שוב שכחו את הערבים

בסוף חודש מארס השנה הדהימה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) רבים במשק כשהודיעה כי שיעור האבטלה בישראל אינו עומד על כ-5.4% כפי שסברו באותם ימים, אלא על 6.5% (בינתיים נרשמה עלייה נוספת). התברר, כי שינוי שיטת המדידה, על-פי הנורמות שהכתיב ארגון ה-OECD, הגדיל את מספר היישובים שנכללו במדגם במידה ניכרת (470 יישובים לעומת 370 במדגם הקודם). זאת כאשר מרבית היישובים שנוספו מאופיינים כקטנים, פריפריאליים וכמאוכלסים בערבים - לא עלינו.

ימים מספר לאחר מכן מיהר ראש הממשלה בנימין נתניהו להרגיע את הציבור בישראל, וסיפק הסבר משלו לתופעה, כשאמר בראיון עיתונאי: "אם אתה מנכה את הערבים והחרדים ממדדי האי-שוויון - אנחנו נמצאים במצב מצוין בלעדיהם".

ובכן, ביום ג'התברר כי בניכוי הערבים, מצבנו עוד יותר נפלא מזה שהעריך נתניהו. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם ניתוח מרתק שכתב הפרופ' לכלכלה ערן ישיב, שהשווה בין נתוני האבטלה של הסקר החדש של הלמ"ס לאלה של הסקר הישן. התוצאות, יהודים יקרים, דרמטיות: מתברר, כי בעוד שבמגזר היהודי אין שינוי משמעותי, הרי שבמגזר הערבי מדובר בהבדל של שמיים וארץ. שיעור האבטלה בקרב גברים ערבים לא עומד על 3.6% כפי שסברו בשיטה הישנה, הפלא ופלא, אלא על 11%. גם שיעור האבטלה בקרב נשים ערביות לא עומד על 5.7%, אלא על 18% - לא פחות ולא יותר.

"לנתונים הנוכחיים יש כמה השלכות על המדיניות הממשלתית", אמר אתמול פרופ' ישיב, במידה רבה של נאיביות. "האחת, הם מראים כי ישנה בעיה חמורה יותר ממה ששיקף הסקר הישן של אבטלה במגזר הערבי. פירושו של דבר, שיש לתת יותר חשיבות לצעדים המטפלים באבטלה במגזר זה".

נאיביות, משום שפרופ' ישיב לא מבין שעל-פי שיטת המדידה של נתניהו, שזו הרי השיטה הרלבנטית ביותר, ככל שבעיית הערבים גדולה יותר כך מצבם של היהודים טוב יותר. ע"ע מבוא לסטטיסטיקה חלק א'. כשישיב אמר את הדברים הוא ודאי לא העריך שנתניהו יכנס באותו ערב מסיבת-עיתונאים ויודיע על הקדמת הבחירות, כאשר שוק העבודה ושיעור האבטלה כלל לא נמצאים על סדר יומו.

סדר-יום ביטחוני-לאומי

אדרבא, אחת הסיבות המרכזיות שמיוחסות להקדמת הבחירות היא רצונו של נתניהו להכתיב סדר-יום ביטחוני-לאומי, שיחליש את היריבים שלו, שנושאים את הדגל הכלכלי-חברתי כמו יו"רי מפלגות העבודה ויש עתיד, שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד. השלכות האבטלה בקרב ערבים על המדיניות הממשלתית? - לא בקדנציה הקרובה, פרופסור.

לזכותו של נתניהו, צריך לומר כי הממשלה בראשותו החליטה להרחיב את התוכנית להקמת מרכזי הכוון ותעסוקה ייעודיים במגזר הערבי, שהחלה עוד בימי ממשלת אולמרט. באפריל השנה חתם שר התמ"ת שלום שמחון על הסכם להקמת 21 מרכזים נוספים מעבר לשישה הקיימים - בפריסה לחמש שנים. הממשלה אמורה להשקיע 160 מיליון שקל, ואילו ארגון הג'וינט, שמפעיל את התוכנית, אמור להשקיע 40 מיליון שקל נוספים. מדובר במודל חכם שמעצים הן את הפוטנציאל התעסוקתי של התושבים והן גם את הקהילה עצמה שבה ממוקמים המרכזים.

ואחרי הסרקזם בפתיח שהפך בהמשך לתעמולת בחירות פרו-נתניהו, יש גם כמה מסקנות: בניכוי אמירות מטופשות כמו אלה שאמר ראש הממשלה בעניין הערבים והחרדים, אפשר להיווכח כי אם הממשלה רוצה לצמצם באמת את שיעור האבטלה ולהגדיל את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה במגזר הערבי, הדבר אפשרי.

בניגוד למורכבות בעולם החרדי, קל להסיר חסמים במגזר הערבי. שיעור ההשתתפות של גברים ערבים בשוק העבודה זהה לזה של היהודים, והחסם העיקרי של האישה הערבייה נעוץ בהיעדר מקומות עבודה בקרבת מקום המגורים, בבעיות נגישות וזמינות לתחבורה, ומחסור במסגרות להשגחת הילדים הקטנים.

שילוב בין מרכזי הכוון ותעסוקה לבין מעטפת רחבה שכוללת הקמה של מקומות עבודה ביישובים הערביים או בסמוך להם, וכן מסגרות ציבוריות לגיל הרך - יגדילו את ההשתתפות בשוק העבודה ויביאו לצמצום שיעור האבטלה בקרב אלה שעדיין לא התייאשו מלמצוא עבודה. ואם כל זה קשה מדי, אפשר תמיד למחוק את הערבים מהסטטיסטיקה.