיבלר, פרופ' לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת ז'נבה. פיצוח החידה החל לפני כשנתיים, כאשר חוקרים מצאו כי ברגע שאור השמש נקלט בעין, הוא מפעיל מנגנון ביולוגי שמשפיע על טמפרטורת הגוף. מסתבר שדווקא הטמפרטורה מפעילה גנים שקשורים למדידת זמן בתוך התאים.

למעט בתנאים קיצוניים, לטמפרטורה החיצונית יש רק השפעה קטנה על טמפרטורת הגוף שלנו, ולכן אנחנו בדרך כלל מצליחים לשמור על תפיסת זמן קבועה גם כשאנחנו נכנסים ויוצאים מחדר ממוזג. לעומת זאת לפעילות גופנית, מתח נפשי, מחלות ועבור נשים - המחזור החודשי - יש השפעה על טמפרטורת הגוף.

חיות פרימיטיביות יותר, בעיקר חיות עם דם קר שטמפרטורת הגוף שלהן אינה יציבה, מגיבות בצורה חדה יותר לטמפרטורה בחוץ. נראה כי המנגנון בחיות בעלות דם חם, שמקשר בין טמפרטורת גוף לבין שעונים ביולוגיים, עבר עידון וכיול וכעת הוא אינו מושפע משינויים מינוריים.

בניסוי הנוכחי גילו החוקרים חלבון בשם CRIP אשר דבק במולקולות RNA, שתפקידן לתרגם פעילות גנטית לפעילות של חלבונים בגוף. כשה-CRIP מתחבר אל RNA מסוים, הוא הופך אותו ליציב יותר ומאפשר לו להצטבר בתוך התא. הטמפרטורה משפיעה על ייצור ה-CRIP שמשפיעים בתורם על השעון הביולוגי.

כך למשל, ה-CRIP משפיע על הייצור המחזורי של חלבון בשם DBP אשר שולט במטבוליזם של תרופות. חלבון זה מושפע ביותר מהשעון הביולוגי. עדות מצמררת לכך התקבלה כשתרופה כימותרפית ניתנה לעכברי מעבדה בבוקר ובערב. כל העכברים שקיבלו את התרופה בבוקר מתו ואילו כל העכברים שקיבלו את התרופה בערב שרדו, כי בערב היו בגופם רמות גבוהות יותר של החלבון שמפרק תרופה.

הגברים מתים בלילה

מספר רב של פעולות בגוף מושפע מהשעון הפנימי. מחקר שפורסם בפברואר האחרון גילה כי יש הבדל אפילו ביכולת של המערכת החיסונית לגלות פולש, בשעות שונות של היום. בעכברים, חומרתה של מחלה זיהומית הושפעה מן השעה ביום בה נחשף אליה העכבר לראשונה.

גם אצל בני אדם הסיכון למות מזיהום בבית חולים, הוא גבוה יותר בין השעות 2 בלילה עד שש לפנות בוקר. אם בעבר היה ויכוח האם הסיבה היא מחסור בכוח אדם וישנוניות הצוות הרפואי, או שינויים בגוף החולה עצמו, הרי שהמחקר תומך באופציה השנייה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988