אולמרט: תומך בפלסטינים באו"ם; טיבי: בדרך לשחרור הכיבוש

העצרת הכללית צפויה לאשר היום ברוב גדול הכרה ברשות הפלסטינית כ"מדינה משקיפה באו"ם, לא חברה" ■ הערכות: ההכרה תאפשר לרשות לתבוע את ישראל על פשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי בהאג

בכ"ט בנובמבר 1947, בדיוק לפני 65 שנה, קיבלה עצרת האו"ם את תכנית החלוקה: קץ המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמת שתי מדינות עצמאיות, ישראל היהודית ופלסטין הערבית.

בכ"ט בנובמבר 2012, היום (ה'), עומדת העצרת הכללית של האו"ם לקבל החלטה שתכיר ברשות הפלסטינית בגדה המערבית כ"מדינה משקיפה לא חברה בארגון".

ישראל וארה"ב רואות בצעד הפלסטיני התחמקות ממו"מ עם ישראל, מאמץ להקים מדינה במיזם חד-צדדי ולאכוף אותה על ישראל, כמו מיזמים מדיניים קודמים בשנות ה-60 שהתבססו על תקוות שווא לשלום כפוי.

גורמים ישראליים חוזרים וטוענים, כי במו"מ צריך גם לתת, לא רק לקחת, וזאת הפלסטינים אינם מוכנים לעשות. הקרבן העיקרי של פניית הרשות הפלסטינית לאו"ם הוא תהליך אוסלו, אמרו אמש גורמים אלה בשיחה עם "גלובס".

ח"כ אחמד טיבי, שיצא בניגוד לעמדת ממשלת ישראל לעצרת האו"ם, אמר הבוקר בראיון בגל"צ, כי "המשמעות של היוזמה הפלסטינית היא סמלית, אבל מדובר באירוע היסטורי בדרך לשחרור הכיבוש של ישראל על הפלסטינים". לדבריו, ההצעה היא זכות היסטורית ולאומית של העם הפלסטיני.

טיבי נשאל לגבי היציאה שלו לאו"ם בניגוד לעמדה הישראלית, ואמר כי "אני מתנגד לעמדת הממשלה לא רק בעניין הזה. כל החיים שלי פעלתי נגד הכיבוש ובעד חזון שתי מדינות לשני עמים. זה מאבק לגיטימי, גם אם אשאר אחרון האזרחים בישראל אמשיך לתמוך בצעד הזה שמהווה יישום מוסרי של העם הפלסטיני להשתחחרר מהכיבוש הישראלי".

"גם בשנה שעברה הרשות פנתה בבקשה לאו"ם ונענשה ע"י הקהילה הבינלאומית - אבל העם הפלסטיני שרד. הפעם האמירה היא שאין להתנות ולהעדיף שיקולי תמיכה כספית בינלאומית על מאבק לעצמאות ולביסוס מעמד פלסטין כמדינה עצמאית.ישראל לא צריכה לבצע שוק עבירה על החוק הבינלאומי. מי שלא רוצה שיתבעו אותו - שלא יבצע עבירות שהן עילה לתביעה", דברי טיבי.

ארה"ב וישראל בקרב מאסף לסיכול היזמה

ארה"ב וישראל מנהלות עתה קרב מאסף לסיכול היזמה הפלסטינית. שרת החוץ האמריקנית, הילארי קלינטון, אמרה אמש: "הפיתרון לבעיה הפלסטינית טמון (במו"מ) בין ירושלים לראמללה, לא בניו-יורק... אנו קוראים לצדדים להימנע מצעדים שיקשו על השיבה לשולחן המו"מ". ודוברת הסטייט דיפרטמנט, ויקטוריה נולנד, הצהירה אתמול: "אנו מתכננים להצביע נגד (הכרת או"ם בפלסטינים כמדינה משקיפה). שום דבר לא ישנה זאת. אנו מתנגדים לכל הצעד הזה".

אך גם בירושלים וגם בוושינגטון מודים שלא יהיה אפשר לשנות את המציאות בזירה הפוליטית. כבר עתה ברור, שרוב חברות העצרת יצביעו בעד היזמה הפלסטינית, ולא מדובר רק בתומכות מסורתיות של הפלסטינים, כרוסיה, סין וגוש מדינות העולם השלישי, אלא גם בחלק ממדינות אירופה, לרבות צרפת (שהחלטתה להתייצב לימינו של עבאס עוררה אכזבה קשה בירושלים), ספרד, פורטוגל ומדינות סקנדינביה, וכן רוב מדינות אמריקה הלטינית.

נכון להבוקר, יצביעו נגד ההכרה בפלסטינים רק ישראל, ארה"ב, קנדה, גוואטמלה ומיקרונזיה. בריטניה כנראה תימנע (מקורות בריטיים אמרו לפנות בוקר, כי בריטניה עשויה להצביע בעד ההחלטה אם הפלסטינים יתחייבו לפתוח במו"מ עם ישראל מיד לאחר ההצבעה, ללא תנאים מוקדמים, ושהרשות לא תגיש נגד ישראל תביעות בבית-הדין הבינלאומי בהאג).

אהוד אולמרט: "אין שום סיבה להתנגד ליזמה הפלסטינית באו"ם"

על רקע מאמצים של דיפלומטים ישראליים למזער את נזקי הניצחון הפלסטיני הצפוי, הפתיע אמש ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בהבעת תמיכה ביזמה הפלסטינית. במכתב לפרופסור ברנארד אבישי, כלכלן והוגה דעות אמריקני-ישראלי, אומר אולמרט: "אין שום סיבה להתנגד ליזמה הפלסטינית באו"ם". מכתבו של אולמרט נכלל במאמר של פרופ' אבישי ב"דיילי ביסט", המהדורה המקוונת של "ניוזוויק".

אבישי מציין, שאולמרט רצה שלמכתבו תינתן חשיפה פומבית. לטענת אבישי, "מנהיגים ישראליים רבים וכן רבים בקהיליית המודיעין בישראל, מבינים את הדחיפות בעיתוי יזמתו של עבאס, את הצורך לחזק את מעמדו (בעקבות העימות בעזה, שממנו יצא חמאס מחוזק מבחינה מדינית), והם אינם מוצאים שום סיבה להתנגד למהלך".

"החשוב שבהם הוא הוא ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שניהל מו"מ ישיר עם עבאס יותר מכל מנהיג ישראלי אחר", כותב אבישי. "מדוע מתעלם ממשל אובמה מהשקפות אנשים אלה ומניח לאזור להידרדר לשפיכות דמים ברמות של בוסניה, כפי שאפשר ללמוד מההתלקחות האחרונה ברצועה"?

"'אני מאמין', כתב לי אולמרט, 'שהבקשה הפלסטינית לאו"ם עולה בקנה אחד עם התפיסה הבסיסית של פתרון שתי מדינות. לכן, אינני רואה שום סיבה להתנגד לה. כאשר האו"ם יניח תשתית לרעיון זה, אנו, בישראל, נצטרך לעסוק בתהליך רציני של מו"מ, כדי להסכים על קווי גבול ספציפיים שיושתתו על קווי 67, וכדי לפתור סוגיות אחרות. הגיע הזמן להושיט יד ולעודד כוחות מתונים בקרב הפלסטינים. עבאס וסאלם פיאד, ראש הממשלה הפלסטיני, זקוקים לעזרתנו. הגיע הזמן שנושיט את הסיוע הזה'", כתב.

אך דיפלומטים ודוברים רשמיים של ישראל משמיעים, כמובן, עמדות שונות לחלוטין. רון פרושאור, שגריר ישראל באו"ם, שיציג את הקו הישראלי בדיוני העצרת הערב, כתב במאמר אופ-אד ב"וול סטריט ג'רנל": "ישראל קוראת להנהגה הפלסטינית לזנוח את מצעד ההבלים ההרסני שלה באו"ם ולפעול יחד עימנו לגיבוש פתרונות קונסטרוקטיביים ליד שולחן המו"מ, דבר שהנהגת הרשות הפלסטינית נמנעת מלעשות מזה שנים רבות. התשתיות למדינה פלסטינית אמיתית ולשלום אמת יונחו רק באמצעות עבודה קשה בשטח ומו"מ ישיר עם ישראל".

ישראל נאלצה למתן את אזהרותיה שתנקוט אמצעי גמול נגד הרשות בעקבות לחצים של ממשל אובמה, שחושש שצעדי ענישה ישראליים ימוטטו את הרשות ויביאו לחיזוק חמאס בעזה. אך דוברים ישראליים גינו הערב את ההכרה הצפויה במילים חריפות.

"העצרת תקבל החלטה חד-צדדית אנטי-ישראלית שאינה צריכה להפתיע איש ובוודאי אף לא אחד בישראל", אמר מרק רגב, דובר ראש הממשלה, שמצוטט הבוקר (ה') ב"ניו יורק טיימס". "מאז ומתמיד אמרנו, שהמציאות היא שלפלסטינים יש רוב אוטומטי בעצרת הכללית".

רגב הודה שישראל חשה "מידה מסוימת של אכזבה" מהחלטתן של כמה מדינת ידידותיות לישראל באירופה להצביע בעד היזמה הפלסטינית והוסיף: "בסופו של דבר, מה שנראה באו"ם הוא תיאטרון דיפלומטי. זה לא ישפיע על המציאות בשטח. תגובתה של ישראל לצעד הפלסטיני תהיה "פרופורציונלית" להתנהגותם של הפלסטינים לאחר ההצבעה", אמר רגב.

גורמים ישראליים אמרו ל"גלובס", כי האפשרות שהרשות הפלסטינית תנצל את מעמדה כמדינה משקיפה ותגיש תביעות נגד ישראל בבית-הדין הבינלאומי בהאג היא בעייתית, אך אינה אסון גדול. "אני לא חושב שיש מקום לגוואלד", אמר אחד מהם. גורמים אלה ציינו, כי יש שמועות שהפלסטינים הבטיחו לצרפת שאכן יימנעו מפניות לבית הדין בהאג, בתמורה להסכמת צרפת לתמוך ביזמה, אך גם אם הפלסטינים ירצו לעשות שימוש בבית-הדין, ישראל תהיה רחוקה מלהיות קרבן.

לדברי המקורות, אם יהיה מדובר בתביעות נגד אנשי צבא בדרגים נמוכים או בינוניים, על סמך מקרים ספציפיים, הסיכוי הוא שרבים מהם כבר עמדו לפני בתי-דין בישראל, ובין אם יצאו זכאים או חייבים, אי אפשר להעמיד אדם לדין פעמיים על אותו עוון. אם מדובר בבכירים, למשל גבי אשכנזי, הרמטכ"ל לשעבר, או מאיר דגן, שהיה ראש המוסד, ישראל תגן על אנשיה וכמובן לא תאפשר להעמידם לדין בהאג.

הגורמים הישראליים הדגישו, שזו אינה רק בעיה של ישראל. מדינות מערביות רבות חשופות לתביעות נגד אנשי צבא או מקבלי החלטות, ואם יחל קמפיין משפטי פלסטיני נגד ישראלים בהאג, ישראל מצפה שמדינות מערביות ינקטו צעדים למזעור האיום, אם לא לביטולו.