ששי שילה סוגר שנתיים מאתגרות בתפקיד יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, ובראיון בלעדי ל"גלובס" הוא משתדל לצעוד בין הטיפות מבלי להרגיז אף אחד. זאת, למרות שסביר להניח כי יש לו בטן מלאה על הרגולציה שכובלת את החברה ועל הקשיים שמציבה המדינה לדואר, בהיותה הבעלים והמפקח כאחד. מצד אחד, חובתה של המדינה לעזור ולסייע לדואר לפעול כדי שתרוויח ותתפתח, ובכובעה השני היא צריכה לדאוג גם להתפתחות התחרות. האנומליה הזו, כידוע, נמצאת בעוכריה של חברת הדואר.
לתפקיד הנוכחי הגיע שילה לאחר שניהל את פרויקט הקמתו של כביש 471, ולפני כן את החברה הכלכלית של מרכז השלטון המקומי. בין ניהול הדירקטוריון לבין הסתגלות לתפקיד, הוא מרגיש שהגיע הזמן להתחיל ולהזיז דברים.
כהרגלם של יו"רים פעילים, שילה רוצה לדבר על החזון לעתיד. אבל, בדואר יש נושא שנראה דחוף הרבה יותר: מצב החברה והחשש שלא תעמוד בהחזר אג"ח בהיקף 400 מיליון שקל שהנפיקה למוסדיים לפני למעלה משנתיים.
"עד 2016 לא נשקפת סכנה להחזר האג"ח. לפחות בשנתיים הקרובות נעמוד מאחורי ההתחייבויות שלנו לעובדים ולבעלי האג"ח", מרגיע שילה, אך מיד מוסיף בדאגה כי "בכל מקרה אנחנו צריכים את המדינה כדי לא להגיע ל'יום שאחרי' השנתיים. אנו מחכים לאוצר שיאשר תוכנית שתסייע לנו כנדרש".
- החברה בדרך לקריסה?
"החברה במתווה של תזרים כולל שלילי, ואנו עושים כל מה שניתן על מנת להפוך את המגמה, הן בקיצוץ הוצאות, הגדלת הכנסות וכניסה לתחומי פעילות חדשים, והן בהיבטי רגולציה. יש תחומים שאנחנו צריכים אישור וסיוע מהמדינה כבעלים, אנו לא פועלים בתחום שהוא 'טייס אוטומטי'. יש 7,000 עובדים ומפעל לוגיסטי עצום שצריך תשומות אדירות כל יום מחדש".
- ואם לא תעמדו בהחזר - המדינה תשלם החוב בפועל? או שנראה את מקרה אגרקסקו חוזר על עצמו - חברה בשליטת המדינה לא עומדת בחובותיה והמדינה נותנת לה ליפול?
"כל זמן שאני פה, זה לא יקרה!".
"תנו לנו להתחרות"
בימים אלה פרסמה חברת הדואר את דוחותיה לרבעון השלישי ב-2012, מהם עולה כי ההון העצמי שלה מסתכם בכ-531 מיליון שקל, כשבידיה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-178 מיליון שקל. הרווח ברבעון עמד על כ-11 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר מתחילת השנה מסתכם הרווח בכ-12 מיליון שקל. ואולם, הרווחיות של החברה - ברבעון ומתחילת השנה - הושגה בעיקר הודות להכנסה חשבונאית שאין תזרים בגינה, הקשורה להתחייבויות לעובדים. כך או אחרת, רווחיות החברה סמלית במהותה ואף שלילית לעיתים, כשהרווחיות הגולמית קטנה ברבעון ומתחילת השנה.
יש האומרים שאתם צועקים "זאב, זאב" לגבי הפסדי החברה, ומנסים לצייר תמונה שלילית יותר מהמציאות, במטרה לאלץ את המדינה, שסירבה בעבר לממן פרישת עובדים ותיקים, לעשות זאת כעת.
"אני לא אחראי על הכותרות בעיתונות. אנו פועלים ועושים כדי להתריע, ולא מדובר ב'זאב, זאב', אלא באחריות ניהולית. התרענו על המדרון בו החברה נמצאת, ופעלנו רבות למתן את השיפוע. ייעלנו את החברה ושיפרנו את מצבה לצד עדכון תעריפים".
"הרחקנו את המועד בו החברה עלולה להגיע לקטסטרופה מ-2014 לתחילת 2016, ואני מקווה שהתאריך יתרחק עוד", מוסיף שילה. "אני רוצה להסתכל על כך בהיבט החיובי: שר התקשורת יזם הקמת ועדה לבחינת תעריפי דואר ישראל ובנק הדואר - זה צעד חשוב ואנו מקווים שהם יסירו את השלשלאות והעיוותים שיצרה ועדת שגיא בשוק הדואר (ועדה לבחינת תעריפי הדואר, ג.פ. ור.ש.), ויאפשרו לנו להתחרות ולעסוק בעולם תחרותי. אז נוכל להציע הרבה יותר שירותים וגם להרוויח".
- לאיזה שירותים חדשים היית רוצה להיכנס, וזה נמנע ממך?
"במישור הראשון של הדואר - אני דורש לקבל רישיון לא רק בהפצת דואר אלא גם בהפקתו. למשל לחבור לדפוס. כיום אסור לנו לעשות זאת, וזה אבסורדי".
- פעילות הסחר האלקטרוני שנכנסתם אליה מתרוממת?
"כן. זיהינו את כל הנושא של המסחר האלקטרוני. הקמנו אגף שעוסק במסחר הבינלאומי, והוא מכניס כ-27 מיליון שקל ב-2012. הפעילות רק תלך ותגבר".
לבנק הדואר כיום כ-720 סניפים בפריסה ארצית, וכ-350 אלף חשבונות בנק פעילים.
- מה קורה עם בנק הדואר והניסיון להפכו לבנק חברתי?
"חברות דואר בעולם שקיבלו אישור לשירותים פיננסיים, גדלו בשירותים האלה ופיצו על הירידה בהכנסות משירותי הדואר. אני הצבתי לעצמי להוציא את העגלה הזו מהבוץ, ואנו בונים את ההפרדה בין החברות - בין הבנק לחברת הדואר. אין לי ספק שכחלק מהרפורמה שהמדינה צריכה לעשות למול הבנקים, היא צריכה לאפשר לבנק הדואר לתת ריבית על פיקדונות, וזה יהיה חייב לקרות במוקדם או במאוחר. בשירותים שבנק הדואר נותן הוא הכי זול, כך שזה ינגיש שירותים לפריפריה ויוזיל עלויות".
- הרגולציה הפיננסית לא משתפת איתכם פעולה בהקשר זה.
"יש כשל בכך שטרם ניתן לבנק הדואר אישור להרחיב את שירותיו. אני מקווה שמישהו יתעשת וייתן לנו אפשרות לתת ריבית על פיקדונות".
- מאיפה תביא את ההון הנדרש?
"גם היום, כחלק מהפרדת בנק הדואר מחברת הדואר יש מגבלת הון, ואנו נדרשים להעמיד הון עצמי. אנו לוקחים זאת בחשבון במסגרת תוכנית ההתייעלות, וזה יבוא כחלק מהפתרון הכולל לחברה".
- אבל בנק ישראל עדיין מתנגד. איפה זה עומד מולו?
"היינו בוועדה להגברת התחרותיות ואמרנו את עמדתנו. אנו מחכים למסקנות של המפקח על הבנקים, דודו זקן".
"הפיתרון למצב החברה - הנפקה"
אם תשאלו את שילה כיצד ניתן להסיר את עננת אי-הוודאות מעל עתידה של חברת הדואר, התשובה היא פשוטה: "החברה צריכה לצאת להנפקה. המדינה צריכה למכור כ-30% ממניותיה לעובדים ולציבור. זה מצב של win-win, משום שזה ייצור תרבות של חברה ציבורית מדווחת ושקופה. המציאות הנוכחית לפיה המדינה היא הבעלים היחיד של החברה, מרעה את מצב החברה בשל הרגולציה הנוקשה מאוד. זה מצב אנומלי ולא מאוזן שתוצאתו היא הסביבה העסקית בה אנו פועלים. מבחינת העובדים - הכסף ייכנס לתוך החברה".
- למה לא הפרטה מלאה?
"מקבלי ההחלטות לא בשלים להפרטה מלאה. צריך להשביח את החברה. העובדים וההסתדרות בוחנים כעת את הרעיון ויראו מה הם מוכנים לתת. אנו מול האוצר בסוגיה כזו. משרד התקשורת לא התנגד לתוכנית".
- איך תנפיק חברה בעייתית לציבור - הציבור והמוסדיים יקנו?
"זה כרגע ברמה של בחינה. עוד לא דיברנו עם המוסדיים, ויש לעשות כמה וכמה פעולות כלפי פנים וחוץ, בעיקר בנוגע להסכמות מול הממשלה והעובדים. אני מקווה שבמהלך 2013 נוכל להבשיל את הרעיון לכדי ביצוע".
- בעבר האוצר רצה משקיע אסטרטגי לחברה.
"לא מדובר על זה כרגע".
התוצאות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
