הנקראות ביותר

כך יצרה רשות השידור חוב לאזרח שאין לו טלוויזיה, הפעילה משרד עו"ד שפיברק ביקור בית - והתקפלה רק מול נציבות תלונות הציבור

סיפורו המקומם של יאיר בן צבי, תושב אילת, שנפל למלתעות רשות השידור, אך בניגוד לרבים אחרים - הצליח להיחלץ

רשות השידור, יודע כל אזרח שנתקל בה (כולל כותב שורות אלה), היא אחד מגופי הגבייה הקשוחים והאפקטיביים ביותר במדינת ישראל. כל זאת על גביית אגרת טלוויזיה לערוץ טלוויזיה שמעטים בלבד צופים בו, ושרוב מוחלט מאזרחי המדינה היה כנראה מוותר על קיומו אם היה מקבל אפשרות לבחור כערוץ בתשלום מרצון.

הגבייה ברשות השידור מתנהלת באמצעות משרדי עורכי דין, המשגרים מכתבי איום לחייבים לכאורה, מטילים קנסות וריביות מוגדלים (בהתאם לחוק) וגורפים לקופתם השמנמה 12% עד 20% מגובה הקנס המוגדל כשכר-טרחה. זו מכונה משומנת, מתוחזקת, חוקית ורווחית להפליא לכל הצדדים - למעט האזרח, כמובן.

לפניכם סיפורו של יאיר בן צבי, תושב אילת, שמצא את עצמו יום אפור אחד במלתעות הרשות, ובניגוד לרבים אחרים - דווקא הצליח להיחלץ.

בן צבי התחתן ב-2004. כ"מתנת נישואים" סטנדרטית שלחה לו רשות השידור, המקבלת מידע על כל זוג שבא בברית הנישואים בישראל, דרישה לתשלום אגרה. בן צבי אומר כי כבר אז הודיע לרשות השידור כי אין ברשותו טלוויזיה, ואף קיבל, לטענתו, אישור ממנה כי כך הדבר גם ברשומותיהם, וכי הודעה על כך נשלחה ל"צוותי השטח".

7 שנים אחר-כך, ב-2011, הופר השקט בין הצדדים: בן צבי קיבל בדואר רשום מכתב איום בשם רשות השידור ממשרד עורכי הדין רייזמן. בתגובה שלח בן צבי לרשות השידור, ב-4.11.2011, את האימייל הבא:


Subject: דרישה לתשלום אגרה, למרות שלא קמה העילה החוקית לדרישה זו

"שלום וברכה.

"אני, יאיר בן-צבי, ת.ז. -----, מעולם לא החזקתי מכשיר טלוויזיה בביתי, ומעולם לא היה לי כל צירוף מכשירים המאפשר צפייה בטלוויזיה. לכן, מעולם לא קמה כל עילה חוקית לדרוש ממני תשלום אגרת טלוויזיה.

"כאשר שלחתם לי לראשונה דרישה לתשלום אגרה לאחר נישואיי (קיץ 2004), הודעתי לכם בכתב כי אינני מחזיק מכשיר טלוויזיה, וקיבלתי תשובה מנציגכם כי נרשם שאינני מחזיק טלוויזיה, ונמסרה הודעה לצוותי השטח.

"צוותי השטח שלכם לא באו לבדוק, מבחירתם החופשית. אם ירצו לבוא, הם מוזמנים בשמחה רבה לבוא ולראות שאין בביתי שום מכשיר טלוויזיה. בהמשך, שלחתם לי אחת לשנה מכתב דרישה לתשלום האגרה, וכל פעם מחדש חזרתי והודעתי לכם בכתב כי אינני מחזיק מכשיר טלוויזיה.

"כעת, הגדלתם לעשות ושלחתם לי דרישה לתשלום חובות משנת 2007 עד עכשיו, חובות שלא היו ולא נבראו, כי מעולם לא הייתה לי חובה חוקית לתשלום אגרת טלוויזיה. אני רואה בחומרה רבה את העניין, לא ייתכן שתשלחו מכתב כזה לאדם שידוע לכם היטב שאינו מחזיק מכשיר טלוויזיה!

"מן הדין שתדאגו לתקן את הרישומים אצלכם ולהודיע לי על ביצוע התיקון בהקדם,

"בברכה,
יאיר בן-צבי".

רשות השידור הגיבה במייל משלה לבן צבי, ב-7.11.02011:

"שלום רב,

"רשות השידור טיפלה בכל פניותיך בעבר ולא חייבה אותך באגרת הטלוויזיה, כל עוד לא היה מידע אחר ברשותה. לאחרונה, בבדיקה במקום מגוריך, נמצא על-ידי צוותי בדיקה שפועלים מטעמנו מקלט טלוויזיה עליו לא דיווחת. במצב זה, משוערך חובך בהתאם לממצאים. לאור האמור עליך להסדיר את חובך כפי שנדרשת.

"בכבוד רב, שי נגיד סגן מנהל סניף הנגב באגף הגבייה".

עוד באותו היום ענה בן צבי לרשות באימייל נזעם:

"הטענה כי נצפה אצלי מכשיר טלוויזיה היא שקר מוחלט. מעולם לא היה בביתי מכשיר טלוויזיה. יתרה מזאת, מעולם לא ביקרתם אצלי בבית. אולי ביקרתם בבית שלא גרתי בו לאחר עזיבתי ומצאתם טלוויזיה אצל הדיירים החדשים, אולי טעיתם בכתובת, אך בדירה בה אני גר אין טלוויזיה, ומעולם לא הייתה בה טלוויזיה בתקופת מגוריי בה.

למען הבהר כל ספק, הנה היסטוריית מגורי בשנים האחרונות: מ-1.07.04 עד 31.07.10: שביל סילון 7027/11, אילת. מ-1.08.10 עד להודעה חדשה: שביל סילון 7026/4, אילת.

"סיבה נוספת שאולי גרמה לכם לטעות: בביתי יש תשתית של חברת הוט, שאולי נראית מחדר המדרגות דומה לתשתית של לקוחות הוט המחוברים לשידורי טלוויזיה, אך אני לקוח של הוט אך ורק לשירותי טלפון ואינטרנט.

"נא לתקן בהקדם את הרישום השגוי והשקרי אצלכם, כדי שלא איאלץ להגיע לבית המשפט שיחייב אתכם לעשות כן, וינזוף בכם על חוצפתכם הרבה לטעון כי 'לאחרונה בבדיקה במקום מגוריך נמצא על-ידי צוותי בדיקה שפועלים מטעמנו מקלט טלוויזיה עליו לא דווחת', טענה שאין לה שחר".

שי נגיד, סגן מנהל סניף הנגב באגף הגבייה של רשות השידור, הגיב כחלוף יומיים (9.10), במייל שאליו כותבה בנוסף לבן צבי גם אנה ממשרד עורכי הדין רייזמן:

"שלום אנה, מצורפת פניית האזרח.

"אנא תגובתכם, או ישירות לאזרח עם העתק אליי.

בכבוד רב, שי נגיד, סגן מנהל סניף הנגב באגף הגבייה".

בן צבי ענה מיידית באימייל, באותו יום:

"לא מובן לי מה הקשר בין נטע ממשרד עורכי דין חיצוני לבין הפנייה. האם משרד עורכי הדין החיצוני אחראי על אנשי השטח של רשות השידור? האם רשות השידור חדלה מלהיות אחראית לעבודתם של אנשי השטח שלה, אנשים שמעולם לא נכנסו לביתי, ולמרות זאת לטענתך דיווחו את הדיווח השקרי שיש אצלי כביכול מכשיר טלוויזיה?".

על כך ענה, באותו יום עצמו, שי נגיד:

"שלום רב, פעילות זו בוצעה על-ידי אנשי משרד עורכי דין המוסמך על-ידי רשות השידור. תשובה תינתן לך בהקדם. בכבוד רב, שי נגיד".

חודש חלף-עבר לו - ובן צבי החל לחשוד כי משמעות המונח "בהקדם" שונה מעט אצלו בהשוואה למושגי הזמן ברשות השידור. ב-10.11.11 הוא שלח לרשות השידור אימייל נוסף:

"כבר עבר מעל חודש, והתגובה היחידה ממכם בחודש החולף (הכולל מעל שבועיים אחרי שכבר הסתיימו החגים) היא מכתב נוסף בדואר עם איום פנייה לעורך דין. אני רואה בחומרה רבה את הניסיון לאיים עליי איומים שונים על 'חוב' שאינו קיים ושמעולם לא קמה העילה החוקית לקיומו, היות שמעולם לא היה ברשותי מכשיר טלוויזיה, כפי שידוע לכם היטב.

"הגיע הזמן שתסיימו את הסיפור התמוה הזה, ותודיעו לי סופית שתיקנתם אצלכם את הרישום השגוי על 'חוב' שלי שלא היה ולא נברא, ובפרט את הטיעון השקרי שכביכול מצאתם אצלי מכשיר טלוויזיה, בזמן שהצוותים שלכם מעולם לא ביקרו בביתי".

רשות השידור לא הגיבה לאימייל זה של בן צבי עד עצם היום הזה.

אי לכך, ב-14.11.11, הוא פנה במכתב לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, בו גולל את פרטי המקרה לפרטיו וביקש בדיקה פרטנית של האירועים.

בתגובה הודיעה הנציבות לבן צבי, ב-10.9.2012 ובהמשך לתשובתה הראשונית אליו מ-30.1.2012, כי הנושא נבדק, ונמצא כי הצדק עמו. במכתב צוין כי "בעקבות פניית הנציבות, רשות השידור דיווחה ברשומותיה כי אינך מחזיק מקלט טלוויזיה ומחקה את חובותיך לרשות. הוצגה לנו אסמכתא לכך".

אלא שהנציבות לא הסתפקה בכך. במכתבה לבן צבי נכתב עוד: "על אף שעניינך האישי בא על תיקונו, המשיכה הנציבות בבירור טענותיך הנוגעות לביקור הבית בו טענה רשות השידור כי נמצא מקלט טלוויזיה בביתך... התברר כי ביקור זה וביקורים נוספים שעליהם התקבלו תלונות נערכו על-ידי נציגי משרד עורכי הדין רייזמן, שעוסק מטעם רשות השידור בגביית חובות ואיתור מקלטים. עוד התברר כי ביקורי הבית הנ"ל נעשו בניגוד לנהלים של רשות השידור עצמה, ודרישות התשלום נשלחו על אף שבידי הרשות לא הייתה ראיה חותכת להימצאות מקלטים בבית האזרחים".

והשורה התחתונה בבדיקת הנציבות - שימו לב: "בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל רשות השידור הודיעה לנו הרשות, בין היתר, כי היא החליטה להפסיק את ההתקשרות עם משרד עורכי הדין רייזמן, וכי הוחלט לקבל אוטומטי את טענות האזרחים שטופלו על-ידי משרד זה, ולהתעלם מהנתונים שהועברו על-ידי המשרד".

המקרה של האזרח בן צבי, כמו עשרות אלפי מקרים נוספים, מתארים כאוס ביורוקרטי שיצא מזמן מכלל שליטה, פוגע באזרחי המדינה, משלשל רווחים לכיסיהם של עורכי דין ומעצים מאוד את תחושות הטינה כלפי רשות השידור וערוץ 1. המקרה, וכאמור מבנה המערכת כולו, מעלים כמה שאלות בסיסיות:

1. מהי ההצדקה להמשך תשלום אגרת הטלוויזיה?

2. גם אם נניח שאכן ישנה הצדקה, מדוע לא לכלול את גבייה אגרת הטלוויזיה במיסוי הישיר - ולוותר על מערך הגבייה הקיים כיום?

3. איך ייתכן שגוף ממשלתי - אגב, רשות השידור לגמרי לא לבד במקרה זה - גורף הכנסות עתק מהכפלת קנסות והצמדת ריביות לחובות אזרחים? האם ייתכן שהסיבה האמיתית לקיום מערך הגבייה הנוכחי היא דווקא הרווחים שעושים הרשות ועורכי הדין שלה על גב חייבים שלא שילמו בזמן, לעיתים קרובות מדי בלי שהיו מודעים לכך?

רשות השידור: "השימוש בעורכי דין - מושכל ומתבקש"

מרשות השידור נמסר בתגובה: "רשות השידור מתמודדת במשך שנים עם תופעת ההשתמטות בה אזרחים המחזיקים במקלט טלוויזיה אינם מודיעים על כך לרשות ומתחמקים מתשלום אגרת הטלוויזיה.

"אילו כלל אזרחי המדינה היו פועלים בהתאם לחובתם החוקית ומודיעים על החזקת המקלט שברשותם, לא הייתה הרשות נזקקת כלל לבצע את הפעולות הנדרשות לצורך איתור המחזיקים במקלט.

"כמו כן, אגף הגבייה של רשות השידור הינו אגף קטן ומוגבל במשאבים, לכן השימוש בשירותי משרדי עורכי הדין הוא שימוש מושכל ומתבקש מכורח המציאות. פעולות האיתור המתבצעות באמצעות עורכי הדין כרוכות בעלויות גבוהות ובמשאבים רבים.

"להערכתנו, כאשר מאתרים אזרח המתחמק מחובת ההודעה וחובת התשלום, אנו סבורים כי יש להטיל עליו את הוצאות האכיפה, שנדרשו על מנת להוכיח את החזקתו במקלט. אין הגיון 'להעניש' את משלמי האגרה ולגזול מתקציב הרשות נתח תקציבי שישמש לביצוע פעולות אלה, עלינו למקד את הכנסות האגרה בשידורים ולא בחיפוש אחר משתמטים.

"הפעילות עם עורכי הדין מתבצעת על סמך נהלים קפדניים של אגף הגבייה, התובעים שיטת עבודה ספציפית. לצורך פיקוח על פשיטת העבודה הוקמה מערכת בקרה הפועלת במטה האגף, שתפקידה לעקוב אחר התנהלות הפעילות ולוודא כי היא מתבצעת על-פי הנהלים. לצערנו, במהלך עבודת הבקרה התגלו מספר חריגות מהנהלים במשרד אשר ביצע את איסוף המידע במקרה זה, ובעקבות זאת הוחלט להפסיק את שיתוף-הפעולה עם משרד זה.

"אנו ערים לכך כי פעילות זו הינה מורכבת, אך יש לזכור כי מטרתה היא להביא לידי שוויון בנשיאה בנטל באופן שישתף את כלל המחזיקים במקלט ברשת משלמי האגרה. על מנת לשפר את הפעילות אנו זקוקים למשוב מהציבור, ולכן בהזדמנות זו אנו רוצים להודות למר בן צבי ולעיתון 'גלובס' על שהביאו את פרטי מקרה זה בפנינו וסייעו לנו בביצוע משימה חשובה זו, באופן שהולם את נהלי הרשות והצדק הציבורי".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות