ההסתדרות הרפואית, שניהלה בשנה שעברה קמפיין לחיזוק הרפואה הציבורית, הודיעה היום (א') באופן רשמי על התנגדותה להצהרת הכוונות שהשמיעו בשבוע שעבר בכירי משרד הבריאות בדבר ריסון הרפואה הפרטית. "במקום להגביל משאבים במערכת הפרטית, על משרד הבריאות לפעול כדי להגדיל משמעותית את המשאבים העומדים לרשות המערכת הציבורית" - כתב יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו.
לדבריו, "מערכת הבריאות זקוקה להגדלת המשאבים. בישראל, ההוצאה לנפש בשנה בערכי כוח קנייה היא כ-2,300 דולר, כאשר במדינות המתקדמות באירופה ההוצאה היא כמעט כפולה ובארה"ב אף יותר ממשולשת. ידוע לך היטב כי הרפואה המודרנית מתייקרת והולכת. החיסכון הינו על חשבון המטופלים, הרופאים ואנשי הצוות האחרים. תחרות תורמת רבות בתחום התשתיות, זמינות הטיפול ולעתים איכות השירות".
למעשה, בהסתדרות הרפואית שבים וטוענים כי הפתרון האידיאלי לחיזוק הרפואה הציבורית עובר בהחזרת המודל שמאפשר לבתי החולים הציבוריים להעניק שירותי רפואה פרטיים (שר"פ). "ברצוני לחזור ולקרוא למשרד הבריאות ליצור בדחיפות מציאות בה מטופלים יוכלו לממש את הביטוחים הפרטיים (והמשלימים, ש.נ) במוסדות הרפואיים הציבוריים, לרבות לצורך בחירת רופא", כתב אידלמן.
עיוות שמעצים את הרפואה הפרטית
על פי נתוני הלמ"ס, 79% מהישראלים מחזיקים בביטוחים משלימים המאפשרים להם, בין היתר, לבחור את הרופא המנתח תמורת השתתפות עצמית נמוכה יחסית, אולם זאת אך ורק בבתי חולים פרטיים. שיעור זה צונח כשבוחנים את היקף הביטוחים בקרב קשישים, אוכלוסיות חלשות ובני מיעוטים. במוסדות הציבוריים, ובראשם בתי החולים הגדולים במרכז הארץ, טוענים מזה שנים כי מדובר בעיוות שמעצים את הרפואה הפרטית וגוזר את דינה של הרפואה הציבורית.
בתחילת המו"מ שניהלה בשנה שעברה ההסתדרות הרפואית מול נציגי המדינה, העלה ד"ר אידלמן את סוגיית השר"פ ולפי חלק מהדיווחים הוא אף הסכים לוותר על חלק מדרישות השכר בתמורה להסכמת המדינה בעניין. מהר מאוד התברר כי השר"פ ממשיך לעורר מחלוקת ציבורית רחבה ומאיים לפגוע באהדה הציבורית כלפי הרופאים - והסוגיה הוסרה משולחן המו"מ.
מי שהמשיכו לנהל את הקמפיין בעניין השר"פ הם בעיקר מנהלי בתי החולים הממשלתיים הגדולים: איכילוב, שיבא ורמב"ם. במקביל, עוד טרם נחתם ההסכם עם ההסתדרות הרפואית באוגוסט אשתקד, קבוצה של רופאים בכירים הקימו ארגון מתחרה בשם ארב"ל, שנועד בין היתר לקדם את רעיון השר"פ.
ההסכם שעליו חתמה ההסתדרות הרפואית, שלא כלל את השר"פ ואף חייב לראשונה את הרופאים בהחתמת שעון נוכחות, פגע במידה ניכרת באמון של רבים מהרופאים בהנהגת הארגון. החזרת סוגיית השר"פ לראש סדר היום הציבורי מצד ראשי הסתדרות הרפואית עשויה למתן את אותן תחושות, ואולי אף לפגוע ברלוונטיות של הארגון המתחרה.
ההוצאה הלאומית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
