דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

מסע בין הכרמים: מה עומד מאחורי עסקת יקבי כרמל?

ימים סוערים עוברים על הכורמים ביקבי כרמל: לא מספיק שהמחיר שהם מקבלים עבור הענבים הולך ויורד, עכשיו הם גם חוששים מהשלכות מכירת היקב

ההמולה ביקב הבוטיק כהנוב שבגדרה אינה מפסיקה אף פעם: אנשים באים, אנשים הולכים, אוכלים, שותים, מדברים על ספורט, על פוליטיקה, על מה לא. "יודעים שיש כאן יין ואוכל - ושאני כאן, אז באים", מתגאה הכורם אבי כהנוב, בעל המקום, שנראה כמו הכלאה בין דן בן-אמוץ ליהודה ברקן. "אני חקלאי נחשל", הוא צוחק, "אני בקושי יודע קרוא וכתוב, אני דיסלקט, אבל יש לי דבר אחד שלאחרים אין - כסף".

כהנוב, דור שלישי לכורמים ובעלי קרקעות בגדרה, בהחלט יכול לישון בשקט בלילה; אבל עשרות חברים אחרים באגודת הכורמים, השולטת ביקבי כרמל (87.5%; בשאר מחזיקה הסוכנות היהודית), יתקשו לנקוט גישה כזו: הכרמים הנוספים שנטעה האגודה הגדילו את התחרות והורידו את המחיר שמקבלים הכורמים עבור הענבים שהם בוצרים, עד שחלקם אף נאלצו לכרות עשרות דונמים, בכאב לב, כדי לקצץ בהפסדים.

ואם זה לא מספיק, גם נרקמת עסקה למכירת כשליש מיקבי כרמל, והם חוששים שהקונה - יהא אשר יהא - מתעניין בעיקר בנכסי הנדל"ן ולאו דווקא בפיתוחו של היקב, השולט בכ-30% מתעשיית היין. אמנם רוב מוחלט של חברי האגודה (שמאגדת כ-160 כורמים) אישרו את העסקה, שהיקפה כ-60 מיליון שקלים (לפי שווי מוערך של כ-200 מיליון ליקב), אבל זה בהחלט לא אומר שהם רגועים.

העסקה, שעל ניהולה הופקדה פועלים שוקי הון, משכה את תשומת הלב של כעשרה מתעניינים; ארבעה מהם עברו לשלב הסופי. ביניהם דוד פורר, הבעלים והיו"ר של קבוצת ניאופרם; ירון גזית, בעל השליטה ויו"ר חברת גלוברנדס, יחד עם אמנון דיק, באמצעות חברה שהקימו בשם מיגאד. חברת שיראז השקעות שבשליטת נדב דותן וניר לינצבסקי; ומשפחת בוקובזה מצרפת, העוסקת במשקאות חריפים ויין כשר, שאותו הם מייצאים בעיקר לאירופה וארה"ב.

בפועלים שוקי הון לא מוכנים להסגיר אפילו בדל של פרט לגבי העסקה או בנוגע לשיקולים המנחים אותם בקביעת הזוכה, והתהליך כולו אמור להסתיים בקרוב, אולי אפילו בשבוע הבא. הדבר הזה מכניס לא מעט כורמים לפאניקה, ואפשר לומר שאפילו מפלג את האגודה, שממילא סובלת מלא מעט מחלוקות. חבריה עוד זוכרים את הניסיון של המנכ"ל לשעבר דוד זיו למזג את היקב עם קוקה קולה ב-2005, מהלך שלא צלח עקב התנגדות גדולה מצד פלג ניכר באגודה.

"פספסנו מומנטום חשוב, וחבל", נאנח יהודה זימנבודה, 78, מזכרון יעקב, עד לפני שנים ספורות חבר הנהלת האגודה, ששימש במשך שנים רבות כיו"ר מועצת גפן היין ונחשב גם לאחד מתומכיו הגדולים של זיו. "העסקה לא עברה בגלל חבורה של אנשים שדאגו לקבור אותה, וחבל. קוקה קולה הייתה נחושה לרכוש יקב כי זה התאים לפורטפוליו העסקי שלה. בסוף היא החליטה לא לחכות ורכשה את יקב תבור". הוא עוצר לרגע ונאנח: "את יודעת, אגודה חקלאית זה כמו אוטו עם שלושה גלגלים שכל אחד מושך לכיוון שלו".

זימנבודה מספר גם על התלאות שעבר בדרך למציאת מנכ"ל חדש ליקב, לאחר שזיו התפטר: "מצאתי את עמוס שפירא, אחרי שהיה מנכ"ל אל-על, וניהלתי איתו משא ומתן. הוא היה מוכן לבוא תמורת משכורת של 75 אלף שקלים, אבל אז קמו חברים באגודה ואמרו, 'מה פתאום 75 אלף'. הוא קיבל בחברה ממשלתית 35 אלף שקלים (אל-על הייתה בזמן כהונתו של שפירא חברה ממשלתית - ה' מ'). אחרי זה הצעתי את קובי לוי משטראוס וגם לזה הם התנגדו, ובסוף הוא הלך לפרוטרום. שתביני, הבן אדם היה מוכן לבוא מארצות הברית".

בסופו של דבר, ביוני 2005, כשהאגודה שקעה בחובות של 220 מיליון שקלים וגירעון של 31 מיליון שקלים, מינה רשם האגודות השיתופיות את ישראל איבצן לשמש כיו"ר הוועד הממונה של האגודה וכמנכ"ל יקבי כרמל. איבצן, 57, כלכלן ורואה חשבון, צבר קילומטראז' מכובד בענף המזון לפני שהגיע לכרמל. הוא ניהל את חברת א.ת שיווק, שפעלה בענף הלול, ושהשליטה בה נרכשה על-ידי תנובה (50%). כתוצאה מכך קיבל תפקיד ניהולי בכיר בתנובה, אך מספר שנים לאחר מכן מימש את מניותיו בחברה, ככל הידוע תמורת עשרות מיליוני שקלים. במהלך שנותיו באגודת הכורמים הוביל איבצן מהלכי התייעלות, כמו למשל צמצום תחום היין המתוק ותחום התירוש. חברי אגודת הכורמים נחלקים פחות או יותר בין מחנה זיו למחנה איבצן - חלוקה שהתעצמה ברגע שהאגודה הפכה לחברה בע"מ והכורמים הפכו לבעלי מניות.

המעבר לחברה בע"מ התרחש לפני כשנתיים, ובעקבותיו נקבע שיעור הבעלות במניות לפי כמות הענבים שמפיק כל כורם - מה שפגע בכורמים שבמשך כל השנים תומחרו על-פי איכות ולא על-פי כמות. "כל השנים כיוונתי את עצמי לאיכות, כי לפי זה קיבלתי כסף על הענבים, אבל כשהפכו אותנו לבעלי מניות, יצא שיריתי לעצמי ברגל", מתלונן אבי גרף, 74, דור שלישי למשפחת כורמים מזכרון יעקב. "לא לקחנו בחשבון שהורדת הכמות לצורך שיפור האיכות תפגע בנו בסוף. הכדאיות שלנו בגידול ענבים הלכה וירדה. ההוצאות של כוח אדם עלו וההכנסות ירדו, והגענו למצב שמבחינה כלכלית כבר עדיף לי לעקור כרמים; והשנה באמת עקרתי לא מעט, במקום להעביר כסף מכיס לכיס. פעם זה היה הענף הראשי שלי במשק. מזה חייתי, מזה אבא שלי חי. אבל כיום זה נהפך לנטל. הרבה חקלאים עקרו כרמים השנה".

- מה תעשה עם הכרמים שלא עקרת?

"בינתיים אנו מחזיקים. ייתכן שנגיע למסקנה שכדאי לנו לאבד את זה. זה צורך הרבה ידיים עובדות, ואם לא מתגמלים את זה כמו שצריך חבל להחזיק סתם. אנשים לא מבינים ששורשים של עם זה אדמה. מי שעובד את האדמה נלחם בשבילה. נותנים לנו לשבור את הראש. הרבה חקלאים בכלל מוכרים את זה לערבים".

- בטח היה קשה אמוציונלית לעקור את הכרמים.

"בוודאי! מה את חושבת? חקלאי שעוקר מטע זה כמו שגודעים לו אצבע או יד. כשאת רואה מטע שעבדת בשבילו קשה, יש לך את חדוות היצירה, וכשאת צריכה לעקור - כל דבר שאת מגדלת, זה כאילו את הורגת בידיים שלך".

- לא כדאי לך פשוט לעזוב את אגודת הכורמים?

"כיום לא כדאי, כי ערך המניה שנקבע לי לא שווה".

- בקיצור, אתה תקוע עם המניות. לא לבלוע ולא להקיא.

"בדיוק, וגם אם ייתנו לי משהו, גם זה יהיה לחם עוני".

גם זימנבודה נאלץ לעקור כרמים לאחרונה. לדבריו, מבחינת הכורמים התקופה הנוכחית היא הקשה ביותר שהייתה אי-פעם, גם, אבל לא רק, מפני שהמתחרים של יקבי כרמל עשו יין טוב יותר. בניסיון לשפר את המצב, הלכה האגודה ונטעה כרמים ברמת הגולן וכן עוד כמה כרמים במרכז הארץ. המהלך הזה הגביר עוד יותר את התחרות והרע את התנאים של חברי האגודה. "איבצן הלך ונטע כרמים בקיבוצים במרכז הארץ באזורים גרועים משלנו", משחזר זימנבודה. "הוא הוריד את כמות הענבים מ-25 אלף טונות ל-15 אלף טונות בשנה; הוריד את סיווג הענבים. לפי דעתי איבצן הביא את היקב לאחור, ואם הוא הקטין חובות ביקב זה בגלל נכסים שהוא מכר".

וכאן אנחנו חוזרים למחלוקת הקשה סביב העסקה, שרבים באגודה בטוחים שמטרתה היא הנדל"ן שעליו חולשת האגודה, הכולל קרקעות בראשון לציון ובזכרון יעקב, וכרמים ברחבי הארץ. "מי שיקנה את היקב במטרה לפתח את שוק היין יעשה עסקה יפה מאוד, וגם אנו ניהנה, אבל אני בספק אם זה מה שיהיה", אומר גורם בענף. "המפעל הזה מייצר כסף ויש לו הרבה רכוש, אבל בינתיים הערך הזה לא מגיע לבעלים. יש לאגודה סטוק כרמים הכי טוב בארץ. יש המון מה לעשות, ואפשר לייצר יותר יין. ליקב יש פוטנציאל שאינו ממומש, אבל בשנים האחרונות הייתה נסיגה לאחור. עובדה שכשהיו לנו מנכ"לים טובים, הכיסים שלנו היו מלאים".

אפילו כהנוב, מתומכיו הבולטים ביותר של איבצן, חושב שהעסקה תהיה רעה לכורמים. הסיבה שלו פשוטה יותר: אין שום גורם בעולם, לדעתו, שיכול להעלות את מחיר הענבים לכורמים. הוא עצמו הציע לאשר את המכירה בתנאי שהתשלום לכורמים יוגדל, אך הצעתו לא זכתה לתמיכה. "הקונה שיבוא ישלם לכורמים כמה שהוא יקבע, ומי שזה לא מתאים לו יוכל רק לא למכור", הוא מסביר בייאוש. "מצב הכורמים כיום רע. אין חיה כזו לחיות רק מהכרמים. את יודעת מה ההבדל בין עץ לפרה? שפרה חולבים בכל השנה, ועץ רק פעם בשנה. צריך להחזיק מחזור מבציר אחד. בעולם יש עודף יין. המחזור הכספי של היין עולה וכמות היין יורדת. הקונה ינצל את העובדה שענף היין נמצא במצב קשה וילחצו אותנו עוד יותר מבחינת המחיר".

איבצן עצמו אינו מופתע מהחשש של הכורמים מהעסקה, אך בפועל, הוא אומר, "אין להם ברירה". כדי להמחיש את חוסר הברירה הזו הוא מסביר כי המבנה הניהולי, שבו יש 160 בעלי מניות קטנים שלאף אחד מהם אין אמירה, "זה דבר שעובר מן העולם וטומן בחובו סכנה, כי הם לא רואים את האלמנטים העסקיים ואת טובת היקב, אלא מסתכלים על הכול במשקפת קטנה ואמוציונלית.

"אין מה לעשות", הוא ממשיך, "החיים משתנים ואנחנו מודעים לזה. אנשים מקשקשים שאפשר למצוא פתרון בלי מכירה, שיביאו כסף ויקנו את המניות. הייתה להם האופציה הזו אבל עשר שנים הם לא עשו את זה. אנשים במהלך היום יודעים לברבר כמה שצריך, אבל בלילה לפני שהם הולכים לישון, הם יודעים את האמת: אין להם ברירה. הם חייבים להתקדם. מכירה תיתן להם אפשרות למכור את המניות וליהנות מהכסף. תביני, רוב האנשים שיושבים על מניות הם דור רביעי וחמישי; יש שם עורכי דין, רופאים, אנשים כאלה. אחוז החקלאים ביניהם קטן מאוד".

- אבל מה הרציונל מאחורי העסקה?

"פשוט מאוד: האגודה זקוקה לכספים".

- אתה יודע, טוענים כלפיך שהורדת את נתח השוק של היקב.

"זה כתוצאה מוויתור על מוצרים מסוימים, כמו וודקה למשל, אבל לעומת זאת גדלנו בנתח השוק של היין. וודקה לא מתאימה לפעילות שלנו. גם מוסרית זה לא נכון לייצר וודקה, ואני לא חושב שזה נכון שיקבי כרמל תופיע בכותרות של המוצרים האלה. אנו מעדיפים שברקן וקגלביץ' יעשו את זה".

- טוענים שקיבלת משכורת עתק.

"צריך לזכור שאני קיבלתי כסף תמורת חשבונית. כל ההוצאות היו עליי. לא שתיתי, לא אכלתי על חשבון האגודה, הכול זה מהכיס שלי".

- מה אתה אומר על הטענה שהרוכש שיבוא מתעניין רק בנדל"ן של היקב?

"הנדל"ן של היקב הוא נדל"ן שהייעוד שלו זה תעשייה, זה לא נדל"ן שאפשר לשחק איתו ולהפוך אותו למגדלי השוק הסיטונאי. יש כאן מבנים היסטוריים ואף אחד לא ייתן להרוס מבנה של 120 שנה. לכן אני חושב שאלה דיבורי סרק שנובעים מחוסר הבנה ומפופוליזם. כשיצאנו למסע המכירות אני לא האמנתי שיהיו כל-כך הרבה מתעניינים".

- יש לך העדפה לגבי הרוכש הפוטנציאלי?

"אנחנו רוצים למצוא מישהו שבאופי מתאים, שהוא סינרגטי, שיכול להביא תרומה מסוימת להתפתחות ולמהלך העסקים".

- איך סיננו את הרוכשים? רק לפי גובה ההצעה, או ששקלו גם שיקולים אחרים?

"תראי, אם הייתה חברה שמתעסקת בהימורי מחשב אז היא לא הייתה נכנסת. מתחשבים באופי של המציע, ברקע שלו, בהיסטוריה. יקבי כרמל זה המותג הישראלי-יהודי הכי ותיק בעולם. כל יהודי בעולם יודע מה זה יקבי כרמל. זה דבר שיש למי שנכנס אליו מחויבות מוסרית מאוד גדולה לקיים אותו".

איבצן אולי יכול לבסס את התמיכה בעסקה באמצעות חיים גן, פעיל בענף היין והבעלים של איש הענבים ביפו, העוסק בייעוץ יין: "יש לנו מודלים של רכישות יקבים על קרקעות יקרות, שפיתחו את היקבים", מסביר גן. "היה לנו את יקב תבור שהיה יקב קטן ונרכש על-ידי קוקה קולה וצעד קדימה; היה לנו את יקב ברקן שנרכש על-ידי טמפו. הידע הנרכש של יקבי כרמל לא יסולא בפז, ובעולם זה מאוד סקסי שכאיש עסקים, יש לך קשר ליין. יחד עם זה, אתה לא יכול ליפול בדבר הסקסי שלך".

- בתרגום לעברית: לקונה יהיה תמריץ לפתח.

"כן. יקבי כרמל יוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם בזכות זה, מה שלא עשו זה עידן ועידנים. עם קבוצה נכונה של אנשים, זה רק יעשה טוב".

המתמודדים על היקב לא הסכימו להתייחס, אך לפחות גורם אחד מביניהם, מוכן פחות או יותר להצהיר שכוונתו לפתח את היקב, ולא לממש את הנדל"ן: דוד פורר, בעל השליטה ויו"ר קבוצת ניאופרם: "ההתעניינות שלנו ביקבי כרמל נובעת מכך שזה אחד מנכסי צאן הברזל של המדינה", הוא אומר. "היקב עבר מהפכה ניהולית לפני שבע שנים, ומתנהל כיום בצורה מצוינת, עם תפוקות מאוד גדולות".

- מה מעניין אותך ביקב?

"כחובב יין מחד גיסא וכמי שמתעניין בתעשייה ישראלית מצד שני, זה עסק שמאוד מדבר אלי. ליקבי כרמל יש מערך ייצור מתקדם ומערך לוגיסטי מרשים המשרת את כל רשתות המזון והמינימרקטים, שאנו יכולים להרחיבו כך שישמש גם עסקים שלנו. אנו יכולים להעמיד את היקב על שתי רגליים איתנות. הצד הנדל"ני של העסק אינו מעניין אותנו. אם נרכוש את המניות המוצעות של יקבי כרמל, נגדיל את העסק ונביא לשם עוצמות נוספות - בתחום שוק מקומי ולא פחות בתחום שוקי היצוא; מה שיאפשר ליקבי כרמל להגיע לשווקים נוספים ולהגדיל את המכירות".

- נתתם הצעה גבוהה?

"אני רק אגיד שאני מקווה כי לנגד עיני הוועד המנהל, שאמור להמליץ לכורמים על הזוכה בהתמודדות, לא יעמוד רק שיקול המחיר. שלא ישקול רק מי משלם יותר עבור המניות המוצעות, אלא יתחשב בשאלה החשובה - מי מהרוכשים יבטיח לכורמים שיקבי כרמל ימשיכו לשגשג. אם יבוא איזה נדל"ניסט ויציע שני גרוש יותר, אולי בטווח הקצר זה יביא לאגודת הכורמים יותר כסף, אך יהיה בכך הרס של משפחות שלמות שפרנסתן תלויה באספקת ענבי היין ליקב".

למשמע הדברים האלה אני נזכרת בבדיחה שסיפר לי כהנוב: "היה פעם בית משוגעים שהחליט שהוא רוצה לצמצם את מספר המשוגעים, וכדי להחליט מי משוגע יותר ומי משוגע פחות הוא לקח את המאושפזים ואמר להם למלא כיור במים. אחד פותח את הברז והמים נשפכים החוצה; שני פותח זרם חלש ולא מצליח למלא; בא שלישי, שם פקק וממלא את הכיור. שאלו אותו: איך ידעת? אז הוא אמר: אני משוגע אבל לא מטומטם".

כששאלתי מה הנמשל, הוא הסביר כי איבצן - המנכ"ל הנוכחי והאיש שעומד מאחורי העסקה שכהנוב עצמו לא לגמרי תומך בה - הוא אדם שאפשר לסמוך עליו: "איבצן הבין את העניינים מהר מאוד והביא את האגודה לרווח תפעולי. הוא עבד עם אמוציות. לא הכסף עניין אותו. הוא איש של כבוד".

אגודת הכורמים נמצאת כעת בחובות של עשרות מיליוני שקלים לבנקים, למרות הרווחים שהביא איבצן. בתקופות מסוימות הכורמים אפילו לא קיבלו תשלום עבור הענבים שהעבירו לאגודה. נותר להם לקוות שהאמירה של כהנוב על איבצן תקפה גם במקרה הזה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות