איסלם | לפני כולם

"אללה איסלאם" הכניסה לערוץ 10 כחצי מיליון שקל לפרק

מדובר בסדרת הדוקו הנצפית ביותר בערוץ 10 מאז הקמתו ■ תוכניתו של צבי יחזקאלי סיימה את העונה עם רייטינג ממוצע של 19.2%

הסדרה "אללה איסלאם", שבאה אמש (ד') לסיומה, היא התוכנית הדוקומנטרית הנצפית בערוץ 10 מאז הקמתו. הקופרודוקציה בין הערוץ ובין הרשות השנייה בת 4 הפרקים, אותה הגיש צביקה יחזקאלי, הניבה רייטינג ממוצע של 19.2%.

כמו כן, מאז תמה עונת הקיץ של ערוץ 10, ובה משדרי הריאליטי הבולטים של הערוץ, "הישרדות" ו"היפה והחנון", "אללה איסלאם" היא התוכנית הנצפית של הערוץ.

ההערכות בשוק התקשורת מדברות על עלות של כ-400 אלף שקל לפרק, מתוכם 110 אלף שקל שתוקצבו על-ידי הרשות השנייה. לאור נתוני הצפייה הגבוהים, שהגיעו בפרק השני לנתון של 20.1%, הכניס הערוץ כחצי מיליון שקל נטו לפרק.

ל"גלובס" נודע, כי מספר גופי שידור באירופה - בין היתר מרוסיה, בלגיה ושבדיה - כבר הביעו עניין ברכישת הסדרה, ומתנהל משא-ומתן למכירתה.

גורמים בערוץ מייחסים בין היתר את ההצלחה של התוכנית לפעילות השיווקית שלה. בראיון למגזין MT של "גלובס" אמר יחזקאלי, כי "מתחו ביקורת על השם של הסדרה, והם צודקים. גם אני לא רציתי את השם. בפסטיבל הקולנוע בירושלים השם היה 'החצר האחורית של אירופה: צבי יחזקאלי בעקבות המהגרים המוסלמים'. אבל זה ערוץ מסחרי, וצריך לקצר, ולעשות טיזר לפרומו, ושיווקית ההחלטה הזו היתה נכונה, גם אם היא עושה עוול למעמיקים".

במחלקת הפרומו של ערוץ 10, במהלך שגרר ביקורות רבות, בחרו באופן מודע ללכת על כיוון רגשי שישחק על החשש היהודי/ישראלי מהתפשטות האיסלאם, והדבר בא לידי ביטוי בשם שנבחר ובפרומואים - באריזתם ובמוזיקה שליוותה אותם.

ההחלטה, שהתקבלה במחלקת הפרומו בראשותו של יניב אמודאי, באה בכוונה למשוך קהל שאינו צופה בדרך-כלל בתוכניות תיעודיות. ואכן ניכרה צפייה גבוהה בקרב צעירים ונשים, לאחר שהעיצוב דמה יותר לסדרת מתח כמו "אלנבי", למשל. בחירת השם כיוונה באופן ברור להפחדה ועוררה קונוטציה לקריאה "אללה הוא אכבר".

צפייה גם בקרב לא יהודים

לצד זה, נעשה שימוש ברור בדמותו של יחזקאלי, כדי לקדם את התוכנית כ"גיבור" דרמת המתח. יחסי הציבור לתוכנית נועדו להעלות ולהעשיר את הפרופיל הציבורי של יחזקאלי, ובכלל זה הארה של דמותו ותפיסות עולמו הייחודיות בנוף הטלוויזיה הישראלי, מעבר לדמות המוכרת שלו כפרשן לענייני ערבים.

להצלחת התוכנית תרם גם הדיון הציבורי שהיא עוררה, בעיקר בקרב חוגי השמאל והציבור הערבי שראו בה חד-צדדית. ואולם, מעניין לשים לב לעובדה כי התוכנית זכתה להצלחה מפתיעה בקרב ציבור הצופים שאינם מוגדרים "משקי-בית יהודיים". הרייטינג בקרב משקי-בית לא יהודיים הגיע ל-7.7% - וגבר על הצפייה בקרב מגזר זה על פני כל התוכניות ששודרו ממול.

רייטינג ממוצע
 רייטינג ממוצע

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988