גרוניס: בוררות חובה תפגע בעצמאות ביהמ"ש ובזכות להליך הוגן

עימות חריף בין נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, לשר המשפטים, יעקב נאמן, בנוגע ליוזמתו של נאמן לחוקק חוק שיחייב להעביר תביעות אזרחיות בגובה עד 2.5 מיליון שקל להליך של בוררות חובה: במכתב ששיגר גרוניס לוועדת החוקה של הכנסת בימים האחרונים, מביע גרוניס התנגדות חריפה להצעת החוק וקובע כי מדובר בהצעה לא חוקתית, שהנזק שתגרום יהיה רב מתועלתה.

הצעת חוק בוררות חובה, שוועדת החוקה תדון בה מחר (ג') לקראת קריאה שנייה ושלישית, מהווה אחת מיוזמות הדגל של שר המשפטים בקדנציה הנוכחית שלו.

בשנת 2011 יזם נאמן הצעת חוק שנועדה להקל את העומס הכבד המוטל על ערכאות השיפוט ובמיוחד על בתי משפט השלום. זאת, באמצעות שיטה של הפרטה חלקית של הסמכות השיפוטית, כך שעורכי דין בעלי ותק מסוים יוכלו לשמש בוררים.

ההבדל בין הליכי בוררות המתקיימים כבר היום לבין הצעת החוק, הוא שלראשונה העברת התיק לבוררות לא תהיה תלויה בהסכמת הצדדים לעניין זה.

לפי ההצעה, נשיא בית משפט השלום או סגנו יהיו רשאים להעביר תיק אזרחי שהוגש לבית משפט השלום, דהיינו בתביעות אזרחיות בגובה עד 2.5 מיליון שקל, להליך בוררות שיתנהל בפני עורך דין פרטי.

בעבר הואשם נאמן, בידי גורמים שונים, כי יזם את הצעת החוק להעברת תיקי שלום לבוררות חובה, לא במטרה להקל על העומס בבתי המשפט, אלא כדי לספק תעסוקה, במימון המדינה, לעורכי דין בכירים מהמגזר הפרטי - אותה מילייה שממנה הוא עצמו בא, והמאיישת בין היתר את פירמת עורכי הדין שהוא נמנה עם מייסדיה - הרצוג-פוקס-נאמן.

"קשיים חוקתיים ומעשיים"

"אני סבור כי הצעת החוק מעוררת קשיים חוקתיים ומעשיים משמעותיים", כותב גרוניס בחוות-דעתו שהועברה לוועדת החוקה, "היא עשויה לפגוע בעצמאות בתי המשפט, בזכות להליך הוגן ובזכות הגישה לערכאות".

עוד מציין גרוניס כי יש "ספק ניכר אם יש בהצעה להגשים את התכלית שביסודה, להקל על העומס המוטל על בתי המשפט. בפועל, לא זו בלבד שהצעת החוק תפגע בזכותם של הפונים לבתי המשפט לכך שעניינם יוכרע על-ידי שופטים מקצועיים, בלתי תלויים, ובהליך פומבי המתנהל על פי סדרי דין קבועים וידועים מראש - אלא שהיא תטיל על מערכת המשפט עומס משמעותי, הכרוך בפרוצדורה להפעלת ההסדרים הקבועים בהצעה. לפיכך, ניכר כי הנזק הצפוי מהצעת החוק עולה על התועלת שעשויה להיות בצידה".

לדברי גרוניס, יש בהצעת החוק פגיעה בעקרונות יסוד חוקתיים, מאחר שהיא מאפשרת "העברה של סמכות שיפוטית ממערכת המשפט לגורמים פרטיים, שלא חלות עליהם המגבלות החלות על שופטים, ושהתמריץ הכלכלי יעמוד בבסיס עבודתם".

גרוניס טוען כי אף כותרת ההצעה, "בוררות חובה", מטעה, מאחר שהיסוד הבסיסי בהליך בוררות הוא יסוד ההסכמה. "הצעת החוק מעניקה לבוררי-חובה סמכות שפיטה, מבלי שיחולו עליהם הכללים המבטיחים עצמאות ואי-תלות. ההצעה מאפשרת קיצור-דרך על-ידי הקמה של מערכת שפיטה מקבילה", טוען הנשיא.

בחוות-דעתו עומד נשיא העליון על כל העקרונות המבטיחים את העצמאות המוחלטת של שופטי בתי המשפט, החל מסדרי בחירתם, מינויים, קביעת שכרם וכללי האתיקה והפסלות החלים עליהם.

"כל אלה נעדרים מהצעת החוק, ולא בכדי", מאשים גרוניס. "ספק אם ניתן להחיל מערכת נורמות קפדנית על עורכי דין, שאינם חלק ממערכת המשפט".

לדבריו, אפילו את הכלל שבוררי-החובה יעסקו רק בעבודה זו, מאפשרת ההצעה לעקוף: "שערו בנפשכם - בורר-חובה יהיה בעל סמכות שפיטה ביום אחד - וביום שלמחרת ייצג לקוחות עסקיים".

"יש לנו שופטים מצוינים"

הצעת החוק פוגעת, לדברי גרוניס, גם בזכות הגישה לערכאות, המבטיחה לכל אדם לקבל סעד מרשות שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה. הפתרון לסחבת בבתי המשפט איננו נעוץ, לדברי נשיא העליון, בהקמה של מערכת שיפוט מקבילה, אלא בשיפור המערכת הקיימת.

לדבריו, גם ההליכים החדשים שייווצרו כתוצאה מהצעת החוק - כמו הזכות לערער לבית משפט מחוזי על ההחלטה להעביר תיק לבוררות-חובה, אישור פסק הבורר על -די בית משפט השלום או ערעור בזכות על פסק הבורר - ימנעו מההצעה להגשים את תכליתה ולא יקלו על העומס.

"יש לנו שופטים מצוינים", מסיים גרוניס את חוות-דעתו, "יש לנו מערכת משפט עצמאית ומקצועית, ויש לתת בידיה את הכלים הנוספים הדרושים על מנת שתמלא את יעדיה".

במשרד המשפטים אומרים כי זוהי הפעם הראשונה שבה נשמעת עמדתו המתנגדת של נשיא העליון להצעת החוק למיסוד הליכי בוררות חובה, וזאת לאחר תקופה ארוכה שבה גובשה ההצעה בשיתוף הנהלת בתי המשפט.

עוד מציינים גורמים משפטיים בכירים כי בחוות-דעתו של גרוניס לא נאמר מפורשות כי אם החוק יתקבל, ותוגש נגדו עתירה לבג"ץ - בית המשפט יורה על פסילת החוק.

יועץ התקשורת של השר נאמן, אמציה בר-משה, מסר כי "הנשיא גרוניס העביר את עמדותיו בנושא הצעת החוק. השר יקיים דיון במשרדו עם הגורמים המקצועיים ויבחן את הערותיו של הנשיא לגופן".