מעמד הביניים משתולל: 80 אלף שקל בממוצע למסיבת בת-מצווה

לבושות כמו כלות, מאופרות ונוצצות, נכנסות היום ילדות לאירוע יום ההולדת שלהן, כשהן מגיחות מתוך קונכייה ■ צפו ברשימת המחירים

על מה מעיד הסיפור הבא? צלם חובב סיפר שאחיינית שלו ביקשה ממנו להכין עבורה בוק צילומים לרגל הבת-מצווה. הוא הסכים בשמחה, הרי הוא תמיד שמח לצלם את המשפחה באירועים. בחרו לוקיישן, התכוננו לתחילת הצילומים, ואז לפתע, במקום חיוכים נחמדים למצלמה, החלה האחיינית לדגמן תנוחות סקסיות, ובמזוודת הבגדים לבוק התגלו גם פריטים פרובוקטיביים למדי. הצלם היה המום. אך האם יש לו סיבה להיות מופתע?

גיל הנעורים של היום אינו דומה למה שהיה בעבר. הילדות האלה - שטורחות על תסרוקות במספרה לכבוד חגיגות היום הולדת, מורחות לק באופן מקצועי ולא מהססות ללכת עם החברות לספא - שונות בסממנים החיצוניים ממה שהיה פה רק לפני כמה שנים.

תעשיית האירועים, שכבר הפכה את החתונות לאירועים מפלצתיים שמגלגלים על-פי הערכות 4 מיליארד שקל בשנה, מעבירה בשנים האחרונות את אירועי בת-המצווה תהליך דומה. מה שבעבר היה מסיבת יום הולדת משודרגת, הפך היום לתהליך שמזכיר הפקת חתונה. הגרנדיוזיות הזו זולגת אפילו למסיבות יום הולדת של ילדות בגילאי 8 ומעלה, שכולן על טהרת הפדיקור-מניקור ומסלולי דוגמנות, כולל סט תמונות מושקעות לכל משתתפת.

לדברי מנכ"ל אתר וואלה מזל טוב, שמעון כהן, התופעה ניכרת ביתר שאת בגילאי המצווה: "גילאי 12-13 הם שלבי התפתחות והתבגרות מאוד משמעותיים לילדים, ולכן ההורים מוכנים להשקיע בציון המאורע סכומי כסף גבוהים מאוד, במטרה למקסם את החוויה וההנאה".

כהן מציין כי "ניתן לראות כי עלויות אירוע הבר-מצווה והבת-מצווה מתחילות להתקרב לעלויות של חתונה. אם חתונה ממוצעת עולה כ-120 אלף שקל, אירוע בר-מצווה ממוצע עומד על סדר גודל של כ-78 אלף שקל".

פרופ' עמירם רביב, דיקן בית-הספר לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה, מנסה להסביר את התופעה: "מה שהתחיל כפארודיה במערכוני 'ארץ נהדרת' עם קשת ליבליך, משקף היום את הנורמה. הנורמה של הבת הגחמנית, שמוציאה מההורים שלה את כל מה שצריך כדי להיות שונה מהאחרים, בלי להתחשב במצבם הכלכלי - הולכת יחד עם סממני התבגרות טרם עת שחווה הדור הזה".

הדרישה מגיעה "מהשטח"

הדרישה להפקת האירועים הגרנדיוזיים מגיעה לרוב מצד הבנות עצמן, מה שמספק כר פורה לעסקים רבים שייעודם לספק מאוויים אלה. בין העסקים האלה גם סטודיו "שרמז", שהוקם באחרונה ומציע שמלות חגיגות לילדות ולנערות לצד חבילות טיפוח ליום השמחה.

איילת בר, מיוזמות הסטודיו, מספרת על הקמתו, מתוך צורך שזיהתה בקרב הצרכניות הצעירות והוריהן: "הצורך היה קיים. הרי ממילא יזמינו לילדה מאפרת הביתה, והיא תלך לעיצוב שיער ומניקור. אנחנו מציעים את זה בסטודיו תחת קורת-גג אחת".

בסטודיו המפואר מוצעות שמלות מיבוא או בתפירה אישית מתוך כ-100 דגמים לבחירה. טווח המחירים לשמלות עומד על 400-800 שקל, לא כולל קישוטי סברובסקי או פרחי משי בעבודת יד. השמלות, יש לציין, לא כוללות שפע פאייטים או מחשופים מדאיגים.

מרגע שנבחרה השמלה עוברים לשלב האביזרים המשלימים: נעליים, כתר ותכשיטים ולחבילות הטיפוח שמושכות במיוחד את הילדות: תסרוקת, איפור ולק. עלותה של חבילה כזאת ב"שרמז" היא 500 שקל.

- מהו חתך הלקוחות שמגיעות לסטודיו?

"אנחנו לא מכוונים לעשירונים גבוהים. טווח המחירים מדבר לאוכלוסייה הממוצעת, ונכנסים כל מיני לקוחות, גם כאלה שאוספים כל שקל לחגיגה". לדבריה, "למרות שכל ההתנהלות בסטודיו היא פועל יוצא של עולם הכלות, המותאם לנסיכות קטנות, לא תמצאי שמלות של מבוגרות שמוקטנות. לא תצא מפה ילדה בת 12 עם מראה של פרחה. זה מתחת לכבודי".

עדות נוספת להתרחבות התעשייה הזו, גם מצדם של הבנים, מספקת חנות חדשה לבגדי ילדים ממותגים בינלאומיים, אנג'לו מיו, שנפתחה באחרונה בתל-אביב. מי שחייב חליפה אלגנטית לבר-המצווה שלו יכול למצוא את מבוקשו בחנות, כולל שם של מעצב המתנוסס על התווית. בחנות מתייחסים לביקושים גבוהים לאופנה מהסוג הזה, כאשר מחיר חליפה מהודרת יכול להגיע ל-2,500 שקל.

בין החברות הרבות בתחום נמצאת גיגי הפקות, המציעה לחוגגות להיות "נסיכה ליום אחד", כשהכוונה היא ליום שבו היא משמשת כדוגמנית "בכאילו". נעמה רצון מגיגי הפקות, מסבירה שיוצאים ליום צילום עם סטייליסטית, מאפרת ומעצב שיער, ומכינים סרטון מכל היום (שמוצג באירוע), בוק ואפילו פוסטר של הכוכבת. כל החבילה עולה 4,000 שקל.

לדבריה, היום הזה הפך להיות עניין שבשגרה. רצון מסבירה כי "הילדות היום חשופות לעולם הגדול ומגיעות מוכנות, כשהן יודעות בדיוק מה הן רוצות לשדר בצילומים. מדהים לראות איך ילדה בת 12 שואפת להיראות כמו בת 18. הן שואפות לצאת אופנתיות ולא בובתיות. יש כאלה שמבקשות אפילו להצטלם עם בגדי ים, אבל עם כל הרצון להיראות בוגרת מגילה, אי-אפשר להסתיר את העובדה שעדיין לא גובשה להן הזהות ושעדיין מדובר בילדות".

- יש באתר שלכם לא מעט תמונות על גבול הפרובוקטיבי.

"הילדות האלה באו מוכנות ועשו למצלמה פוזות כאילו באמת היו דוגמניות. הן אלה שהכתיבו את האופי של הצילומים, והן באו מוכנות עם בקשות בהתאם למה שראו באינטרנט".

צביקה לנצמן ממועדון ה"צצה", המוגדר כ"מועדון בת-מצווה", מפריד בין אירועי בת-מצווה קיצוניים, הכוללים גימיקים יקרים שמתמקדים בדרך-כלל בכניסה דרמטית של הילדה לאולם (הלהיט התורן: ג'יפ האמר על שטיח אדום) - לבין המסיבות המצומצמות שהן כהגדרתו, נחלת הכלל.

לדבריו, "מזה 8 שנים העניין סביב בת-המצווה עולה ועולה - לא בהיקף ההשקעה אלא בהיקף המסיבות: אם בעבר רק בודדות מהכיתה עשו אירוע כזה, היום כולן עושות".

מפיקת האירועים אסנת אלדר טוענת כי האירועים באלפיון העליון מושקעים אבל נעדרים גימיקים ממוסחרים. ובמילים אחרות, ילדת הבת-מצווה כאן לא תגיח מתוך קונכייה. "אנשים פרופורציונליים וערכיים לא נגררים לזה", היא מנמקת.

איפה ההורים?

ד"ר רחל פסטרנק, סוציולוגית של המשפחה בבית-הספר למדעי ההתנהגות במכללה למינהל, מכלילה את חגיגות הבת-מצווה וימי ההולדת תחת מה שהיא מכנה "החגיגה הקפיטליסטית".

לדבריה, "אנחנו מצויים בעידן של צרכנות מטורפת והוצאת כספים של מעמדות שיש להם, שגם שסוחפת את אלה שאין להם. מתחילים לצוץ סלונים לכלת בת-המצווה? זה בכלל לא מפתיע. ככל שהביקוש לשירות הנלווה לטקס המצווה קיים, ההיצע רק יחריף, כך שביקור בסלון יהיה הנורמה - ההבדלים יהיו רק ברמת הסלון שהילדות יבחרו ללכת אליו".

- היית מגדירה זאת במובן מסוים כאובדן הנעורים?

"בוודאי. הכניסה לעולם היופי והמראה החיצוני, שהיה נחלתן של המבוגרות, עברה לילדות. פעם ילדות בנות 12 שמרו על ילדות נקייה מתופעות חיצוניות, היום בגיל מוקדם הן מתעסקות עם נשיות ומדובר על נורמה".

לדבריה, "ההתפתחויות החברתיות-כלכליות המואצות לא מאפשרות סיטואציה שבה ההתנהגות בעידן הנוכחי תהיה דומה לזו של לפני 25 שנה, שהייתה פחות צרכנית וצרחנית. מבחינתי, הבת-מצווה כסימבול ומה שסובב לה, הם חלק מתופעה גורפת שנובעת, בין היתר, מכך שמודל היופי הפך להיות משמעותי בגיל צעיר מאוד היום".

- מה חלקם של ההורים ביצירת הנורמה הזו?

רביב: "מתקיים בהורים האלמנט הבעייתי של היענות. אימא ואבא רוצים להיות הכי טובים וממלאים אחר רצון ילדם. יש פה גם את עניין רגשות האשם של ההורים העסוקים והקרייריסטים. הילד מצדו רוצה להיות 'כמו כולם', וזו נורמה שקשה לשבור אותה".

פסטרנק: "להורים אין ברירה אלא לזרום עם המצב, שלטעמי רק ילך ויחמיר, כדי שלא לייצר ילד שונה ואחר. זה המיינסטרים שחוצה מעמדות ועדות וקיים במרבית הערים בארץ. אני לא מדברת רק על אובדן הנעורים אלא על אובדן הילדות. זו התפתחות שאי-אפשר לעצור אותה, ולהורים, שבהרבה מקרים כבר איבדו את תפקידם כמחנכים, אין איך להשפיע. מה נשאר להם לעשות? לזרום עם זה".

כולן רוצות להיות כוכבות

רביב מתייחס ל"נורמה אחרת שצצה היום בקרב הילדים ובני-הנוער, והיא השאיפה להיות מפורסם. יום ההולדת מאפשר לאותה ילדה לחוות מנהגים משל הייתה סלבס - כבר משלב ההכנה: הפקת 'בוק', שהוא מושג שאול מעולם הדוגמנות או קליפ מצולם, כל זה בדרך ליעד הסופי להיות מפורסמת".

למרות שרביב מסתייג מהטלת האשמה על התקשורת בקידום התופעה והנורמה, הוא מציין כי את השאיפה להפוך לכוכבים שואבים הילדים מהתכנים בתקשורת. "התקשורת היום מדברת בשפת המפורסמים. הרי מי מפרסם את המפורסמים? זה מעגל קסמים שגם דוחף לנורמה של לראות, לא לשמוע ולעשות דברים בגדול".

מעבר לרצונו של הילד, הרי שיש גם את הרצון של חלק מההורים "להראות לכולם שהם יכולים" באמצעות אירוע נוצץ רווי אפקטים. "השמחה המשפחתית הופכת להיות אמצעי להשגת כוח ופרסום להורה, ולדעתי זה פסול", מסביר רביב.

לאילו ממדים תתפח התופעה של ילדות-נשים? פסטרנק לא מגלה אופטימיות יתרה: "החדשות הפחות טובות הן שזה קצה הקרחון. קצב הגדילה של הילדים היום שונה ומשמעות הילדות, שהיא לשחרר את הילד מכל מיני כבלים וציפיות שיהיו מנת חלקו כשהוא יהיה מבוגר, הולכת ונעלמת לנוכח העובדה שעולם המבוגרים נכנס לילדים כבר מגיל 11, זאת ועוד בשעה שההורה כבר איבד את מקומו כמחנך".

הוצאות ממוצעות
 הוצאות ממוצעות

צרו איתנו קשר *5988