האם הסדאן החדשה של סיטרואן אטרקטיבית לשוק הישראלי?

יצרניות הרכב המיינסטרימיות האירופאיות נמצאות בצרות. אאודי, ב.מ.וו ומרצדס פולשות לנישות זולות ונוגסות במכירות הדגמים היקרים של פורד, פיז'ו-סיטרואן, פיאט ואופל. מנגד, היצרניות הקוריאניות, בהובלת יונדאי וקיה, הגדילו את מכירותיהן באירופה על חשבון הדגמים העממיים של היצרניות האירופיות המבוססות.

כדי לנסות ולהיחלץ מהמשבר החמור אליו נקלעה סיטרואן (ביחד עם פיז'ו) מתכוונת החברה להגדיל את מכירותיה מחוץ ליבשת מ-33% ב-2011 ל-50% ב-2020 וזאת באמצעות שני דגמים מרכזיים המיועדים לשווקים מתפתחים: ה-C4 היא גרסת סדאן מוארכת ל-C4, שמיועדת בעיקר לשוק הסיני, וה- C-ELISEE היא סדאן חדשה ומוזלת שתתברג נמוך יותר ותימכר בין השאר בספרד, ברוסיה, בטורקיה - וגם בישראל.

כראוי לרכב המיועד למדינות מתפתחות הושם דגש רב על אמינות ועמידות, ואת התוצאות אפשר למצוא במבנה הרכב שכולל מיקום גבוה של מסנן האוויר לטובת צליחת שלוליות מים בבטחה והחלפת התפסים השבירים של מגיני הבוץ בברגים עמידים, למען שמירה על שלמותם במעבר על דרכי עפר. אצלנו היא אולי לא תצטרך להתמודד עם אתגרי עולם שלישי באורח קבע, אך אין ספק שמרווח מכובד לנוסעים במושב האחורי ותא מטען ענק בנפח 506 ליטרים יקסמו למשפחות רבות, שמחפשות אצלנו - כמו בעולם השלישי - רכב גדול במחיר זול.

כדי להשיג את מרחב הרגליים הנדיב בעלות נמוכה, סיטרואן לא השתמשה בשלדת ה-C4 המשפחתית אלא בשלדה מוארכת של ה-C3 הקטנה עם בסיס גלגלים באורך 2.65 מטרים. התוצאה היא מכונית ארוכה אך צרה מהמשפחתיות המקובלות, שתתאים יותר לארבעה נוסעים מאשר לחמישה. ההשלכות של הפרופורציות הללו ניכרות גם מבחוץ עם עיצוב שמרני ולא ממש הרמוני.

הגרסה הרלוונטית ביותר לישראל היא כמובן זו עם מנוע 1.6 ליטר בנזין ותיבה אוטומטית. זה לא המנוע המודרני, שפותח בשיתוף עם ב.מ.וו, אלא שדרוג של מנוע ה-1.6 ליטר הוותיק של החברה שמפיק כעת 115 כ"ס וטונים גבוהים בעת האצה. גם התיבה האוטומטית היא שדרוג לתיבת ה-AL4 הוותיקה, ופעולתה איטית ולא מעודנת. גרסת הדיזל הידנית (92 כ"ס) מוצלחת יותר, אך גם כאן רמת הרעש גבוהה מהמקובל וחבל, משום שה-C-ELISEE מכוילת באופן רך ומספקת נוחות נסיעה טובה למדי. תחושת הביטחון בכבישים מפותלים גבוהה אף היא ואחיזת הכביש מצוינת, אולם מהלך ההגה ארוך ומעורפל יחסית.

ה-C-ELISEE תגיע אלינו בתחילת 2013 והמחירים יתחילו בכ-90 אלף שקל לדגם 1.2 ליטר עם תיבת הילוכים ידנית ויגיעו ל-110 אלף שקל לדגם ה-16 ליטר האוטומטי ו-115 אלף שקל לדיזל הידני. אלו מחירים שמכוונים לשכבה המרכזית של המשפחתיות הקומפקטיות, בה מתמודדות מכוניות דוגמת יונדאי I25 אפשר להניח, שעם התמחור הזה היא מכוונת בעיקר לציים, שמחפשים חבילה נדיבה של ממדים במחיר נוח (אחרי הנחות). כדי שהמשפחתיות הבסיסיות הללו יקסמו גם ללקוח הפרטי, הן צריכות להיות זולות באמת.

*** הכתב היה אורח סיטרואן בברצלונה