כתבו בפייסבוק שהבעל מתעלל - ויפצו אותו ב-40 אלף שקל

ביהמ"ש חייב את אחיה של אישה לפצות אותה ואת בעלה ב-40 אלף שקל, לאחר שהכפישו את הבעל בפייסבוק וכתבו שהוא מתעלל באשתו ובבנותיו

האם יש לחייב בפיצויים בסך של מעל מיליון שקל בגין דברי לשון הרע שפורסמו בפייסבוק? בית המשפט לענייני משפחה ענה על שאלה זו בשלילה בשבוע שעבר (ד'), אך חייב את אחיה של אישה ממרכז הארץ לפצות אותה ואת בעלה בסכום של 40 אלף שקל, לאחר שהוציאו את דיבתו של הבעל רעה ברשת החברתית. זאת לאחר שטענו כי הבעל מתעלל באשתו ובבנותיו, כתבו כי הוא "אפס" וכינו אותו "היטלר".

מדובר בסכסוך משפחתי עגום שגלש לדפי הפייסבוק והתגלגל לבית המשפט לענייני משפחה. פסק הדין מגולל מערכת יחסים משפחתית לקויה ומעורערת שהתנהלה בין האם, האב ובתם לבין אחיה של האם והסב והסבתא, משך שנים רבות.

במהלך השנים, בנותיו של הבעל אף סיפרו לסבתם וסבם כי אביהם מתעלל בהם, הגישו כנגד הוריהם תלונה במשטרה בעידוד הסבים, ובחופש הגדול בשנת 2009 אף עברו להתגורר אצלם.

בין היתר סיפרה אחת הבנות כי האב "שבר עליי גיטרה וכיסא. הוא רדף אחריי עד החניה כשהוא עם מגבת וזרק עליי חלוקי נחל. היה לוקח ממני את הצלחת או את הפרי שאני או ע' אכלנו והיה אומר אנחנו לא שוות את האוכל שאכלנו.. היה מכבה לנו את האור בחדר, והיינו נשארים שם בחושך... הרביץ לי וירק עליי... זורק עלינו נעליים. היה מוציא אותי פעם אחת החוצה למדרגות בחורף ביום שישי בתשע בערב אמר שאני אשאר עד הבוקר... איים שיסיע אותנו למוסד... שאם יחזירו אותנו הביתה הוא ירצח אותנו... היו קוראים לי זבל כימי, אפס, מסריחה, נבלה... ערבייה ...תשרפי, שלא תקומי בבוקר..."

עוד סיפרה הילדה כי במקרה אחד, כאשר אחותה חזרה עם נעליים עם בוץ הביתה, אמר לה אביה: "את צריכה להיות כמו רוז במזוודה".

הבת השנייה סיפרה כי "אמא שברה עליי מקל... פעם אחת הם החביאו לנו את הג'קטים, ולקחתי את של אחותי, ובגלל זה הוא תפס לי את העורף והכאיב לי.. הם הרביצו לנו עם נעלי אצבע, נעלי ספורט ומקל... קראו לי ולאחותי בשמות לסבית, מסריחה, אפס, מפגרת, זנב, מטומטמת".

ואולם, לאחר הגשת התלונות במשטרה ועם תחילת שנת הלימודים, חזרו הבנות להתגורר בבית ההורים, לאחר שאלה איימו על הסבים כי יתבעו אותם.

בתקופה זו נבחנה המשפחה על-ידי שירותי הרווחה, ובדוחות עובדת סוציאלית ופסיכיאטרית שבחנו את המשפחה הומלץ לאפשר לסבים לסייע לבנות ככל שניתן. הפרשה המשיכה להתגלגל עד למעצרו של האב, העברת הבנות למשפחות קלט, דיונים בבית המשפט לענייני משפחה ומגורי הבנות בבית הסבים.

בתוך כך, אחיה של האם פרסמו, לטענת ההורים, 4 פרסומים בפייסבוק המהווים לשון הרע. בין היתר נכתב בסטטוסים שלהם: "משפחה - לא מדבר, עבודה - פוטר, מועצה - סולק, שכנים - רב עם כולם, חברים - אין... במה שהוא נוגע גוסס ומת... להיות נשואה לבן אדם רע... זורק לה את הילדות מהבית... היא מפגרת, והיא תצטער על זה עד יום מותה... בגלל כזה אפס... אחרי שהסתכסך עם כל העולם ואשתו ועכשיו נגמרו האנשים - בא על הילדים שלו... הורים נורמליים לא שולחים ביודעין את הילדה שלהם, בשר מבשרם, לגוב אריות... הוא תחתון אבא של התחתונים... המניאק...שאמא שלו תקעה נאדים... הבן עיוור הזה... הדג מסריח מהראש... אכלו אותו כבר התולעים, ונשאר רק הגולגולת, אז אם הראש מת - הכול מת... הוא יצטער על זה שאבא שלו הקובייה הזה תקע את אמא שלו הפלצנית לפני 47 שנה והוא יצא... אנשים טיפשים... המכוער השעיר הזה מכל העולם עם כזה מגעיל ועוד כזה היטלר... הזבל הזה... החתיכת כלום הזה אפס מאופס ולא שווה טפלה ולא את הנאד שאמא שלו תוקעת... אם יש לה קצת בקודקוד...".

לטענת התובעים, גם חברותיה של בתם בפייסבוק היו חשופות לפרסומים אלה, אשר לדבריהם "נעשו במזיד, מתוך כוונה לפגוע בשמם הטוב של התובעים ומתוך כוונה למוטט ולהביא חורבן על המשפחה, לפלג אותה ולסכסך בין בני המשפחה".

על כן תבעו בני הזוג 100 אלף שקל בגין כל אחד מ-4 הפרסומים הפוגעים, 54 אלף שקל בגין טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיים שנזקקו להם, 187 אלף שקל בגין עלות שהות בתם בפנימייה בתקופה מסוימת, 300 אלף שקל נוספים עקב אי-יכולתו של האב להתמודד לתפקידים ציבוריים בשל ההכפשות לכאורה שהפנו כלפיו ו-250 אלף שקל עקב המעבר לדרום הארץ.

מנגד טענו האחים כי הוריה של הקטינה התעללו בה קשות, ולאור זאת הם כתבו את שכתבו באתר הפייסבוק. עוד הם טענו כי לאתר "מנויים רק 11 אנשים המהווים את בני המשפחה הקרובים ושתי חברות, אשר כולם יודעים את מעלליו של האב ומורשים לצפות בתוכן האמור, ולא אף אחד אחר".

בנוסף, נטען, כלל לא מדובר בלשון הרע אלא בגידופים שלא ניתן לראות בהם משום לשון הרע, וכן עומדת להם הגנת "אמת דיברתי".

השופט נפתלי שילה קבע כי "אין מדובר בגידופים 'קלים' אלא בכמות גדולה של דברי הכפשה ועלבון. מדובר בדברי-בלע חמורים אשר בכל קנה-מידה אובייקטיבי של 'האדם הסביר' הם מהווים לשון הרע. ריבוי הגידופים והעובדה כי הם לא נאמרו בהזדמנות אחת 'בעידנא דריתחא' אלא ב-4 מועדים שונים, תומכים אף הם בקביעה כי מדובר בלשון הרע".

עוד נקבע כי לא עומדת לנתבעים שום הגנה על-פי חוק. "הפרסומים מהווים הכפשות קשות. אף אם סברו הנתבעים כי ההורים מתעללים בבנותיהן, אין כל הצדקה לפרסום דברי-בלע וקללות", כתב השופט והוסיף: "לא לחינם הובאה בהרחבה השתלשלות העניינים במשפחה, ובהחלט ייתכן כי התנהלות הנתבעים בכל הקשור לבתם וכעסם על הוריה היו מוצדקים ונעשו מתוך דאגה כנה ועמוקה לבת. אולם, אף אם כך הדבר, תחושות קשות אלה לא התירו להם להכפיש ולבזות את התובעים בפייסבוק כפי שהם עשו".