עד מוטל בספק

היום התברר כי הפרסומים על טיבו וטבעו של ש"ד היו כנראה נכונים

משפט פלילי הוא טקס מורכב וארוך, רצוף אירועים קטנים, הררים של מסמכים ומוצגים, טענות אנשים, דיונים על גבי דיונים, הוא רווי התנגדויות, טענות והתפלפלויות, ובחלק מהמקרים הוא גם מלווה בסיקור תקשורתי אינטנסיבי.

בסופם של כל אלה צריך השופט להסתגר עם הררי תוצרי המשפט בחדרו ולהחליט למי להאמין - האם למדינה, המאשימה, שהשקיעה משאבים רבים כדי למצות את הדין עם הנאשם, ושרוב הציבור עומד מאחוריה; או לנאשמים הבודדים, שגורלם מוטל על כף המאזניים.

ולא מדובר במשימה פשוטה. כמעט תמיד, בעיקר בתיקי צווארון לבן, עולה בשלב מסוים בלבו של השופט חשש כי קיים ספק, ולו סביר, באשמה. והספק הסביר תמיד מלווה גם הוא בספק לעצם קיומו.

אבל לרוב, בתום התהליך הזה, יש לשופט רגע של התבהרות. רגע שבו הוא מבין אם היה מעשה, אם לאו; ואם היה מעשה - האם הייתה מלווה בצדו כוונה פלילית, אם לאו. רגע שבו פתאום, מבין הררי המוצגים, המחשבות, והדפים, צצה האמת. לפעמים, רמז לאותה אמת, קרן אור ראשונה שמבשרת את ההתבהרות, אפשר למצוא כבר במהלך המשפט.

הודאה בשקרים

בחודשים האחרונים מלאה הארץ פרסומים מכפישים בנוגע לטיבו וטבעו של ש"ד, עד המדינה במשפט הולילנד. הפרסומים הללו לא היו נקיים מאינטרסים. אבל היום (ב'), עם תחילת חקירתו הנגדית, התברר כי הפרסומים היו נכונים, ואולי אפילו עשו חסד עם ש"ד. בפני אולם מלא מפה לפה הודה ש"ד כי רוב חייו הוא נהג לשקר או לומר חצאי אמיתות.

בין היתר הודה ש"ד כי בטיוטת התביעה שהכין נגד יזם הולילנד, הלל צ'רני, הוא נקב בסכומי שוחד שקריים ואף ייחס לקיחת שוחד לחפים מפשע. ש"ד אף הודה כי הוא ייחס שוחד לאנשים שאת עצם קיומם המציא ושמעולם לא צעדו על פני האדמה.

את סופו של משפט פרשת הולילנד מוקדם לקבוע. זמנה של ההתבהרות המיוחלת, זמנה של האמת, עדיין לא הגיע. אבל ביום הראשון לחקירתו הנגדית של ש"ד במשפט, הסתננה לפחות קרן אחת של ספק והוטלה על כותלי אולם בית המשפט המחוזי בתל-אביב. אולי הספק יתפוגג בהמשך הטקס.