נפסלה ייצוגית נגד מגדל על איחור בהפקדת כספי פנסיה

לתשומת-לב עובדי "מעריב": בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קבע אתמול (א'), בהחלטה ראשונית ועקרונית, כי אין מקום לאשר ניהול תביעה ייצוגית נגד חברות ביטוח בגין אי-תשלום ריבית פיגורים על איחור מעסיקים בהפקדת כספי פנסיה, וכי תביעה מסוג זה צריכה להיות רגילה ולא ייצוגית.

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ דחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך כ-37 מיליון שקל שהגישו שני עובדים נגד חברת הביטוח מגדל וקרן הפנסיה מגדל מקפת, שבהן הופקדו כספי הפנסיה שלהם, בטענה כי הן לא פעלו לגביית ריבית פיגורים עקב איחור בהפקדות של מעסיקים, ובכך "הפרו" כביכול את הוראות חוק הגנת השכר.

בהחלטתה העבירה השופטת ביקורת קשה על בחירת התובעים להגיש את התביעה הייצוגית נגד החברות המבטחות, ולא נגד מעבידיהם. "אם קיימת טרוניה של המבקשים, הרי שהיא צריכה להיות מופנית למעבידיה. העובדים בחרו להגיש תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח, שאינן היריבות האמיתיות שלהם, בשל היותן 'כיס עמוק'".

לדבריה, "אל לו לבית הדין לתת ידו לאישור תביעות ייצוגיות ללא כל ביסוס משפטי ועל מנת ליצור 'קיצורי דרך' להגשת תביעות של עובדים כלפי מעבידיהם".

בלבול יוצרות

התובע, אמנון קוסאב, עבד בין השנים 2005-2008 בחברת השמירה ובוטח בביטוח מנהלים "מגדלור" של מגדל. התובעת, אסתר רגוניס, עבדה בין השנים 2007-2010 במרכז המוזיקה ובוטחה בקרן הפנסיה מגדל מקפת. שני המעסיקים של התובעים נהגו לאחר בהפקדות כספי הפנסיה בקופות הגמל.

בגין האיחורים הגישו שני העובדים, כאמור, את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד מגדל ומגדל מקפת. העובדים, שיוצגו בידי עורכי הדין גל ורם גורודסקי, טענו בין היתר כי חברות הביטוח לא פעלו לגבות מהמעסיקים את ההפקדות במועד, ולכן הן נושאות באחריות לנזק שנגרם להם ולעובדים רבים נוספים דוגמתם.

מנגד, חברות הביטוח טענו, באמצעות עורכי הדין בעז בן-צור ואלעד פלג, כי טרוניות העובדים ותביעתם צריכים להיות מופנים נגד המעסיקים ולא נגד חברות הביטוח.

בית הדין קבע כי התובעים "בילבלו את היוצרות", שהרי החייבים העיקריים הם המעבידים, ודרך המלך היא לתבוע את המעבידים ישירות על-ידי עובדיהם, ולא שקופות הגמל יתבעו את המעבידים.

"קופות הגמל אינן באות בנעלי המעביד, שכן מטרת המחוקק הייתה שקופות הגמל תשמש כשומר סף להפקדות של כספים לקופות הגמל, אולם לא הייתה כל כוונה כי קופות הגמל תתחלנה לתבוע עשרות אלפי מעסיקים בבית הדין לעבודה בשל איחור של מספר ימים או שבועות בודדים", נפסק.

"קופת הגמל היא ערב"

בית הדין קיבל את טענותיהן של חברות הביטוח וקבע כי "קופת הגמל היא מעין ערב לחובות המעביד בכל הקשור לניכויים לקופות הגמל. החייב העיקרי והמהותי הוא המעביד, וקופות הגמל היא ערב".

עם זאת, בית הדין הדגיש כי קופות הגמל הן "לא ערב אבסולוטי", והחוק פוטר את הקופה בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, וביניהם - קביעה של בית הדין כי הפיגור בגביית החוב אינו נעוץ ברשלנות הקופה.

בית הדין הדגיש כי אין חזקה שבכל מקרה של איחור קופת הגמל התרשלה: "הקביעה באם קופת הגמל התרשלה או שיש נסיבות המצדיקות איחור בתשלום של המעביד - נתונה לבית הדין, וכל עוד לא נקבע כך בפסק דין, לא יכולים המבקשים לטעון כי קופת הגמל התרשלה... לכן לא תיתכן שאלה עובדתית משותפת, אלא יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו".

התובעים חויבו בהוצאות בסכום כולל של 100 אלף שקל. (ת"צ 18219-01-11).