ביה"ד: זכות ההתאגדות היא עניין של העובדים, לא של המעסיק

"זכות ההתארגנות היא עניינם של העובדים, איפה יש כאן עניין למעסיק אם בכלל?" - כך תהתה אמש (א') נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד, בדיון עקרוני שעתיד לקבוע באופן תקדימי האם למעסיק הישראלי אסור להביע דעה כנגד התאגדות עובדיו - זאת כפי שביקשה ההסתדרות הכללית במקרה של התאגדות עובדי פלאפון תקשורת.

הנשיאה ארד המליצה להסתדרות לקבל את דרישת לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים ולהיכנס למשא-ומתן בסוגיה הרגישה הזו בכדי להימנע מפסיקה חד צדדית בעניין, אולם לאחר שההסתדרות דחתה זאת על הסף, העניקה ארד לצדדים שבוע ימים להגיש השלמות לבית הדין - כאשר לאחר מכן היא תקבל הכרעה שיפוטית בדמות פסק דין מחייב.

על-פי המסתמן, נראה כי הנשיאה ארד, סגן הנשיאה יגאל פליטמן והשופט עמירם רבינוביץ' נוטים יותר לגישתה של ההסתדרות מאשר לגישתם של המעסיקים, שלפיה זכות הקניין וחופש הביטוי של המעסיק מחייבים לאפשר לו הבעת עמדה בעניין התאגדות עובדיו, כל זמן שהדבר אינו כולל לכאורה איומים ולחצים.

"בואו נסכים שאין שוויון כוחות בין מעסיק לעובד, ושהעובד נמצא במקום נחות ביחסי הכוחות ביניהם. אלה יחסי תלות אינהרטיים", אמרה ארד.

גם השופט עמירם רבינוביץ' אמר: "למה העובדים צריכים לדעת מה חושב המעסיק... אם מנהל יגיד לעובדיו שההתאגדות תביא למצב קשה של החברה (כפי שרמז לעובדיו מנכ"ל פלאפון גיל שרון - ש.נ), המשמעות היא שהוא אומר - אני מתנגד להתארגנות של העובדים".

השופט פליטמן נשמע נחרץ עוד יותר בדבריו: "חופש הביטוי כאן משמעו שדברי המעביד משמשים כנגד מימוש הזכות של האחר, של העובד... זכות ההתארגנות היא לא של המעסיק".

פליטמן תהה האם המעסיקים סבורים כי מותר להם להביע דעה בעת בחירות שהעובדים עורכים לראשות הוועד. "חס וחלילה", אמר על כך עו"ד אשר חלד, המייצג את הנהלת פלאפון. "אז מדוע בשלב ההתארגנות כן מותר להביע דעה?", הקשה השופט פליטמן. "כי מרגע שיש ארגון יציג, נרקמת מערכת נורמטיבית שלא מאפשרת למעסיק להביע דעה כזו", השיב עו"ד חלד.

הנהלת פלאפון, צריך לומר, מסרבת להכיר ביציגות של ההסתדרות בחברה, בטענה כי חלק מטפסי ההצטרפות לארגון נחתמו שלא על-פי הכללים הנהוגים לכאורה.

קו ההגנה שהציגה פלאפון נראה לפרקים מסוימים כמו גול עצמי שמחזק דווקא את גישתה של ההסתדרות. "חושבת הנהלת פלאפון שאם אין ועדי עובדים בסלקום ובפרטנר, אבל יש ועד בפלאפון, אז זה אסון. שהתארגנות עובדים בחברה אחת בתוך סקטור הסלולר יכולה לגרום לחברה ולכם העובדים נזק. האם אסור לומר זאת?", שאל עו"ד חלד.

על השאלה האם קיים שוויון מלא ביחסי הכוחות בין עובד למעביד, ענה עו"ד חלד: "אין שוויון גם ביני לבין הבנק שלי". הנשיאה ארד הגיבה על כך: "הבנק לא יכול לפטר אותך. יש כאן יחסי מרות, ואדוני לא יתעלם מזה".

עו"ד דפנה שמואלביץ', שייצגה בדיון את לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, טענה כי ההסתדרות לוקה בחוסר תום לב כאשר היא דוחה על הסף ניהול מו"מ באשר לכללים שיש לנהוג בעת התאגדות עובדים. "הנה גם כשיש שותף ויש נכונות, ההסתדרות אומרת - רוצים פסק דין. אני מזכירה לכם שכשההסתדרות התנגדה להפרטת מרפאות טיפות החלב, היא טענה שזה לא ראוי שהדבר נעשה ללא משא-ומתן".

לדבריה, לא מדובר בהכרח בתרחיש של מעסיק גדול מול עובדים חלשים, אלא בארגון עובדים גדול עם כוח, עם תקציבי פרסום ויחסי ציבור.

עו"ד ארנה לין, שייצגה את ההסתדרות, השמיעה עמדה תקיפה וחד-משמעית: "אין משא-ומתן על הזכות להתאגד". לדבריה, כל ניסיון לאפשר למעסיק להביע דעה כנגד ההתאגדות כמוהו כשלילת זכות ההתאגדות ובפגיעה אנושה בה.

על-פי הערכות, בית הדין הארצי יפרסם החלטה שכוללת אמירות ברורות המגבילות את היכולת של המעסיק להשמיע דעה כנגד התאגדות עובדיו, אולם הדבר ישאיר לא מעט תחומים אפורים ומקום לפרשנות.

על כן, גורמים המעורים בסוגיה סבורים כי לא יהיה מנוס גם לאחר הפסיקה הצפויה מניהול משא-ומתן בין הצדדים, שיביא לקביעת כללים ברורים ברזולוציה הגבוהה ביותר.