שטייניץ: "הצלחנו להגדיל את הייצוא הישראלי"

לרוב הדוברים בפאנל שעסק בסחר החוץ של ישראל היה נוח להתעלם ממעמדה הבינלאומי של ישראל ומהחלטותיה שנתפשות כמעט בכל מקום בעולם כסטירות מצלצלות לקהילה הבינלאומית. שבוע לאחר המפלה הקשה באו"ם סביב שדרוג מעמדה של פלסטין למדינה משקיפה בארגון, היה מעניין לראות כיצד כמעט כל הדוברים בפאנל בוחרים להתעלם מהפיל שבחדר.

חיים אהרון, ראש לשכת המסחר של ישראל, מעניק מגן לשר האוצר יובל שטייניץ על "מנהיגותו בזמן המשבר העולמי". שטייניץ נראה מרוצה אבל מעט קצר רוח כך שהוא פוצח במונולוג על ההון האנושי הישראלי. הוא בוחר להתעלם מדבריו של אהרון שמתריע בפני ירידה בייצוא הישראלי לחו"ל ובפני האתגרים העומדים בפניה לאור מדיניותה של הממשלה הנוכחית.

"הייצוא הוא מנוע גידול משמעותי של התעשייה הישראלית", קובע שטייניץ. "רק כך אנחנו יכולים לנצל את ההון האנושי שלנו והמסר לעולם ברור: אם לא תשתפו פעולה עם ישראל לא תוכלו להיות מנהיגים עולמיים בטכנולוגיה. בשלוש השנים האחרונות הצלחנו להגדיל את הייצוא הישראלי, אני לא זוכר את הנתונים, אבל הצלחנו. הצלחנו גם להביא השקעות גדולות מאירופה בישראל וגם - לראשונה - מסין. אנחנו מעבירים את המסר שהמדינה הקטנה הזו היא בעלת הון אנושי מדהים ושאם אתם רוצים לפתח או לייצר - ישראל היא המקום הטוב ביותר לכך. תודה לכולם", אמר, וירד מהבמה.

אירית בן אבא, סמנכ"לית כלכלית במשרד החוץ המשיכה באותו קו: "המשבר הכלכלי יותר לנו הזדמנויות חדשות. אנחנו מדינת סטרט-אפים ואנחנו צריכים לחזק את המיצוב שלה כמרכז מחקר ופיתוח. יש לנו 3,500 חברות סטרט אפ פה ואנחנו כמש/רד החות מנסים להפיץ את המידע הזה לרחבי העולם כדי להביא הנה השקעות ממדינות אחרות".

בתשובה לשאלתו של המנחה ערד ניר מה המכשולים העיקריים שעומדים בפני הסחר עם ישראל מאשים יו"ר לשכת המסחר דווקא את הרשות להגבלים עסקיים בישראל ואת הביורוקרטיה באופן כללי. ג'יימי בליי, יו"ר לשכת הסחר של ישראל בברזיל מסביר ש"ישראלים חושבים שהם יודעים הכל", והוא גם הראשון שקלקל מעט את האווירה הנהדרת.

"ממשלת ברזיל מצביעה נגד ישראל באו"ם אולם למרות זאת המסחר פורח", הוא פותח את דבריו. "עם זאת, אנחנו פוחדים שיום אחד ביורוקרט בבריזיליה שאינו קרוב לישראל עשוי לצמצם את הסחר עם ישראל. אני קורא לרשויות פה לפתור את המצב הזה. יש הזדמנויות גדולות לחברות ישראליות בברזיל בתשתיות, תקשורת, שדות תעופה ועוד, אבל אני חושב שצריך לשפר את היחסים בין שתי המדינות. בנוסף, אטני חוןשב שבתקופות שבהן ישראל נמצאת בחדשות בהקשרים לא טובים אסור להילחםן בעיתונות אלא רק להדגיש את הטוב שבישראל. זה מזכיר לי חברה בברזיל שמצאו פעם עכברוש באחד המוצרים שלהם. הם הביאו את העיתונאים לסייר במפעל והראו להם שהבעיה נפתרה. זה אותו הדבר".

ניר אינו מניח לפיל שבחדר לחמוק מן השיחה. "האם לשכות המסחר השונות יכולות לעזור לישראל במצבים של משברים פוליטיים?", הוא שואל. עו"ד עמיחי אורקבי שמשמש כיו"ר לשכת המסחר של ישראל בקוריאה, אומר שהוא מתמודד עם השאלה הזו על בסיס יומיומי. עם זאת, הוא ממהר להרגיע: "אני חייב לומר שהצרכים של השוק חזקים יותר מכוחן של החלטות מדיניות של ממשלות. למרות הזמנים הקשים צורכיהן של חברות עוקפים את הבעיות המדיניות. חשוב להדגיש את תרומתה של ישראל למדעי החיים ולטכנולוגיה, דווקא בזמנים קשים אלו".

עופר זקס, מנכ"ל מכון הייצוא, מסביר כי "כשמדובר בתפוז או במוצר שידוע שהוא מיוצר בישראל יש לנו בעיות לפעמים ואני חושב שבצרפת למשל לשכת המסחר המקומית סייעה לנו בנושא הזה". הנרי קוקרמן, יו"ר לשכת הסחר של ישראל בצרפת דווקא מספר בהקשר הזה שחברה מסוימת בצרפת סירבה להשתמש במוצרי יופי ישראלים למרות מחירם התחרותי "עד שלא יהיה שלום במזרח התיכון". "הצעתי לבחור ההוא שייסע לישראל כדי לראות את המצב מקרוב אבל הוא פחד. הצעתי שייסע עם שומר ראש, אבל אני לא יודע מה קרה בסופו של דבר".